לדלג לתוכן

משתמש:יאיר פולק/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של יאיר פולק.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של יאיר פולק.

פוספורסצנציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוספורסצנציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוספורסצנציה היא סוג של פוטולומינציה שדומה לפלואורסנציה. פוספורסצנציה היא תופעה שבה חומר מקבל אור או קרינה ופולט אותו מחדש בצורה איטית, בניגוד לפלואורסנציה. הסיבה לכך היא מעברי האנרגיה ה"אסורה" במכניקת קוונטים. בחומרים מסוימים המעברים האלו מתרחשים באיטיות רבה ולכן האור או הקרינה נפלטים בעוצמה נמוכה יותר למשך עד כמה שעות.

שימוש בפוספורסצנציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות לשימושים יומיומיים של פוספורסצנציה הם צעצועים שזוהרים בחושך, סטיקרים, צבע ואור של שעוני יד, ואת כולם אפשר "להטעין" ע"י חשיפה לאור השמש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגילוי של פוספורסצנציה התרחש בשנת 1604 על ידי איש בשם וינצ'נזו צ'סיארולו שראה אבן שפלטה אור לכאורה בכוחות עצמה ואחרי שחימם אותה בכבשן עשיר בחמצן היא פלטה את אור השמש שספגה והאירה בחושך. חקר הפוספורנסציה הוביל לגילוי הרדיואקטיביות בשנת 1896.


הסברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסבר פשוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במובנים פשוטים, פוספורסצנציה היא תהליך שבו אנרגיה נספגת בחומר ונפלטת ממנו באיטיות בצורת אור. זאת לפעמים השיטה שבה מייצרים חפצים שזוהרים בחושך, ש"נטענים" באמצעות חשיפה לאור. שלא כמו התגובות המהירות בפלואורנסציה, כמו אלה שאנחנו רואים בנורות פלורסנט, חפצי פוספורסצנציה מאחסנים אנרגיה למשך זמן ארוך יותר, בשל כך שהתהליכים הנחוצים לפליטת אור קורים לעיתים רחוקות יותר.


מכניקה קוונטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב המקרים של פוטולומינציה, שבהם מצע כימי מקבל ואחר כך פולט פוטון של אור, התהליך מתבצע מהר, בזמן של כ-10 ננו-שניות. קליטת האור ופליטתו מתרחשות מהר מאוד במקרים שבהם האנרגיה של הפוטונים מתאימה למצבי האנרגיה בחומר ומאפשרת מעברים של המצע. במקרה המיוחד של פוספורסצנציה, האלקטרון שקיבל את הפוטון הוא עובר מעבר בין מערכות ממצב של סינגלט, לתוך מצב אנרגיה של ספין יותר גבוה, בדרך כלל במצב טריפלט. כתוצאה מכך, האלקטרון ה"נלהב" נלכד במצב טריפלט, והוא רק יכול לבצע מעברים "אסורים" כדי לחזור למצב סינגלט. המעברים הללו, למרות שהם "אסורים", יכולים לקרות במכניקה קוונטית אבל הם לא רצויים מבחינה קינטית ולכן התהליך יקרה בזמן הרבה יותר ארוך. תרכובות זרחן הן פולטים מהירים יחסית, עם מצב טריפלט בסדר גודל של אלפיות השנייה. למרות זאת, לחלק מהתרכובות יש מצב טריפלט ובסדר גודל של דקות ואפילו שעות, מה שמאפשר לחומרים לאחסן ביעילות אנרגית אור בצורת ירידה איטית מאוד מהמצב ה"נלהב" של האלקטרון. אם התוחלת של הפוספורסצנציה גבוהה, החומר ישחרר כמויות גדולות של אור למשך זמן ארוך, מה שמאפשר חפצים שזוהרים בחושך.

משוואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

's0+hν→s1→t1→s0+hν

כאשר S הוא סינגלט ו-T הוא טריפלט שהמספרים הקטנים לידו מציינים מצבים(0-מצב רגיל,1-מצב "נלהב"). מעברים יכולים לקרות גם במצבי אנרגיה גבוהים יותר, אבל המצב ה"נלהב" הראשון מצויין כדי שיהיה פשוט.

כימילומינסנציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הרבה דברים שזוהרים בחושך והם לא מאירים בגלל פוספורסצנציה. לדוגמה, מקל זוהר(סטיקלייט), מאיר בשל תהליך כימילומינצנטרי שפעמים רבות מחשיבים אותו בטעות לפוספורסצנציה. בכימילומינסנציה, מצב "נלהב נוצר באמצעות תגובה כימית. פליטת האור "מוצאת, את התהליך הקינטי בבסיס התגובה הכימית. המצב ה"נלהב" ישתנה לתרכובת פלואורסנטית וכתוצאה מכך יחזור למצב הרגיל.


חומרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הפיגמנטים(חומרי צבע) שמשתמשים בהם הרבה בחומרי פוספורסצנציה נכללים אבץ גופרתי ואלומיניום סטרונציום. השימוש באבץ גופרתי בשביל אמצעי בטיחות החל כבר ב-1930. לעומת זאת, הפיתוח של אלומיניום סטרונציום שהבוהק שלו חזק בערך פי עשרה, ירד מרוב המוצרים מבוססי אבץ גופרתי ונכנס לקטגורית החדשנות. פיגמנטים מבוססי אלומיניום סטרונציום נמצאים בשימוש בשלטי יציאה, סימון שבילים וסוגי שילוט בטיחותי.


פיגמנט זרחן כחול בחושך

ראה גם אבני חן זוהרות, צבע זוהר, מיקרוספרה, זוהרת מתמדת, זרחן, פוספורוסקופ, טריטיום.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארל א. פרנץ, וולפגנג ג. קהר, אלפרד זיגל, יורגן וויצ'ורק וולדמר אדם "חומרים זורחים" ב אנציקלופדיה של כימיה תעשייתית של אולמן 2002, וויילי-וי.צ., וויינהיים. doi : 10.1002 / 14356007.a15_519
זיטון, ד .; Bernaud, L .; Manteghetti, A. סינתזת מיקרוגל של זרחן לאורך זמן. ג'יי צ'ם. לחנך. 2009, 86, 72-75. doi : 10.1021 / ed086p72