משתמש:זלי/הומופיליה

טיוטת ערך "הומופיליה" פתיח הביטוי הומופיליה משמש לתיאור הנטייה של אנשים בעלי מאפיינים דומים לתקשר זה עם זה. המילה הומופיליה מורכבת מהמילים homo - "דומה" ו-Phily - "אהדה", ומשמעותה "אהדת הדומה".[1] עקרון ההומופיליה תואר באופנים שונים לאורך ההיסטוריה, כמו הביטוי הידוע "ציפורים דמויות נוצה עפות בלהקה", שמוכר מהמאה ה-15 לפחות.[2] לזרספלד ומרטון טבעו את הביטוי הומופיליה לראשונה בהתייחס לדמיון בין תכונות של אנשים הקשורים זה לזה. [3] מאוחר יותר הפך המושג לעקרון מוכר בסוציולוגיה המתאר את הנטייה של אנשים לתקשר עם אנשים הדומים להם ואף לשנות את עצמם על מנת להידמות לאחרים שאיתם מתקיימת תקשורת.[4]. מדובר בשינוי התנהגות ושינוי אינטראקציה.[1] עקרון ההומופיליה נצפה גם בטבע באופן נרחב. הומופיליה מבוססת-גיל ומבוססת-מגדר אחראית ליצירת צברים של חברויות בזברות, דולפינים ופרימאטים.[5] הניגוד של הומופיליה היא הטרופיליה: הנטייה לתקשר עם אחרים מסוגים שונים, והיא פחות נפוצה בטבע וגם אצל האדם.[5] גוף תוכן עניינים: 1. סוגים

 1.1 מיון לפי מקור יצירת הקשר  (הומופיליה מבחירה/אינדיבידואליסטית, הומופיליה מושרית/מובנית)

1.2 מיון לפי מקור הדמיון בקשר (הומופיליית סטטוס, הומופיליית ערך) 2. הסברים אפשריים

  2.1 מתחום הפסיכולוגיה
  2.2 מתחום הסוציולוגיה
  2.3 מתחום האבולוציה

3. השלכות על רשתות קשרים חברתיים 4. השלכות נוספות 5. ביקורת

1. סוגים קיימים מיונים שונים לסוגי הומופיליה: 1.1 מיון לפי מקור יצירת הקשר - - הומופיליה מבחירה [6] / אינדיבידואליסטית [7] - שמתייחסת לקשרים הומופיליים שנוצרו עקב בחירה והעדפות אישיות ופסיכולוגיות, לעומת הומופיליה מושרית [6] / מובנית [7] - שמתייחסת לקשרים הומופיליים שנוצרו כתוצאה מהזדמנויות מובנות לאינטראקציה, כמו שכונה, בית ספר, מקומות עבודה ומעגלים חברתיים. 1.2 מיון לפי מקור הדמיון בקשר - - הומופיליית סטטוס, בה הדמיון בין הפרטים מבוסס על סטטוס רשמי, בלתי רשמי, או מולד, לעומת הומפיליית ערך, שמבוססת על ערכים, גישות ואמונות. היא כוללת את רוב המימדים הסוציו-דמוגרפיים, כמו גזע, מוצא אתני, מגדר, גיל, דת, השכלה, מקצוע או דפוסי התנהגות.[6]

2. הסברים אפשריים

  2.1 מתחום הפסיכולוגיה

הסברים אפשריים לעקרון ההומופיליה מתוארים בתיאוריות מתחום הפסיכולוגיה [8]: - לפי השערת הדמיון-קרבה, אנשים צפויים לתקשר יותר עם אלו שחולקים איתם תכונות דומות.[9] - לפי תיאוריית המיון העצמי, הזהות העצמית נוצרת דרך תהליך המיון או הזיהוי העצמי. העצמי (self) הוא רפלקסיבי בכך שהוא יכול להתייחס לעצמו כאל אובייקט אותו ניתן למיין ולהתייחס אליו בהקשר לקטגוריות חברתיות אחרות או סיווגים חברתיים שונים. בתיאוריית הזהות החברתית התהליך הזה נקרא מיון-עצמי (self-categorization), ובתיאוריית הזהות הוא נקרא זיהוי / הזדהות (identification). [10] - לפי תיאוריית הזהות החברתית (10), זהות חברתית היא הידע של אדם לגבי השתייכותו לקבוצה כלשהי או סיווג חברתי כלשהו. קבוצה חברתית היא אוסף של פרטים החולקים זהות חברתית או כתופסים עצמם ככאלה המשתייכים לאותה קטגוריה חברתית. הזהות החברתית נוצרת דרך תהליך של השוואה חברתית, שבה אנשים הדומים לעצמי ייחשבו כחברי הקבוצה שלי, ואנשים השונים מהעצמי יסווגו כזרים חיצוניים לקבוצת ההשתייכות. [10] כך, אנשים נוטים לבצע מיון של עצמם ביחס למגדר, מוצא אתני, מעמד סוציו-אקונומי וכדומה, תוך הבחנה בין אחרים שדומים להם ואחרים ששונים מהם ביחס למאפיינים אלה.[11, 12]

  2.2 מתחום הסוציולוגיה

בגלל האינטראקציות החברתיות שמובנות באופן דמוגרפי, בסביבות כמו משפחה, שכונה, ובית הספר, יש לאדם בקבוצה מסויימת הזדמנויות רבות יותר ליצור קשרים עם אחרים בתוך הקבוצה לעומת עם חברי קבוצות אחרות. [2] אנשים מעדיפים להתחבר עם אחרים הדומים להם בכמה שיותר מימדים, לכן קשרי חברות נוטים להיווצר בין אנשים דומים מבחינה סוציו-אקונומית, פופולריות, הישגים לימודיים, מגדר ועוד. גורם חשוב ביצירת חברויות הוא ההזדמנויות הארגוניות שיש לאדם. ארגונים שמקבצים אנשים לפי סוגים, כמו מקצוע או רמה לימודית, מעלים את הסבירות לכך שאנשים מאותו סוג ייפגשו זה עם זה . [13] אנשים מארגנים קשרים חברתיים סביב מוקדים מסויימים (כמו בית ספר, שכונה) ונוצרת סביבה חברתית. כתוצאה מהאינטראקציות הקשורות לפעולות משותפות במוקדים אלה, האנשים הפועלים סביב מוקדים זהים נוטים להיקשר באופן אישי אחד לשני ונוצר צבר של קשרים חברתיים. [14] הבחירה של אדם בקשרים עם אחרים מושפעת מאוד מהיבטים אחרים בחייו, כמו מיקום גיאוגרפי, תחום תעסוקה, מקום העבודה, ועוד, שחושפים אותו להיכרויות אפשריות ומונעות ממנו היכרויות אחרות (14). אנשים נפגשים בסביבות משותפות, כמו בית ספר, מקום עבודה, או שכונת מגורים, שהן יותר הומוגניות ביחס לאוכלוסייה הכללית. לכן, השילוב של מגבלות מבניות על הבחירות הזמינות לאדם וההומוגניות שלהן, מחזקות את ההומופיליה בסביבת האדם ובמעגליו החברתיים. [7] לפי תיאוריית האיזון החברתי ההנחה היא שחבר של חבר יהיה גם הוא יטה להיות חבר, משום שזרות ואיבה בין חברים של אדם מובילה ללחץ שהאדם יטה להימנע ממנה (Heider 1946). [13]

  1.3 מתחום האבולוציה

מנקודת מבט אבולוציונית, הומופיליה מקלה על היכולת של אלו שמסוגלים לתקשר טוב יותר לפעול ביחד בצורה יעילה יותר (סינרגיה) על מנת להבטיח את הישרדותם. במינים רבים וביניהם האדם, יש יותר סבירות לאינטראקציות בין פרטים מאותו סוג משום שהם נמשכים ל/מ סביבות דומות. [5] 3. השלכות על רשתות קשרים חברתיים עקרון ההומופיליה, לפיו דמיון יוצר קשר, מובנה ברשתות של קשרים חברתיים מכל הסוגים, ביניהם זוגיות, חברות, קשרי עבודה, תמיכה, וקשרי תחלופת מידע. עקרון ההומופיליה מסביר, לדעת הסוציולוגים, מדוע חברים, בני זוג, עמיתים ומכרים נוטים להיות דומים זה לזה יותר מאשר לחברים אחרים באוכלוסייה, ביחס לגורמים שונים כמו מוצא אתני, גיל, מעמד סוציו-אקונומי ורמת לימוד [7]. הומופיליה, במיוחד ביחס למגדר, מוצא אתני ותחום עיסוק, נמצאה כגורם קריטי ביצירת מערכות יחסים וביצירת רשתות קשרים חברתיים [2,9]. גיאוגרפיה, משפחות, ארגונים ותפקידים במערכות חברתיות יוצרים כולם קשרים בהם נוצרים קשרים הומופיליים. בנוסף, קשרים בין אנשים שאינם דומים מתמוססים בקצב מהיר יותר, מה שיוצר נישות בתוך מרחבים חברתיים. התוצאה של הומופיליה היא שרשתות אישיות של אנשים הן הומוגניות ביחס למאפיינים רבים על בסיס סוציו-אקונומי, התנהגותי ומאפיינים אישיותיים.[6] 4. השלכות נוספות הומופיליה גורמת לכך שמידע תרבותי, התנהגותי, גנטי או חומרי שמועבר בתוך רשתות ינטה להיות מקומי. היא גורמת לכך שהמרחק בין מאפיינים חברתיים זהה למרחק ברשת, כלומר לכמות הקשרים במידע צריך לעבור כדי להגיע מפרט אחד לאחר ברשת.[6] האינטראקציות החברתיות יוצרות מבנה רשתי שמשפיע על מגוון התנהגויות, ביניהן יצירת דעות, החלטות רכישה, השקעה, או בחירה בחינוך, נגישות להזדמנויות תעסוקה ומוביליות חברתית, ואף השלכות כלכליות הקשורות להתנהגויות אלו. היבט חשוב במיוחד הוא שהמידה בה החברה מחולקת לקבוצות שונות עשויה להיות קריטית בתהליכים של העברת מידע בין הפרטים בחברה.[2] 5. ביקורת הומופיליה נחשבת כתופעה שמגבילה את העולם החברתי של אנשים, הגבלה בעלת השפעות משמעותית על המידע שהם מקבלים, הגישות שהן יוצרים, והאינטראקציות שהם חווים. הומופיליה עשויה ליצור מחסומים משמעותיים בסביבת החיים של האדם. הומופיליה על בסיס גזע ומוצא אתני יוצרות את המחיצות החזקות ביותר בסביבתנו האישית, אחריהן גיל, דת, תחום השכלה, תחום עיסוק ומגדר (בסדר הזה). בכך שאנו מתקשרים כמעט רק עם הדומים לנו, הומופיליה גורמת לחיזוק החוויות המוכרות ולכך שנבחן אם אחרים הם "אנשים כמונו". [6]

סיום • ראו גם: ערכים: פסיכולוגיה, סוציולוגיה, רשתות חברתיות, סינרגיה, אבולוציה פורטלים: פורטל פסיכולוגיה, פורטל סוציולוגיה • קישורים חיצוניים o הומופיליה ורשת הקשרים הממוקדת, מדריך אוקספורד לסוציולוגיה אנליטית o מקורות ההומופיליה ברשת חברתית מתפתחת, כתב העת האמריקאי לסוציולוגיה • הערות שוליים [1] Feld, S., & Grofman, B. (2009). Homophily and the focused organization of ties. The Oxford handbook of analytical sociology, 521-543. http://www.socsci.uci.edu/~bgrofman/159%20Feld%20and%20Grofman.%202009.%20Homophily%20and%20The%20Focused%20Organization..pdf [2] Currarini, S., Jackson, M. O., & Pin, P. (2009). An economic model of friendship: Homophily, minorities, and segregation. Econometrica, 77(4), 1003-1045. [3] Lazarsfeld, P. F., & Merton, R. K. (1954). Friendship As A Social Process: A Substantive And Methodological Analysis. Freedom And Control In Modern Society, 18(1), 18-66.‏ [4] Kandel, D. (1978). Homophily, Selection, and Socialization in Adolescent Friendships. American Journal of Sociology, 84(2), 427-436. [5] Fu, F., Nowak, M. A., Christakis, N. A., & Fowler, J. H. (2011). The Evolution Of Homophily. Scientific reports, 2, 845-845.‏ http://www.nature.com/articles/srep00845 [6] McPherson, M., Smith-Lovin, L. and J. M. Cook (2001). "Birds of a Feather: Homophily in Social Networks", Annual Review of Sociology, vol. 27, pp. 415-444. http://www.leonidzhukov.net/hse/2016/networks/papers/McPherson_HomophilyInSocialNetworks.pdf [7] Kossinets, G., & Watts, D. J. (2009). Origins Of Homophily In An Evolving Social Network. American journal of sociology, 115(2), 405-450.‏ https://pdfs.semanticscholar.org/981e/bfda4079a88e6706d2332432f4bdfccd2f39.pdf [8] Huang, Y., Shen, C., Williams, D., & Contractor, N. S. (2009, August). Virtually There: Exploring Proximity and Homophily in a Virtual World. In CSE (4) (pp. 354-359). [9] D. E. Byrne, The Attraction Paradigm. New York: Academic Press, 1971. [10] Stets, J., Burke, P. (2000). Identity Theory and social Identity Theory, Social Psychology Quarterly, Vol,63(3), pp. 224-237. [11] D. Abrams and M. A. Hogg, Social Identity And Social Cognition. Oxford; Malden, Mass.: Blackwell, 1999. [12] J. C. Turner, Rediscovering The Social Group : Self-Categorization Theory. Oxford, UK; New York, NY: B. Blackwell, 1987. [13] Moody, J., (2001). Race, school integration, and friendship segregation in America," American Journal of Sociology, 107 (3), 679-716. [14] Feld, Scott L. 1981. “The Focused Organization of Social Ties.” American Journal of Sociology, 86, 1015–35.