משתמש:זוריק רוטלוי/יאיר רוטלוי

יאיר רוטלוי (נולד 6.1.1934) – מראשי התעשייה המסורתית במדינת ישראל. בעלים ומנכ"ל של חברות הטקסטיל רוטקס (נוסדה 1924), לודז'יה (החל מ-1985), ארגמן (החל מ-1992), גיבור סברינה (החל מ-1999). פעיל ציבור במרחב הלאומי והמוניציפאלי. מאושיות בריכת גורדון (החל מ-1968, מחזור 6:00 בבוקר).

רקע משפחתי ועסקי

יאיר רוטלוי, יליד ותושב תל-אביב, בן למשפחה ששורשיה בצפת, מצד אימו שושנה, ולמשפחת מהגרים שהגיעה ארצה מוורשה במסגרת העלייה השלישית, מצד אביו זליג.
סבו אהרון רוטלוי ובני ביתו, שהיו בעלי רקע בתחום הטקסטיל, התיישבו בתל אביב והקימו בשנת 1924 מפעל הלבשה קטן ברחוב הקישון. בשנת 1933 הועבר המפעל המשפחתי לרחוב פלורנטין, והפך לאחד ממפעלי התעשייה הגדולים, שסיפק תעסוקה למאות בתי אב באזור משך שנים רבות.
לימים רכשה משפחת רוטלוי את מפעל לודז'יה שנוסד אף הוא ב-1924 על ידי קבוצת עולים מלודז'. לודז'יה החלה את דרכו ברחוב מזא"ה בתל-אביב, ולאחר מכן הועברה לחולון ושימשה כבסיס תעסוקה עיקרי לתושבי העיר.

ילדותו של יאיר רוטלוי עברה עליו בשכונת פלורנטין. הוא התחנך בבית ספר תחכמוני, בגימנסיה גאולה ובאוניברסיטת תל אביב, והצטרף למפעל המשפחתי מיד לאחר פטירת אביו, בהיותו בן 22.
במשך למעלה מ-50 שנה הוביל יאיר רוטלוי את מפעלי הטקסטיל שבבעלותו – תשלובת רוטקס, לודז'יה, ארגמן וגיבור סברינה - בערוץ של התרחבות, אימוץ טכנולוגיות מתקדמות, פיתוח עיצובים חדשניים, וייזום מאמצי שיווק בארץ ובחו"ל. עם הסרת מכסי המגן על התעשייה המקומית הוא שקד באינטנסיביות על הפיכת התשלובת לישות גלובלית בעלת כושר תחרות בינלאומי, והביא אותה לעמדת הובלה עולמית בחלק מקווי הייצור שלה.

פעילות ציבורית

לצד הפעילות העסקית הפרטית פעל יאיר רוטלוי במישור התעשייתי ציבורי:

בהיותו בן 36, הוא היה ליו"ר הראשון של "דור ההמשך" בהתאחדות התעשיינים וממתווי הדרך להכשרת קאדר התעשיינים שהנהיגו את ההתאחדות לאחר דור המייסדים.
מאז ובמשך 40 שנה, הוא היה פעיל במוסדות ההתאחדות, ומילא בה מגוון רחב של תפקידי מפתח (יו"ר אגף הטקסטיל, יו"ר אגף הכלכלה, יו"ר אגף ההסברה, ויו"ר אגף העבודה).
יאיר רוטלוי ייצג את התעשיינים בסדרה ארוכה של יוזמות כלכליות, פוליטיות וחברתיות, לרבות קידום המאבק להגברת צריכת מוצרים תוצרת הארץ תחת הסמל כחול לבן שהפך לאייקון חברתי; ייזום הליכי חקיקה בכנסת להגנת התעשייה המקומית; שמירה על יציבות יחסי העבודה במשק תוך הדברות, תקשורת פתוחה, תרומה הדדית הוגנת, ואיזון בין צרכי בעלי התעשייה לצרכי העובדים בתקופות של מיתון, שפע, מלחמה ושלום; פיתוח וטיפוח קשרים בין החברה הישראלית-יהודית לבין תושבי האזור שאינם יהודים.

יאיר רוטלוי היה ממייסדי תנועת שינוי שצמחה מתוך תנועות המחאה לאחר מלחמת יום הכיפורים והיה פעיל במוסדותיה משך שנים רבות. הוא שימש כדירקטור בחברות ממשלתיות, ציבוריות ופרטיות; כיו"ר הראשון של רשות הדואר; כיו"ר איגוד המפרסמים; כיו"ר אל-סם הפועלת לצמצום השימוש בסמים ואלכוהול; כיו"ר תנועת עם יפה עם אחד ששמה לה כמטרה להשביח את איכות חיי אזרחי המדינה במישור הבינאישי, קהילתי וסביבתי; כחבר המועצה הציבורית של יש דין – ארגון מתנדבים לזכויות אדם; וחבר הועד המנהל של קו משווה – עמותה לקידום שוויון בתעסוקת אקדמאיים ערביים.

יאיר רוטלוי תרם גם חלק ניכר מניסיונו, וכישוריו הניהוליים לטובת העיר תל-אביב ותושביה:

במשך שנים רבות הוא מילא שורה של תפקידים ציבוריים במועצת העיר והנהלתה; פעל להנהגת סדרי ניהול תקין ובקרה תקציבית; הוביל מהפך בניהולן העסקי של החברות העירוניות; וקידם יוזמות פיתוח והשקעה בפארקים העירוניים.

לאחר פרישתו המשיך יאיר רוטלוי לתרום מזמנו וכישוריו למען תושבי תל-אביב במסגרת מוסדות החינוך והתרבות של העיר: שימש כיו"ר קרן שנקר, והיה פעיל במוסדות הניהול של אוניברסיטת תל-אביב, מכללת אפקה להנדסה וטכנולוגיה, מוזיאון תל-אביב והמשכן לאומנויות הבמה. כמו כן שימש כחבר הועד המנהל של קשת – עמותה למען הקשיש בתל-אביב-יפו.

בשנת 1988 הוענק ליאיר רוטלוי "פרס התעשייה" על פועלו.
בשנת 2008 הוענק לו פרס על "מפעל חיים בתעשייה" ע"י ראש הממשלה ויו"ר הכנסת.
בשנת 2009 - במסגרת חגיגות העצמאות למדינת ישראל וחגיגות 100 שנה לעיר תל אביב – השיא יאיר רוטלוי משואה בהר הרצל כנציג תעשייני תל-אביב לדורותיהם.

בין לבין נישא (1959) וגידל יחד עם אשתו נלי 4 ילדים – זוריק (1961), שלומית (1964), עינת (1968), שירה (1972) – ו-10 נכדים.

ראו גם

• שם ערך

לקריאה נוספת

• שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים

• התוכן בקישור, באתר (שם האתר)