משתמש:ירדן ואלעד/יחס מדינת ישראל לסמים קלים

עבודתנו עוסקת בדילמה החוקית לגבי יחס מדינת ישראל לסמים קלים והאם ישראל, מדינה השואפת להידמות למערב צריכה להצטרף למגמה של הפרדת החוק הנוגע לסמים הקלים מפקודת הסמים הכללית והפיכת השימוש בסמים קלים לדבר לגיטימי ולא פלילי. בחרנו להתמקד בנושא זה מתוך תובנה שהעולם התחיל תהליך של רפורמה ביחסו לצריכה של סמים קלים ומתוך תובנה כי המחאה נגד הפללת מעשנים מתחיל לתפוס תאוצה במדינת ישראל. נוסף על-כך גם מתוך אמונה אישית בערכה של החרות בדמוקרטיה, זכות שהמדינה לא יכולה לקחת.זכות החרות אומרת מיסודה כי כל אדם יכול לעשות את בחירותיו בחיו על פי שיקוליו האישיים ללא התערבות או הגבלתה של המדינה בפרט שאינו פוגע בזולתו. אנו מאמינים כי שימוש בסמים בכלל וסמים קלים בפרט לא יכול לפגוע בזכויות הזולת ועל-כן אסירת השימוש היא לא דמוקרטית. הנושא נהפך בתקופה זו (העשור השני של המאה ה-21) לאקטואלי וסוחף עינין רב בקרב הציבור העולמי בכלל והישראלי בפרט,הטיעונים של התנועות התומכות במתן חוקיות לשימוש בסמים קלים שנפלו עד כה על אוזנים ערלות מתחילות לקבל התיחסות מהציבור הרחב בעיקר לאחר שהתפרסמו נתונים כי אחוזים ניכרים מהציבור הישראלי צורכים סמים קלים ובתוך כך גם אנשים נורמטיבים ממעמד הבינים ומעלה, בני אדם שהחזקה ושימוש בגראס הוא פשעם היחד.ניתן להסיק מכך על תחילת ההחלשות הטאבו החברתי בכל הנוגע לסמים קלים ולמשתמשים בהם. המחאה שצברה תאוצה והדיון הציבורי הביאו אמם אינפורמציה רבה לאינטרנט, דבר שהקל את תהליך העבודה ואפשר לנו להתבסס על מגוון רחב של מקורות מידע.

מסעי ההסברה נגד שימוש בסמים גורמים לעליה בשימוש. השפעת סמים על העובר קטנה יותר מהשפעת אלכוהול. מסעות ההסברה נגד עישון מראים כיצד ניתן להוריד שימוש בלי להשתמש באכיפה (1994, BAKALAR&GRINSPOON). קנאביס היה מותר הרבה לפני שהיה אסור פורסם על ידי: מגזין קנאביס קטגוריה: היסטוריה וספרות 19 בדצמבר 2013 12 תגובות השימוש בקנאביס מתועד בהיסטוריה האנושית כבר מלפני אלפי שנים ועד שהוכרז כבלתי חוקי בארה"ב לפני פחות משמונים שנה, היה הצמח חלק בלתי נפרד ואף מהותי ביותר בתרבות האדם בכל רחבי כדור הארץ. להלן סיכום 12 אלף שנה של קנאביס חוקי. מאת: עשן ישראלי השימוש המתועד הראשון בקנאביס, על פי הספר 'The Great Book of Hemp', הוא באתר מתקופת האבן החדשה, סביבות 12,000 לפנה"ס, ביואן-שן שבטאיוואן. באזור נמצאו כלי חרס קדומים המציגים שימוש בסיבים המופקים מצמח הקנאביס ואף כלים המשמשים להכנת חבלי קנאביס גסים. ראו גם: המקורות התנ"כיים של השימוש היהודי בקנאביס על פי פרופ' ג'ון א. גארטי ופרופ' פיטר גאי מאוניברסיטת קולומביה, בדים עשויים קנאביס נמצאו בטאיוואן מסביבות 8,000 לפנה"ס – הנקודה שבה, על פי מקורות רבים, החל האדם לעסוק בחקלאות. קרל סייגן קרל סייגן פרופ' קרל סייגן מאוניברסיטת קורנל אף העלה את ההשערה שייתכן וקנאביס הוא היבול החקלאי הראשון אותו טיפח האדם. "יהיה אירוני בצורה מעניינת אם בהיסטוריית האדם גידול מריחואנה הוביל באופן כללי להמצאת החקלאות, וכתוצאה לציוויליזציה," אמר. עדויות מצביעות על כך שכבר ב-6,000 לפנה"ס זרעי קנאביס ושמן המופק מהם שימשו כמזון בסין. שנונג – קיסר סיני החי בסביבות 2,800 לפנה"ס, החזיק בידע רב בנוגע לחקלאות ורפואה והעבירו בתורו אל עמו. משמעות שמו היא "החקלאי האלוהי". בספר 'ShennongBencao Jing' (בעברית "חומריו הרפואיים של החקלאי האלוהי") – ספר המרכז את ניסיונו של שנונג ברפואה – ישנו האזכור הראשון לתכונותיו הרפואיות של צמח הקנאביס. עדות לכך שקנאביס משמש לרפואה לפחות כ-4,800 שנים. אתהרוה ודה – אחד מארבעת ה-ודות בתרבות ההינדואיזם – הוא ספר טקסי-דתי, מקורו בשנים 2,000 עד 1,000 לפנה"ס ומספר על הבהנג (Bhang) – מרקחת טקסית המשמשת כפולחן לאלה שיווה. המרכיבים הם קנאביס, עם דגש על חלקי הצמח המכילים קנאבינואידים – החומרים הפעילים בקנאביס, חלב וגהי – סוג של חמאה. צורת ההכנה למעשה מאפשרת לצרוך את צמח הקנאביס באכילה ועדיין לאפשר השפעה פסיכו-אקטיבית, כזו שלרוב מיוחסת לעישון. עד היום למעשה מדובר במנהג מקובל בהודו וסביבתה. ראו גם: קנאביס ומין בתרבות ההודית ב-430 לפנה"ס, הרודוטוס – ההיסטוריון היווני הנודע – מדווח על שימוש בקנאביס על ידי הסקיתים, כפולחן טקסי ולמטרות הנאה יחדיו. בסין נמצא נייר קנאביס פרימיטיבי מסביבות 100 לפנה"ס – התיעוד המוקדם ביותר לנייר. קנאביס בסין קנאביס בסין בתום המאה הראשונה לספירה, החל יבוא חבלי קנאביס לאנגליה. בספר 'רשומות שלושת הממלכות' ישנו תיאור של חווא טו – רופא ומנתח סיני החי בסביבות המאה השנייה לספירה – ושימושו במרקחת על בסיס קנאביס ויין כחומר הרדמה בעבודתו. הנביא המוסלמי מוחמד, החי בסוף המאה השישית לספירה, הטיף נגד צריכת אלכוהול. צריכת הקנאביס בזמנו עדיין שכיחה ומקובלת. ראו: קנאביס בנצרות – האם ישו השתמש במריחואנה? במאה ה-16 השימוש בקנאביס לתעשייה, רפואה והנאה עדיין שכיח, מקובל ואף הכרחי. באירופה, הנרי השמיני, מלך אנגליה, מגדיר צו המחייב חקלאים לגדל מכסה מסוימת של קנאביס וקונס את אלו שאינם עומדים בה. שלושים שנים לאחר מכן, המלכה אליזבת', שבאופן מוצהר השתמשה בקנאביס להקל על תופעות מחזור הווסת מהן היא סובלת, מגדילה את המכסה ומחמירה בעונשים. במאה ב-17 המתיישבים בצפון אמריקה מביאים עימם את צמח הקנאביס כגידול חקלאי. ב-1621 איש הכמורה והמלומד מאוקספורד – רוברט בורטון, מציע בספרו 'The Anatomy of Melancholy' את השימוש בקנאביס כטיפול לדיכאון. ב-1753, פרופ' קארולוס ליניאוס – בוטנאי שוודי, סווג את המין Cannabis sativa. עבודת אמן: ג'פרסון ווושינגטון בשדה קנבוס עבודת אמן:ג'פרסון ווושינגטון בשדה קנבוס בשנים 1745 עד 1775, ג'ורג' וושינגטון, אבי האומה האמריקאית והנשיא הראשון, גידל קנאביס בקנה מידה חקלאי. ביומנו אף תיאר הפרדה בין הזכרים והנקבות. ההפרדה מונעת הפריה שבתורה מנמיכה את ריכוז הקנאבינואידים בצמח, מה שמצביע על כך שיועד לעישון. ב-1793 אף כתב הערה לגנן ב'מאונט ורנון' – אחוזתו, בנוגע לגידול 'קנבוס הודי'. כנראה צמח מהמין Cannabis indica, אשר עדיין לא סווג בזמנו. "הפק את המרב מזרע הקנבוס ההודי, וזרע אותו בכל מקום!" (כתבי ג'ורג' וושינגטון, כרך 33, עמוד 270) בשנים 1774 עד 1824, תומאס ג'פרסון, אחד ממייסדי האומה האמריקנית והנשיא השלישי, על פי יומניו החקלאיים ומסמכיו האישיים, עסק בגידול חקלאי של קנאביס. ב-1842 שב הקנאביס לשמש כתרופה זמינה ומקובלת בבריטניה. "במאה ה-19, מריחואנה הגיחה כתרופה מקובלת במערב. מחקרים ב-1940 על ידי רופא צרפתי בשם ד"ר ז'אק-ז'וסף מוראו [פסיכיאטר צרפתי] מצאו כי מריחואנה מדכאת כאבי ראש, מגבירה תיאבון, וסייעה לאנשים לישון." (עו"ד ריצ'ארד גלן בויר וקווין פיני, חוק המריחואנה הרפואית, 2007). ב-1850 הקנאביס קיבל מעמד של תרופה בארה"ב. "עד 1850, מריחואנה מצאה את דרכה לפרמקופיאה בארה"ב [סמכות רשמית וציבורית המכתיבה תקנים בנוגע לכל התרופות, במרשם או לא], אשר רשמה מריחואנה כטיפול למספר פגיעות, כולל: כאב ממקור עצבי, טטנוס, טיפוס הבהרות, כולרה, כלבת, דיזנטריה, אלכוהוליזם, התמכרות לאופיאטים, אנתרקס, צרעת, חוסר ריסון מיני, שיגדון, עוויתות שריר, דלקת גרון, שיגעון, דימום ווסתי מוגבר ודימום מן הרחם, בנוסף לפגיעות נוספות. תמיסות מריחואנה מוגנות בפטנט נמכרו…" (עו"ד ריצ'ארד גלן בויר וקווין פיני, חוק המריחואנה הרפואית, 2007.) ב-1906 חוקק בארה"ב חוק אשר חייב ציון נוכחות במוצרים, בין היתר של אלכוהול, אופיאטים וקנאביס – 'Pure Food and Drug Act'. מה שהוביל בסופו של דבר להקמת מנהל המזון והתרופות האמריקאי. ב-1914 חוקק בארה"ב חוק אשר הסדיר ומיסה שימוש באופיאטים וקוקאין – ' Harrison Narcotics Tax Act', ולראשונה הפך שימוש וסחר בלתי מפוקח לעבירה. ניצול לרעה של החוק על ידי הרשויות המדינות, אשר הגדירו בחוק את צמח הקנאביס כנרקוטיקה, הוביל למעצרים הראשונים הקשורים לסחר ושימוש בקנאביס. ב-1937 חוקק בארה"ב החוק הראשון אשר הפך אחזקה, סחר ושינוע קנאביס לעבירה פדרלית – 'Marihuana Tax Act of 1937'. בין הטענות הרבות אשר הובילו לאיסור, נטען כי קנאביס מוביל לשיגעון, אלימות ו"מיניות יתר". מילות מפתח קנאביס רפואי – כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול קנאביס רפואי קנאביס רפואי הוא בעצם פרחים של צמח הקנאביס המוכר גם בשמות מריחואנה רפואית, גראס רפואי או "מריפואנה". אין באמת הבדל בין קנאביס "רגיל" לקנאביס "רפואי" מלבד כמה פרמטרים: 1. מי שמאשר את הרשיון לקנאביס רפואי הוא משרד הבריאות – ד"ר יהודה ברוך הוא הגורם הבלעדי המורשה לחתום ולאשר קנאביס רפואי לחולים וכל בקשה מאושרת על ידו בלבד. 2. ספק הקנאביס הוא חקלאי אשר משרד הבריאות התיר לו לגדל קנאביס ועומד בכל הקריטריונים של פיקוח ומעקב שנקבעו על ידי המשרד. ספקי הקנאביס נבחרים במכרז רשמי שמופץ אחת לכמה שנים. 3. שיעור ה-THC (אחד החומרים הפעילים בקנאביס – קנבינואידים) עולה על 12% אחוז. (ההגדרה הרשמית. בימים אלו שוקדים במשרד הבריאות על שינוי ההגדרה מאחר וידוע כי גם קנבינואידים אחרים בצמח הינם בעלי סגולות רפואיות). מעבר לפרמטרים הללו, אין כל הבדל בין קנאביס "רפואי" לקנאביס "רגיל". בפועל גם קנאביס עם פחות מ-12% אחוז THC הינו בעל השפעה רפואית. ספקי קנאביס רפואי בישראל בארץ פועלים כיום כשמונה ספקי קנאביס רפואי המורשים לספק את תוצרתם לחולים אשר מחזיקים באישור קנאביס רפואי. הם נתונים לפיקוח הדוק של משטרת ישראל וכפופים להנחיות ולדרישות המחמירות של משרד הבריאות. כל ספר מגדל ומפיץ מספר שונה של זני קנאביס רפואי כאשר כל זן מיועד לטיפול במחלות אחרות. להלן פרטי ספקי הקנאביס הרפואי בישראל: תיקון עולם פארמוקן IMC – איי.אמ.סי חקלאות שאיפה לחיים Better קנדוק – מחק”ר קנה בושם – שיח Cannabliss מחלות המזכות אישור לקנאביס רפואי בישראל אף על פי שהוכח כי קנאביס עוזר במגוון רחב ביותר של מחלות וכאבים, בישראל אושר השימוש בקנאביס רפואי למספר מצומצם של מחלות בלבד. בכדי לקבל אישור לקנאביס רפואי יש לגשת לאחד מהרופאים אשר הוסמכו להמליץ על אישור קנאביס רפואי עם המסמכים המציגים את היסטוריית הטיפול באחת המחלות שלהלן: סרטן, פרקינסון, כאבים כרוניים, מחלות דלקתיות, גלאוקומה (באישור מנהל בית חולים), טרשת נפוצה, מחלת קרוהן, איידס ובמקרים חריגים גם להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). לאחרונה פירסם ד"ר יהודה ברוך הודעה על כך שמספר האישורים שיחולקו לקנאביס רפואי יצומצם בעתיד בעקבות מה שהוא מכנה "התחזות" של חולים ש"עובדים על הרשויות" בכדי לקבל קנאביס. ד"ר קרן ברקת-שיף, הידועה בתמיכתה במטופלי קנאביס רפואי, השיבה ליהודה ברוך וטענה כי הוא פוגע ברופאים ובחולים כאחד . קנאביס רפואי הקנאביס "הרפואי" הוא למעשה מין המצאה שבאה להקל על הציבור לבלוע את גלולת הקנאביס. אין באמת כל הבדל בין קנאביס המוגדר כ"רפואי" לזה שאינו "רפואי" (מלבד הבקרה והפיקוח על איכותו). הקנאביס הרפואי מוביל את המתנגדים צעד אחר צעד אל עבר קבלה של הצמח כחומר נורמטיבי ונפוץ ומאז שנכנס לשימוש נרחב למדי במדינות רבות בעולם, בהחלט ניתן לראות שיפור ביחס הציבור לצמח השנוי במחלוקת – רבים נחשפים אט אט לחברים, מכרים או בני משפחה המטופלים בקנאביס ורואים כי טוב. עם זאת, ישנו גם חסרון מסויים בהיצמדות לטיעון זה שכן הציבור נוטה לטעון ש"מי שחולה מקבל, אז זה בסדר" וש"אין צורך שיתנו לכולם" – טיעונים אשר מתעלמים מהעובדה שישראלים רבים, אשר לא קיבלו אישור ממשרד הבריאות כי אינם סובלים מאחת מ-5 המחלות המזכות בקנאביס, נעצרים יום יום בגין שימוש עצמי במריחואנה. יתרונות: - הופך את צמח הקנאביס למקובל יותר מבחינה חברתית וציבורית. - תורם להסברה בנוגע ליתרונות של השימוש בצמח. חסרונות: - עוזר ל-11,000 מטופלים – אפילו לא אחוז בודד אחד מסך צרכני הקנאביס בישראל. - מטעה את הציבור לחשוב ש"הכל בסדר" בענייני הקנאביס. - אינו פותר את בעיית השוק השחור והפללת הצרכנים. דה-קרימינליזציה "דה-קרימינליזציה", או "הפסקת הפללה" היא גישה סובלנית ורציונאלית יותר כלפי עניין השימוש בסמים. במקום להעניש את הצרכנים ברדיפות, תיקים פליליים, מעצרים ומאסרים, הרשויות מעלימות עין מהשימוש בחומר זה, או לחילופין מגדירות עונשים מנהלתיים בלבד (קנסות למשל) על מי שנתפס כשהוא עובר על החוק. למעשה זהו הפתרון היעיל והדחוף ביותר שיפתור לכאורה את הבעיה. אך לצד יתרון זה, ישנם גם חסרונות מסויימים – ברגע שלא יהיו עונשים פליליים על שימוש וגידול קנאביס, השוק יהיה פרוץ לחלוטין וסביר שמי שישתלט עליו יהיו ארגוני הפשע המחזיקים בהון שיאפשר להם להפיץ את המוצר בכל רחבי הארץ ללא פיקוח ובקרה על איכות החומר. יתרונות: - שחרור מיידי של חצי מיליון צרכני הקנאביס הישראלים מידי המשטרה ובתי הכלא. - הון עתק שמושקע ברדיפה, אכיפה ומעצרים, ייחסך למשלם המיסים. - תופסק הפגיעה החמורה בחייהם של אלו המחזיקים בתיק פלילי אשר אינם יכולים להתקבל לעבודות ציבוריות, חווים קשיים בקבלת רשיונות שונים ובאופן כללי מנודים מהחברה ונחשבים לעבריינים. - כל אחד יוכל לגדל עציץ בביתו ולספק לעצמו את המוצר הסופי. חסרונות: - החומרים בשוק ימשיכו להיות בלתי-מפוקחים וללא כל בקרה ו/או תו תקן. - העולם התחתון ימשיך לשלוט בשוק ולהרוויח הון עתק מהסחר בקנאביס. - הקנאביס ימשיך להיות מוגדר כחומר בלתי חוקי וצרכניו ייחשבו למוקצים. - עלייה בשימוש בקרב בני נוער וצעירים. - עבירות חוזרות עלולות להחמיר את העונשים עד לרישומים פליליים. לגליזציה מוחלטת לגליזציה, או נכון יותר רה-לגליזציה, היא ביטול מוחלט של החוקים האוסרים על שימוש במריחואנה וחשיש והתרת הצמח ככל צמח אחר. באופן תיאורטי ניתן לומר שאין כל בעיה בלגליזציה שכן הקנאביס אינו מזיק יותר מצמחים אחרים, רבים מהם אף רעילים ומסוכנים לשימוש, ואף הוא בריא מאוד למאכל וזרעיו אף נחשבים ל"מזון-על" המלא בפרוטאינים חיוניים לגוף האדם. עם זאת, בהתחשב ברקע ההיסטורי ובמציאות בה אנו חיים, זהו פתרון שאינו בר סיכוי ממשי להתרחש בקרוב. יתרונות: - השוק הענק יילקח מידי ארגוני הפשע ויעבור אל השוק החופשי בו כל אדם יוכל לעשות בו כרצונו. ניתן להגדיר שסחר בקנאביס יידרש בפיקוח ומיסוי מסודר בדומה למוצרי מזון אחרים. - ההוצאות על אכיפה ורדיפת הצרכנים תיחסכנה באופן מוחלט. חסרונות: - הקנאביס, על אף שאינו מזיק באופן יוצא דופן, הוא אינו צמח תמים וכן יש לו השפעה פסיכואקטיבית אשר אינה מומלצת לשימוש תכוף בקרב בני נוער. - המדינה לא תרוויח מבחינה כלכלית - מהלך כזה של לגליזציה ידרוש מהמדינה להפר את האמנה הבינלאומית עליה חתמה, יחד עם שאר מדינות המערב, בשנת 1961 ואוסרת על התרת מכירת מריחואנה וחשיש. לגליזציה ורגולציה הביטוי "לגליזציה", על אף המשמעות האמיתית שלו כפי שצויין בסעיף הקודם, משמש כביטוי שמשמעותו בשיח היא "רגולציה". אותה "לגליזציה-רגולציה" איננה הפיכת המריחואנה למוצר שנמכר בכל קיוסק ופינת רחוב, אלא למדיניות שקובעת שבמקום להמשיך ולתת לארגוני הפשע ולמבריחים ממצרים להיות אלו שקובעים את הטון ומווסתים את מחיר ואיכות המוצר, המדינה היא זו האחראית לקביעת הסטנדרטים הנוגעים לסחר במוצר. זו המדיניות שנקבעה לאחרונה באורוגוואי, וושינגטון וקולורדו וזו שהכי משתלמת למדינה מבחינה כלכלית וחברתית. יתרונות: - מוצר בריא ואיכותי. היום נמכרים המריחואנה והחשיש ללא תו תקן או רשימת מרכיבים כמו כל מוצר אחר בשוק. - התנתקות של הצרכנים מעולם הפשע. היום נאלצים המעוניינים בקנאביס להיות בקשר עם נציגים מהעולם התחתון האחראי על הסחר בכל שלב שלו. - ירידה בשימוש בסמים "קשים" בקרב בני נוער וצעירים. היום הדילר שמוכר את החשיש לא מבקש לראות תעודת זהות ואינו מוודא את גילו של הקונה. בנוסף הוא מציע לקונים גם חומרים אחרים, מסוכנים וממכרים יותר. - הכנסות של מאות מיליונים לקופת המדינה. מעבר לחסכון בהוצאות העתק על אכיפה ובתי סוהר, שווה שוק הקנאביס הלא חוקי בישראל למעלה ממיליארד ש"ח על פי הערכות. הון שעובר היישר אל ידיהם של משפחות הפשע. - מקומות עבודה חדשים וירידה באבטלה. כפי שניתן לראות במדינות בהן עברו חוקים ללגליזציה, עסקי המריחואנה פורחים ומסביבם נוצרים גם עסקי-לוויין רבים. - ירידה בהתנגדות הציבורית לממשל ולמשטרה. היום רבים מצעירי ישראל הסובלים מהמדיניות הנוכחית מפתחים רגשי שנאה כלפי המשטרה והממסד בגין חוק זה. חסרונות: - תיתכן עלייה מסויימת באחוזי השימוש בקנאביס שכן רבים יותר "יעיזו" לנסות את המוצר שיהיה זמין יותר לשימוש. אין זה בהכרח חסרון בהתחשב בכך שהשימוש בקנאביס אינו מזיק כפי שמזיקים טבק, אלכוהול ואפילו קפה – חומרים מסוכנים, רעילים וממכרים ביותר