משתמש:ישיבת הסדר קרית גת/ישיבת הסדר גבוהה קרית גת

ישיבת ההסדר גבוהה קרית גת בראשות הרב שלמה לוי

קובץ:1 (4)

יעדיה התורניים של הישיבה: עבודת ה' בשמחה גדולה אהבת הקב"ה, אהבת עם ישראל ואהבת תורה מסירות ללימוד התורה לימוד תורה בעומק וברוחב, לימוד הלכה למעשה טיפוח "דיבוק חברים" כיסוד מוסד בעבודת ה' חינוך לנשיאה בעול עם הציבור הקדשת זמן ראוי ללימוד אמונה ואגדה דגש על עבודה שבלב - זו תפילה העמדת עבודת המידות במרכז העבודה החינוכית דמותה של הישיבה

כל מה שנעשה בישיבה, הלימוד והתפילה, השמחה והשירה, דיבוק חברים ומעשה חסד הכל נובע מאהבה ויראה – ותכליתו עבודת ה'.

כל הבאים בשעריה - כל משפחת הישיבה , התלמידים, האברכים, אנשי הצוות הרוחני, אנשי הצוות הטכני, העוסקים בקמח והעוסקים בתורה כולם התועדו למטרה זו לאהבה את ה' ולדבקה בו.

עבודת ה' פנים רבות לה, עת ללמוד ועת להתפלל, עיתים של חול ועיתים של קודש, זמן עמל וזמן שמחה, אנשים הנוטים לעיון וכאלה הנוטים להלכה, תלמידים שליבם חפץ בתנ"ך וכאלה שליבם נמשך לחסידות. כל אלה הזמנים והאנשים השפע של תורה וקדושה הנמשך מעבודת ה' לכל בחינותיה הם הישיבה.

בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך.

תפקיד הישיבה לגבש ולחבר את האנשים והמעשים מתוך הבנה שעבודת ה' זקוקה לדיבוק חברים. אינו דומה לימוד של יחיד ללימוד של רבים. הלומד זקוק לחברותא, להדרכה, לשימוש תלמידי חכמים, למקום לימוד, למזון ולמדור – את כל אלה תפקיד הישיבה לספק.

א"ר יוחנן: לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה {גיטין דף ס}. במוקד הלימוד בישיבה הלימוד בעיון. מטרת הלימוד להגיע לאמיתה של תורה ולשרשי הלכותיה, להבין היטב ולהקיף את הנושא הנלמד . מטרה זו מושגת על ידי לימוד מעמיק של הסוגיא והראשונים בדרך הלימוד הישיבתית המקובלת. במשך הלימוד יושם דגש גם על רכישת הכלים הלמדניים שנמסרו לנו מדור לדור. הלימוד בעיון הוא עיקר עמלה של תורה, הלומדים נדרשים להקדיש את מיטב זמנם ויכולתם על מנת לרדת לעומקה של הלכה.

חשיבות רבה אנו מיחסים ללימודי הלכה. עיקר יראת ה' - קיום כל המצוות וההלכות כראוי, כל הידור מצוה ודיקדוק הלכה מבטא את רצוננו לעובדו בלבב שלם. קשה לקבל מצב שבו תלמיד יודע להבחין בין סוגי מיגו אולם אינו יודע להבחין בין סוגי מוקצה. לא נסתפק בלימוד מספרי קיצורים, נקדיש את הזמן והמאמץ הראוי כדי ללמוד את כל ההלכות המצויות באופן מקיף מתוך הב"י והפוסקים.

דורשי רשומות אומרים רצונך שתכיר מי שאמר והיה העולם למוד אגדה שמתוך כך אתה מכיר את הקב"ה ומדבק בדרכיו (ילק"ש עקב)לימוד אגדה גוונים רבים לו, אמונה ומחשבה, חסידות ומוסר, אורות הרב קוק ונתיבות המהר"ל, תניא, נפש החיים, ומסילת ישרים ועוד ועוד. הצד השווה תכלית אחת להם, להכיר את הקב"ה ולהידבק בדרכיו. בישיבה נעסוק בע"ה באופן מעמיק ויסודי בנושאים אלו, איננו מתכונים ללימוד שמטרתו ידיעה והבנה בלבד אנו שואפים לגעת גם ברגש, ברצון, בנפש, בנקודה הפנימית ביותר שלנו.

תלמיד בישיבה יקדיש זמן משמעותי ללימודי האגדה, יתקיימו בע"ה שיעורים ואנשי הצוות ידריכו את התלמידים בדרך העולה רמתה. דאמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר: אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא יראת שמים בלבד, עבודת המידות היא מהעבודות הקשות שבמקדש, היא גם היסוד לעבודת ה'.

האהבה והיראה, העוז והענווה, הביטחון וההשתדלות, החסד והאמת ושאר מידות טובות יעמדו במרכז שאיפותינו ודרכנו החינוכית. אין בישיבה מקום לתורה ללא אהבה ויראה. אנו מעוניינים לגדל תלמידים שיצטיינו בפשטות בצניעות ובאהבת הבריות.

איזוהי עבודה שבלב – זו תפילה. אנו משתדלים ושואפים לעבוד את הקב"ה בכל דרכינו, בשעת התפילה אנו עומדים לפניו ופונים אליו. קריאת שמע ותפילה זה זמן ההתייחדות, זו השעה שאנו מייחלים לה כדברי הכוזרי "ויהיה פרי יומו ולילו השלש עתות ההם של תפלה, ופרי השבוע יום השבת, מפני שהוא מעומד להדבק בעניין האלוהי"

עבודת התפילה גדולה וחשובה היא, משפחת הישיבה תשקיע בע"ה מאמץ רב כדי שהתפילה תהא בחינת תחנונים ותעלה לרצון לפני אדון כול. התייחסנו בקצור נמרץ לתוכן החיים בישיבה, לומדים ומתפללים, ברם יש גם רוח כללית שמלווה אותנו בכל רגע ובכל מעשה ידנו.

רוח של שמחה והתלהבות, שמחה על שבחר בנו, שזכינו לשבת וללמוד, שמחת יצירה של לימוד, של תלמידים המגלים בתורה פנים חדשות. במרכזה של שמחה זו אהבת תורה ואהבת ישראל. החיים בישיבה צריכים לאפשר לכל תלמיד לבטא את הכוחות והרגשות המיוחדים לו. הישיבה אינה מקום לימוד בלבד הישיבה היא בית בו כל אחד תורם את המיוחד והיפה שבו לבניית חבורה תוססת ולומדת.

הישיבה נמדדת לא רק במה קורה בתוכה אלא גם ובעיקר מה דמותו של הבוגר המסיים את לימודיו בישיבה. אחת המהפכות החשובות ביותר שקרו במקומותינו בשלושים שנה האחרונות הייתה הקמת ישיבות ההסדר והרחבתן באופן שבחורים רבים יושבים ולומדים מספר שנים. ברם השפעת הישיבות עדיין לא מספקת, בחורים רבים עוזבים את הישיבה וכאילו שהכול נשכח, אינם קובעים זמנים נכבדים ללימוד, לא מקפידים על תפילה בציבור ושאר תופעות מוכרות שאין צורך להרחיב בהם.

נעשה כל מאמץ כדי שתלמיד המסיים חמש שנים יהיה מוכן ומסוגל לכל כיוון שיפנה. אם יחליט להמשיך במסגרת תורנית הרי שההכשרה והידע שרכש בישיבה יכינו אותו היטב להמשך עלייתו בתורה, גם בכיוונים של לימוד והעמקה וכמובן גם אם ירצה לפנות לרבנות או דיינות. דגש מיוחד יושם על כך שבע"ה גם אדם שיבחר בלימודים אקדמיים או עיסוק אחר כלשהו ימשיך להיות בן תורה במלא מובן המילה ויכלכל מעשיו בהתאם. אין שום סתירה בין עיסוק כלשהו לבין היכולת להיות קשור ומחובר לתורה ועבודה.

הקמת הישיבה בקרית גת שתי פנים לה, מחד גיסא עצם הנוכחות שלנו בעיר תורמת לחיזוק הצד התורני לקירוב רחוקים, כל המבקש ללמוד להכיר לדעת ולהתקרב יידע שיש לו כתובת ברורה וידידותית. מאידך אנו משוכנעים שקשה לחנך ולהתחנך לאהבת ישראל ללא קשר ממשי ואמיתי לציבור הרחב. כשם שעיסוק באהבת הארץ בברוקלין לוקה בחסר, כך עיסוק באהבת ישראל בחברה המסוגרת בתוכה זקוק להשלמה. חשוב מאד שבחורים צעירים הבאים לישיבה למספר שנים ומעצבים את אישיותם בשנים אלו, יעשו זאת מתוך פתיחות והבנת צרכי הכלל ולא מתוך הסתגרות בד' אמות. הישיבה מוקמת כאן מתוך ביטחון מוחלט שהדבר לא יביא חלילה לפגיעה ברמת הלימוד אלא להיפך יחזק את תחושת השליחות ואת הרצון ללמוד וללמד.