משתמש:יעלאילמר/Present Therapy

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Present Therapy - פסיכותרפיה קשובת קשר הווה וטבע
"Present Therapy" הינה גישה טיפולית אינטגרטיבית המדגישה את המפגש של האדם עם הטבע הפנימי והחיצוני ברגע ההווה. 
 היא יוצרת שילוב ייחודי בין תבונת הגוף לבין ערוצי הבעה לא מילוליים המהווים שער לחומר לא מודע. 
 הגישה מושתתת על היסודות התיאורטיים של פסיכולוגיה קלינית, טיפול באומנויות, בודהיזם, אקו-פסיכולוגיה וטכניקות 
 ממוקדות הווה (כמו האקומי, פוקוסינג, גשטאלט ו-SE). 

Present Therapy (תיקרא PT) מהווה מסגרת יישומית ותיאורטית לקיומה של פסיכותרפיה עם הטבע בתוך ומחוץ לחדר הטיפול. PT שוזרת יחדיו שלושה מרכיבי ריפוי:

(1) ביסוסו של קשר מיטיב בין המטפל והמטופל
(2) מגע ישיר, חומל וקרוב ככל הניתן עם רגע ההווה (מיינדפולנס) 
(3) חיזוק תחושת השייכות לסביבה וטיפוח המודעות לקיומם של יחס הגומלין בין כל התופעות. 

גישת ה- PT משלבת דרכים יצירתיות וערוצי הבעה מגוונים, המאפשרים לטווח רחב של אוכלוסיות להרחיב ולהעמיק את המגע והמפגש שלהן עם הרגע הזה, ויוצרת סינתיזה בין תפיסות פסיכואנליטיות, תרפיות בהבעה ויצירה, בודהיזם, אקו-פסיכולוגיה וטכניקות טיפול ממוקדות הווה המדגישות את נוכחות הגוף במפגש הטיפולי.

ארבעה מרכיבי הטיפול הבונים את ה-PT הם: 1) מסגרת (Setting) הטיפול, (2) ביסוס קשר טיפולי מיטיב המושתת על קבלה וחמלה, (3) טיפוח הקשב למתרחש בטבע הפנימי והחיצוני ברגע ההווה, ו-(4) חיזוק הקשר ויחסי הגומלין של הפרט עם הטבע והסביבה.


האדם, ברצונו לסייע ולהקל על סבלותיו הפיזיים והנפשיים, חיפש וממשיך לחפש דרכים לטפל בעצמו. מספרן של שיטות הטיפול למיניהן היא עצומה וממשיכה להתארך בעודך קורא מילים אלו. במקרים רבים הדרך לסייע לאדם כלל אינה קרויה טיפול, שכן בדתות ובתרבויות שונות מציעים דרכים מגוונות לשחרור מן הסבל ושואפים למצב המכונה למשל "הארה" בתורות המזרח או "תיקון" ביהדות.

באופן כללי כשאנו מתייחסים לטיפול בסבלו של אדם ניתן לעסוק בשני קצוות של סיוע וטיפול. בקצה אחד, ההשרדותי, אנו מסייעים לאדם לשרוד, לתפקד ולהתנהל בחיי היומיום באופן סביר, בקצה השני, בקצה ההגשמה והרוח, אנו מסייעים לאדם במימוש עצמי ובחיפוש משמעות ואושר. לעיתים הבחנה זו מורכבת יותר ושני הקצוות נפגשים (קרא עוד על קצוות הטיפול).

הגישה הטיפולית PT מכירה בערך של שיטות סיוע וטיפול עתיקות וחדשות כאחד. ככלל הגישה מושתתת על היסודות התיאורטיים והאתיים של הפסיכולוגיה הקלינית, האקו פסיכולוגיה והטיפול באומנויות בשילוב אלמנטים מתורות עתיקות ובעיקרם הבודהיזם והדאואיזם.


הבחירה לטפל תוך הקשבה למרחב הטבעי והפתוח מדגישה את התפיסה כי נפשו של האדם בילתי נפרדת משאר המערכות בחייו הכוללות את גופו, את רוחו ואת הסביבה בה הוא חי. בתוך כך בכל אדם באשר הוא קיים פוטנציאל לצמיחה ולמימוש. ממש כפי שצמח זקוק למים, לשמש ולאוויר כדי שיוכל לגדול ולפרוח, כך זקוק האדם לתנאים המתאימים לו כדי שיוכל לממש את עצמו ואת היכולות הגלומות בו. המטפל שואף ליצור את התנאים הללו על ידי כך שהוא:

· מקבל את האדם כפי שהוא. · מאפשר אווירה של חופש לביטוי רגשי באופן מלא. · ער לתחושות האדם. · שומר על כבוד בסיסי ליכולתו של האדם לפתור את בעיותיו אם תינתן לו ההזדמנות לכך. · קשוב לקצב של האדם - זהו תהליך הדרגתי והמטפל מכיר בכך. · קובע את הגבולות ההכרחיים לעיגון הטיפול במציאות.

כאשר תנאים אלו מתקיימים יכול להיווצר מרחב בטוח וספונטני המאפשר צמיחה. אולם צמיחת הנפש מחייבת נוכחות מודעת (ראה עוד על נוכחות ומהות כאן) וערנות לכל מה שמתרחש בתוכנו. הטבע תומך בנוכחות מודעת ומתמדת ומזמין את המערכת הפיזית והנפשית שלנו לערות ולנוכחות. הטבע כמרחב חי, דינמי ומשתנה מעודד תשומת הלב למערכות הפיזיולוגיות של הגוף כמו הנשימה ושאר תחושות הגוף שמשתנות ללא הרף. מצוקה רגשית מתמשכת או תפיסות נוקשות בנוגע לעצמי מאותגרות על ידי מגע מתמשך ובלתי אמצעי עם התנועות שקיימות בגוף ובטבע..באופן הזה טיפול קשוב טבע שואף לפתח את היכולת להיות נוכח וער גם במצבים רגשיים מורכבים. באופן הזה אדם יכול להרחיב את יכולתו לשהות במצבים רגשיים מורכבים עם עצמו ועם מה שסובב אותו.

כמו כן היציאה מהחדר אל הטבע מרחיבה את מוקד ההתייחסות מהקשר מטפל-מטופל לתוך הקשר רחב יותר. בנוסף לכך שהטבע מהווה מצע נוסף להשלכה של חומרים נפשיים של האדם, הוא גם מקור רב עוצמה להשראה, לריפוי ולהעצמה של הטיפול.


מה זה תרפיה? טיפול נפשי בלועזית מכונה "תרפיה". מקור המונח מצוי במילה היוונית therapeia, שמשמעותה שירות ונוכחות.

בבואנו ליצור תהליך טיפולי אנו מעניקים שירות על ידי יצירת מרחב או מיכל של נוכחות בו האדם יוכל להתחבר לכוחותיו, לחלקים הבריאים שבו, לגורמים המעכבים אותו ולמהות של חייו. יצירת מיכל בגישת ה-Present Therapy מורכבת מארבעה מרכיבים עיקריים:

1) מסגרת - סטינג (Setting): הטיפול מתחיל ביצירת מרחב "מקודש", הנוצר על ידי הגדרת זמן ומקום קבועים בהם מתרחש הטיפול. הכניסה והיציאה מהמרחב מהווים טקס קבוע ויוצרים את התשתית לטיפול. במרחב הזה נפגשים באופן קבוע, המטפל והמטופל לאורך כל התהליך הטיפולי. אובדן הטקסים בעולם החילוני מרחיק את האדם מתחושת קביעות ושייכות המסייעים לו לבצע מעברים ושינויים בחיים. על ידי בנייה ועיגון של הטיפול בטקסי פתיחה וסיום נוצר גם עוגן עליו המטופל יכול להישען ולתוכו ליצוק את התהליך המרפא שנכון לו.

2) נוכחות ומהות לאחר שיצרנו מיכל מוגדר שבו מתקיים הטיפול אנו מזמינים את מלוא תשומת הלב הן של המטפל והן של המטופל למתרחש בתוך המרחב הדינמי שנוצר. מבקשים ערות מלאה, התבוננות והקשבה. תשומת הלב יכולה להתמקד בגוף: בנשימה, בתנועה, במשקלו של הגוף, בתחושות פנימיות. כמו כן יכולה להתמקד במגע של האדם עם העולם בעזרת חמשת החושים הבסיסיים: ראיה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש. תשומת לב עשויה להתמקד ברגשות ובביטויים שלה בתוך הגוף. תשומת לב למחשבות וחיבורן לחוויה הגופנית. תשומת לב לניתוקים של המודעות, תוך השבתה של תשומת הלב שוב ושוב לחוויה של כאן ועכשיו. תשומת לב לכל מה שמתרחש בתוך הקשר שבין המטפל והמטופל.

המהות הפשוטה של קיומינו טמונה בהווה של כל רגע חדש והשהייה בו ללא פשרות "מקלפת קליפות" וחושפת את המהות על פני הקרקע. בתהליך הטיפולי כמו גם בתרגול מדיטציה נדרשת חמלה וקבלה של מה שנחשף בפנינו ולהרפות מביקורת והלקאה עצמית.

השימוש בנוכחות ערה ומלאה נעשה מתוך הענקת כבוד לחלקם של מנגנוני ההגנה בנפשנו. אין אנו מאיצים ודוחפים מעבר ליכולתו של האדם להכיל בתוך מקומו במסע החיים. ככלל בעזרת הנוכחות הפשוטה והמודעת אנו יוצרים מגע בהיר יותר עם הגוף, עם הרגש, עם המחשבה ומסייעים בפיתוח ידיעה והבנה בנוגע לאופן שבו האדם צריך לפעול בעולם הזה.

3) קשר מטפל - מטופל הספרות הפסיכולוגית גדושה בהתייחסויות למשמעויות של הקשר בין המטפל והמטופל. המשותף כמעט לכל הזרמים והגישות היא התפיסה של הקשר כאבן יסוד עליו מושתת הטיפול. במחקרים נמצא, כי הגורם שמנבא באופן הטוב ביותר טיפול מוצלח מעבר, לגישות השונות, הוא קשר מיטיב שנוצר בין המטפל והמטופל.

על פי גישתנו הקשר עם המטופל הוא אכן בסיס הכרחי ומהותי בקיומו של התהליך הטיפולי. על מנת שהטיפול יתקיים בתוך מרחב של אמון וביטחון, ראשית, על המטפל לרכוש יחס חם ואנושי המושתת על קבלה של המטופל ומבט בגובה עיניים.

במרחב כזה אנו שואפים כי המטופל יאפשר לעצמו להיות מה שהוא באמת ולהרפות קצת מההגנות ומהמסכות אותן הוא נושא על עצמו. עם התפתחות הקשר והאמון עם המטפל, ובמידה וקיים צורך כזה, תתפתח יכולתו של המטופל לגעת במקומות כאובים ופצועים.


התחושות שעולות בקרב המטופל והמטפל במהלך המפגש ביניהם, מהווים את התשתית מתוכה ניתן להבין ולאבחן את קשייו של המטופל ואת הדרכים לסייע לו. דרך רגשות אלו, ניתן יהיה לבחון האם דפוסים בתוך הקשר הטיפולי חוזרים גם במקומות אחרים בחייו של המטופל ולסייע להביא אותם למודעותו של המטופל, לא רק מודעות שכלית כי אם גם ובעיקר מודעות חווייתית.

קשר ואמון שייווצרו יוכלו להביא בהדרגה להפנמתה של מערכת יחסים חדשה המספקת ביטחון ומקרינה על המציאות שמחוץ לטיפול.


4) השיבה לטבע החיבור הפשוט והחי ביותר למהות חיינו תלויה ביכולתנו להיות מודעים, ערים ובמגע חי עם מה שסובב אותנו. עומס הגירויים שבו אנו חיים בעידן המודרני עלול להביא להקהיית החושים ולחוסר תשומת לב לדברים הפשוטים והיפים שסובבים אותנו. השהייה בטבע מאפשרת חידוד מחודש של החושים ואפשור של מגע ואף הודיה על הפרח, על העלה הרענן ועל הפרי הטעים שנמס בפה.

הטבע בעודו חף מביקורתיות ומשיפוטיות מקבל אותנו כפי שאנו. כמרחב חי ודינאמי הטבע מסייע להעיר את המודעות לחוויה של כאן ועכשיו. כך שימוש נכון בטבע כמרחב טיפולי מכיל ומגן מסייע לנוכחות חיה ומתמדת. המפגש עם מרחב גדול ואין סופי מסייע לפגוש את הסיפור האישי של המטופל בהקשר רחב יותר. ביכולתו של הקשר זה להפיג בדידות ולהביא להבנה שקיימות התמודדויות אוניברסאליות כמו למשל התמודדות עם מעגל החיים והמוות שמתרחש אצל כל חי וצומח.

הטבע מספק הזדמנות להפחתתה של ההתמקדות בפרט או בעצמי. בעידן המודרני, בו מושם דגש גדול על האינדיבידואליות ועל מיקומו ומימושו של העצמי אנו חשופים יותר לסבל הנגרם מניכור, מבדידות ומאובדן תמיכתן של קהילות באנשים. יתכן שתהליך זה משקף את אחת הסיבות העיקריות לשכיחותו ההולכת וגוברת של הדיכאון. חשוב להדגיש שאין הכוונה לויתור על העצמי כישות חיה ונושמת עם מאוויים ורגשות. להיפך, על ידי הרפיה מההיאחזות בעצמי, בעיותיו, כשליו ומכאוביו ניתנת הזדמנות לגעת במהות פשוטה וגבוהה יותר הפותחת חלון לחוויה פנימית של חמלה ורכות כלפי העצמי ללא הזדהות עמו.

החמרתן של הפרעות האכילה ובראשן ה"אנורקסיה" היא במידה רבה תולדה של עידן הצרכנות. מחקרים מלמדים כי החברה המודרנית משפיעה על התפיסה המעוותת של דימוי הגוף בעיקר בקרב נערות ונשים צעירות. הן נחשפות למסרים תרבותיים וחברתיים, המשכנעים אותן שגופן אינו מספיק יפה ורזה כפי שהוא. מרחב טיפולי טבעי ובטוח מספק סביבה שהיא חפה ממסרים מעין אלו ומקיים חוויה חדשה-ישנה של קבלת עצמנו כפי שאנו.


יצירת מרחב טיפולי נכון במשולש שבין המטפל-המטופל-והטבע יבנה קשר מאפשר בו המטופל יוכל לקבל את עצמו ולהתחבר לכוחותיו ולחלקים הבריאים שבו.


וכפי שכתב לאו צה: ".... לך בעקבות הטבע והכל כבר יקרה לבד".

את גישת ה-Present Therapy לומדים ומפתחים במרכז טבע ומהות.