משתמש:יובל ביטון12/טיוטה

מרווה צמירה היא צמח מדברי, עשבוני, רב שנתי, המכוסה כולו שיער לבן צמרוני וארוך. גדלה בערבות ובמדבריות (אתר צמח השדה), בקרקעות דלות וחוליות בשולי התחום הים תיכוני. היא נפוצה מאוד בכל הנגב הצפוני והמערבי ובמרכז הארץ . אפשר למצוא אותה בארץ בשומרון בהרי יהודה ומדבר יהודה, בעין גדי, בשפלה, בנגב צפוני, בהרי אילת, בערבה ,בבקעת ים המלח ובבקעת באר שבע.

המרוות הצמירות הן פרחים דו מיניים בצבע סגול כהה, כותרתן דקיקה, יפה וחלקה וגודלה יחסית עד 25 ס"מ. הגבעול מכוסה בשערות לבנות ארוכות שעוזרות לו להפיק מים בתנאים המדבריים. חודשי פריחתה של המרווה הצמירה הם חודשים פברואר עד מאי (אתר צמח השדה).

צמח זה ייחודיי בצורת האבקה שלה, ביחסיה עם החרק המאביק ובמבנה הפרח המותאם לכך. האבקנים גדולים וכל אבקן מחולק לשתי זרועות.

שמו המדעי- Salvia lanigera ושמו הערבי- מירמיה מוזאג'בה איירים (ميرميه مزغبه) הוא שייך למשפחת השפתניים וצבעם של פרחיו הוא סגול-כהה.