משתמש:יובב בן זרח/נבואת נתן

נבואת נתן היא נבואה שקיבל נתן הנביא שנועדה להמסר לדוד המלך כתגובה לבקשתו לבנות את בית המקדש.

רקע

לאחר שדוד כובש את ירושלים מידי היבוסים, מספר לנו הנביא כי ידידו של דוד - חירם מלך צור - שולח את אנשיו הצורים שהתמחו במלאכת הבניה לבנות לדוד המלך בית בירושלים. יחד עם בנית הבית מגיעה התבססות של דוד בירושלים וסביבותיה, שלמעשה, היא הראשונה להיות עיר בירה של ממלכת ישראל. כאשר הפלישתים שומעים על כך שדוד -אויבם מקדם- הינו כרגע מלך ישראל ומתבסס בירושלים, מחליטים לעלות עליו למלחמה: "וַיַּעֲלוּ כׇל פְּלִשְׁתִּים לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיֵּרֶד אֶל הַמְּצוּדָה".

דוד שואל בה' כיצד עליו להתמודד בפלישתים, ואחר מלחמה בת שתי מערכות הפלישתים מובסים בידי דוד ואנשיו. לאחר הכאת הפלישתים דוד מחליט להעלות את ארון ה' לירושלים. ארון ה' שכן קודם לכן תקופה ארוכה בבית אבינדב אשר בגבעה שנמצא על יד קרית יערים, לשם הוא הגיע משדה פלישתים אחר שנלקח על ידי הפלישתים במלחמת אבן העזר הראשונה. ההעלאה מתבצעת בהשתתפות אנשים רבים מעם ישראל, הנביא מתאר את השמחה הגדולה בה זה נעשה וריבוי כלי הזמר. באמצע המסע, נפגע עזא, הכהן ששמר על ארון ה' ומת, ודוד מחליט להסב את ארון ה' אל בית עובד אדום הגיתי. אחר שלושה חדשים, לאחר שבית עובד אדום מתברך על ידי אלוהים, דוד יוצא להעלאת הארון לירושלים והפעם המסע אכן מגיע ליעדו.

אחר הגעת ארון ה' לירושלים, דוד מבקש לבנות בית מכובד לשים בו את הארון - ממילא דוד מבקש לבנות את בית המקדש, ונתן עונה לו באותו רגע בחיוב, אולם באותו הלילה, ניתנת לנתן נבואה למסור לדוד המלך.

תוכן הנבואה

בראשית הנבואה ה' מבהיר כי אין ברצונו שדוד יבנה את בית המקדש "כֹּה אָמַר ה' הַאַתָּה תִּבְנֶה לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי", לאחר הבהרה זו, מפרט ה' בנבואה מה כן רצון ה' ונחמה לדוד.

מאז שעם ישראל יצאו ממצרים, ה' לא ישב כלל בבית קבע אלא "בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן". ורצונו כך היה, שכן הוא לא צווה אף מנהיג לבנות: "הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי... אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת עַמִּי... לָמָּה לֹא בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים?!".

כעת עובר ה' לדבר על דוד המלך עצמו.

תחילה ה' מתאר את גידולו של דוד למלך מאדם פשוט למלך ישראל ומנהיג העם, וכמנהיג העם לא רק היה כמלך אלא ה' עזר לו במלחמות ו"עָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ" - כלומר, דוד היה לאחד המלכים הגדולים בעולם באותה התקופה. בנוסף, לראשונה ממות יהושע בן-נון, עם ישראל נטוע במקומו מבלי חשש מאויבים שילחמו בו: "וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל... וְלֹא יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ [...] וּלְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹׁפְטִים...". שנית, ה' מבטיח לדוד שהוא עצמו ימות בשלום וישלים את משימתו לבסס את ממלכת ישראל. ובנו ימלוך בגאון על עם ישראל, והוא יבנה את בית המקדש, וה' יהיה איתו ויכוון אותו מתחילה עד סוף. ולסיום, הנבואה נחתמת בהבטחה לדוד שזרעו ימלוך לפני ה' "עַד עוֹלָם". וכך מסר נתן לדוד את הנבואה בשלמותה.