משתמש:המקיסט/טיוטה 3

סיפור עם ערך: גלוית מרב של כתיבת תוכן מאת: קוונטום דוץ

הסיפור הבא נופל בדיוק בחיתוך שבין שלושת העולמות שעליהם נשענים חיי בשנים האחרונות: מחקר אקדמי (קוונטום), כתיבת תוכן (דו"ץ), וכמובן ויקיפדיה (זה אני, קוונטום דוץ). יתכן שהוא ישמע לחלקכם מעט פולני, אך עדיין מדובר באנקדוטה חביבה ששווה לדעתי שיגוללו אותה. באפריל האחרון התחלתי את לימודי התואר השלישי שלי בכימיה תאורטית, במכון ויצמן למדע, וחודש לאחר מכן התחלתי לעבוד ככתב במכון דוידסון לחינוך מדעי (זו המשרה הרביעית שלי בעולם התוכן והתקשורת שבו אני נמצא כבר כעשור, עם הפסקות). במסגרת עבודתי אני מכין בעיקר כתבות בנושאי היסטוריה של המדע ואישים במדע, אך מכיוון שאני גם חובב גדול של פוליטיקה הצעתי לעורך האתר שאכין כתבה בנושא מדענים בפוליטיקה. מדענים בפוליטיקה לא היו לנו הרבה בארץ לאורך השנים ומסופקני שיהיו עוד, ככל שמדובר במדעי הטבע וגם בסיטואציה ההזויה שאנחנו נמצאים בה כבר מעל שלוש שנים. אולם עם החוקרים שכבר עשו את הקפיצה למים הצוננים והבוציים של הפוליטיקה הישראלית נמנה פרופ' אלכס לובוצקי, לשעבר ראש מכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית ובשנה האחרונה חבר סגל אצלנו במכון. לובוצקי היה חבר הכנסת ה-14 (1996–1999) ולימים זכה בפרס ישראל למתמטיקה על תרומותיו בתחומי המתמטיקה הבדידה ותורת החבורות. בתחילת אוגוסט, לובוצקי אירח אותי במשרדו לשיחה מרתקת, ומלבד המטרה שלשמה התכנסנו, התעניין בתחומי המחקר שלי ושל המנחה שלי, שנוגעים לתחום בשם דינמיקה המילטונית. תוך כדי השיחה עלה שמה של חברת סגל קנדית-ישראלית, פרופ' יעל קרשון שמה, שלובוצקי ציין לחיוב ולשבח כמי שאולי נוכל לשתף עמה פעולה מבחינה מחקרית. רשמתי לפניי וע"פ המלצתו של לובוצקי תכננתי להיפגש עמה כדי לדון בתחומי המחקר המשותפים לנו. קאט לסיפור. בחודש מרץ, קצת לפני שהתחלתי את הדוקטורט, הזמין אותי המנחה המיועד שלי לכנס מקצועי שערך מרכז פריץ הבר לדינמיקה מולקולרית באוניברסיטה העברית. הכנס היה נהדר ובמהלכו התוודעתי לקולגה, כימאי תאורטי בשם פרופ' רועי בר (אבא של הקריינית אחינעם בר). התרשמתי מאוד מהרצאתו, ולאחר סיום הכנס קראתי שהוא העומד בראש מרכז פריץ הבר. כמו ויקיפד טוב שאלתי את עצמי למה אין עדיין ערך על מרכז פריץ הבר וגם על אותו פרופ' בר, וניגשתי לביצוע המלאכה. שלחתי לבר את שני הערכים (הערך עליו היה עדיין במצב טיוטה) וביקשתי את התייחסותו, כפי שאני נוהג רבות עם חברי סגל. בר שמח מאוד על היוזמה ואמר שישיב בהקדם. הזמן חלף והעניין כנראה נשכח מלבו, אך בינתיים טרם פרסמתי את הטיוטה על אודותיו. בתחילת חודש ספטמבר הוזמנתי אישית ע"י המרכז לאינפורמציה קוונטית באוניברסיטה העברית, לכנס מחקרי מקסים (וקצת קצר). הכנס יועד בעיקרו לפיזיקאים אך היו בו גם מעט חוקרים מתחומים משיקים, בהם פרופ' בר. ניגשתי אליו ומסרתי לו ד"ש מהמנחה שלי, ועל הדרך גם הזכרתי לו את הטיוטה המיותמת שמחכה לפרסום. בר נזכר ואמר שישיב בהקדם. הפעם הוא לא שכח, ובחלוף כשבועיים שלח לי את התייחסויותיו לטקסט (שפורסם מיד לאחר מכן). מה רבה הייתה הפתעתי כאשר גיליתי מתוך ההערות לטקסט, כי בת זוגו של בר היא לא אחרת מפרופ' קרשון, שאפילו לא הספקתי לקבוע איתה עדיין. כמובן סיפרתי לבר על השבחים לה זכתה מפיו של לובוצקי, והוא מסר לה. בחלוף כמה ימים, כשפגשתי את המנחה שלי, סיפרתי לו גם כן – הוא חייך, אך היה הרבה פחות מופתע, כי מסתבר שהשלושה כבר נפגשו והתחילו לדון על נקודות ההשקה המחקריות... כמובן שלהשלמת התמונה אני מתכוון לתרגם וגם להרחיב את הערך על קרשון. בבולאות יש מושג שנקרא "גלוית מרב". זוהי גלויה שעליה בול וחותמת שבין שלושתם התאמה תמאטית מושלמת. הסיפור הזה הוא גלוית המרב שלי – שילוב מושלם בין מחקר, עבודה עיתונאית וכתיבה ויקיפדית (שבזכות עצמה היא מיזוג מסוים בין מחקר וכתיבה מונגשת). היום אי אפשר לטעון שלתקשורת מדעית אין ערך, וזו דוגמה חיה לכך. אבל יותר חשוב מצירוף המקרים, יש עכשיו עוד כמה אנשים מבסוטים בזכות העבודה שלי, ועל כך גאוותי ושמחתי הרבה.