לדלג לתוכן

משתמש:לביא & לייבוביץ'/המערך הלוגיסטי בלחימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המערך הלוגיסטי הוא מונח המתאר את המעטפת הצבאית הרב זרועית התומכת את הצבא ויחידותיו בשגרה ובחירום. שיאו של המערך הלוגיסטי נבחן בעת מלחמה, בה יסופקו המרכיבים הלוגיסטיים הנדרשים באמצעות פתיחת נתיב יבשתי, אווירי או ימי המגיע עד לעומק שטח האויב, באופן המוכוון כלפי הכוחות ומותאם לצרכים של הכוחות הלוחמים והיחידות. המערך הלוגיסטי במלחמה מורכב מתחומי הספקה (דלק, תחמושת, מים, מזון, ציוד וסוללות), רפואה (טיפול רפואי, פינוי נפגעים ותברואה), טכנולוגיה ואחזקה (תיקון אמל"ח, גרירה וחילוץ), בינוי ותשתיות והיסעים. תפיסת ההפעלה הצבאית של צה"ל, מניחה שעל מנת לאפשר את רציפות והמשכיות הלחימה לאורך זמן, ישנו צורך לאפשר קיומו של ציר לוגיסטי מאובטח, שעל בסיסו נעים דרגים מסייעים ובאמצעותו נשמר קשר רציף, הולך וחוזר, בין החזית והעורף.

בתמרון היבשתי מתרחב המונח בהתאמה לצורך המבצעי ונקרא סיוע מנהלתי. מערך הסיוע המנהלתי מורכב מתחומי הספקה, רפואה, טכנולוגיה ואחזקה, משאבי אנוש, רבנות צבאית ושיטור ופיקוח תנועות. ייחודו של מערך הסיוע המנהלתי ביבשה הוא בהפעלתו במרחב הלחימה באמצעות מבצעים לוגיסטיים משולבים המאפשרים את רציפות והמשכיות התמרון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחר ההיסטוריה הצבאית האנושית המתועדת, מנהלים צבאות שונים מאמצי לחימה ממושכים כנגד צבאות אויבים לפרקי זמן של ימי קרב בודדים ועד לשנות מלחמה ארוכות. קרבות רבים לאורך ההיסטוריה, הוכרעו בהתאם ליכולתו של צבא לאפשר אספקה סדירה לכוחות הלוחמים – מזון, מים ואמצעי לחימה. בחלק מן המקרים, על מנת להתמודד עם אתגרי הלוגיסטיקה בקרב ובמקומות בהם לא היה ניתן להעביר אספקה סדירה, הצבאות הלוחמים הביאו את כלי נשקם ומזונם מהבית. הלוחמים של העת העתיקה הלכו רגלית לשדה הקרב, והיו מוצאים את מזונם בדרך או לוקחים אותו כשלל וביזה. עדות לכך אנו מוצאים בדברי הרמב"ם בהלכות מלחמה (המאה ה-12): "ולוקח השדות והזיתים והכרמים לעבדיו, כשילכו למלחמה ויפשטו על מקומות אלו, אם אין להם מה יאכלו אלא משם, ונותן דמיהן שנאמר 'ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם, הטובים ייקח ונתן לעבדיו".[1] למעשה, הצבא האשורי היה הראשון שעשה שימוש במערך לוגיסטי צבאי. צבא זה, בשל גודלו הרב - עשרות אלפי חיילים רגלים, אלפי מרכבות ואלפי פרשים, נדרש לתחזק את מערכי הלחימה על ידי יצירת קווי הובלה לוגיסטיים, בימי מלחמה ובעת שלום. מאוחר יותר - צבא יוון, שהתפרסם בעיקר על-ידי אלכסנדר מוקדון, ערך מסע כיבושים גדול מאוד שהגיע עד להודו הרחוקה, ונדרש לוודא רציפות אספקתית לאורך כל מסעו על מנת לצלוח את הקרבות שבדרך. המילה 'לוגיסטיקה' המוכרת לנו כיום, הגיעה כנראה מצבא זה, במקור 'לוגיסטיקוס' - λογιστικός .

קפיצת המדרגה הגדולה ביותר בנושא הלוגיסטיקה הצבאית התרחשה רק לאחר 1500 שנים על-ידי צבא צרפת של המצביא נפוליאון, בשל העובדה שבשלב זה הוכנסו לפעילות נשק חם ותותחים אשר דורשים התארגנות לוגיסטית מיוחדת. נפוליאון רכש סוסים ופרשים רבים בכדי להוביל תחמושת ולגרור את התותחים אל עמוק שדה המערכה. בנוסף, הקים מצבורי אספקה קדמיים בסמוך לשדה הקרב על מנת לאפשר את רציפות הלחימה. הקצין השווייצרי ששירת בצבא נפוליאון - אנטואן-אנרי ז'ומיני, כתב ספר חשוב בנושא הלוגיסטיקה הצבאית - "אמנות המלחמה". בספרו, הוא הגדיר את הלוגיסטיקה הצבאית: האמנות המעשית של הנעת צבאות.

המערך הלוגיסטי בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת צבא ההגנה לישראל בראשית 1948, הוקם תחילה "אגף האפסנאות" על מנת לתת מענה להיבטים הלוגיסטיים הנדרשים לקיומו של הצבא בעתות שלום ומלחמה. בתחילה, השליטה על הלוגיסטיקה הייתה אך ורק על ידי המטכ"ל עצמו, שהעמיד את המשאבים לרשות הכוחות הלוחמים. במהלך מלחמת העצמאות ועם התארגנות המערך הלוחם לגדודים וחטיבות, התפתחה הלוגיסטיקה בהתאם, כדי לפתור את הבעיות שהתעוררו ולספק פתרונות מתאימים. בשנותיו הראשונות, התבסס אגף האפסנאות על ידע שהביאו עימם חייליו הראשונים – בעיקרם יוצאי הצבא הבריטי ואנשי הבריגדה היהודית שהיו ראשוני האגף.

במרוצת השנים חלו תמורות ושינויים רבים באופן הפעלת מרכיבי הלוגיסטיקה בצה"ל, לאורך המלחמות בראשית ימיה של המדינה עוצבה מחדש תורת הפעלה ששופרה במהלך השנים לאור לקחי המלחמות. בעשורים האחרונים בכלל ולאחר מלחמת לבנון השנייה בפרט, עלה צורך משמעותי לשנות את שיטת ההפעלה באופן המותאם לתפיסה המבצעית של צה"ל. בשנת 2016 אוחדו אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ומפקדת זרוע היבשה בשגרה, עם זאת ממשיך אט"ל לשאת באחריות על המאמץ הלוגיסטי הרב זרועי ועל הפיקוד הלוגיסטי במטכ"ל בשגרה ובמלחמה.

תפיסת ההפעלה של הלוגיסטיקה הקרבית בזרועות צה"ל – "סיוע מנהלתי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערך הלוגיסטי בצה"ל פועל בתצורת מאמץ שתפקידו לתמוך את מאמצי הלחימה השונים ולאפשר הן את הרציפות והן את ההמשכיות של הלחימה. מערך הסיוע המנהלתי עושה זאת באמצעות יכולות מגוונות של אספקה, רפואה צבאית, טכנולוגיה ואחזקה, משאבי אנוש, רבנות צבאית, פיקוח תנועות, הובלה, בינוי ותשתיות. חשוב לציין כי עיקר יכולותיה של הלוגיסטיקה מוכוונות כלפי כוחות זרוע היבשה, אך חלק לא מבוטל מיכולותיה (כמו ציוד, דלק, מזון, הובלה, תשתיות ורפואה) משרת את הזרועות והאגפים השונים (כמו זרוע האוויר, זרוע הים ואגף המודיעין). המערך הלוגיסטי, פועל בכל מצבי התפקוד (שגרה, מעבר משגרה לחירום, חירום ומלחמה) ובכל זירת המלחמה השונות. חשוב לציין כי תהליך ארגון והפעלת היכולות הלוגיסטיות בשדה הקרב דורש זמן רב יותר בהשוואה לארגון והפעלת יחידות לוחמות שמתורגלות ומיועדות לפעולה במצבים אלו.

תנועתן של היחידות הלוגיסטיות, מחייבת התבססות על צירים המאפשרים תנועת משאיות, ועל שטחים נרחבים לצורך פריסתן - דבר הנחשב כתורפה מבצעית בעיני הציר המבצעי לאור העובדה כי פעילות זו נעשית באופן גלוי, לעיתים תוך השארת עקבות בשטח. בנוסף, המערך הלוגיסטי חשוף לירי תלול מסלול מצד האויב ויש לו צורך קבוע באבטחה על־ידי כוחות לוחמים על מנת למנוע פגיעה באנשי המנהלה. היחידות הלוגיסטיות בצה"ל, נבנו והתעצבו עם השנים לאור לקחי מלחמות העבר, כיום, לרוב הן אינן בעלות יכולות מבצעיות עצמאיות והכוחות הלוחמים נדרשים לעסוק בהכנסתן לתוך מרחב הלחימה ובהוצאתן ממנו. על מנת לפעול באופן נכון ומהיר, המערך הלוגיסטי מבצע כל העת תיאומים נדרשים מול הכוחות הלוחמים - ביבשה, באוויר ובים.

ביבשה - נדרשים הכוחות המסתייעים לפתיחת צירי תנועה, לאבטחת תנועת דרגי הלוגיסטיקה אל עומק השטח ולהגדרה ברורה של נקודות החבירה והמילוי. באוויר - חייב להתקיים תיאום מלא עם כלי הטיס המשנעים את הציוד על סוג הציוד שניתן להטיס, זמינות הכלים למשימות לוגיסטיות והורדת הציוד במקומות ייעודיים בהם יכולים כלי הטיס לנחות. מול זרוע הים – נבנה מערך המתבסס על כלי השיט המעבירים את האספקה לתוך מרחב הלחימה הימי, תוך התחשבות במגבלות השונות של העברת ציוד במרחב זה והעובדה כי איננו מחובר באופן מלא אל העורף הלוגיסטי שלו. המערכת הלוגיסטית של צה"ל בתפיסתה, איננה עצמאית והיא בנויה על שימוש בכוחות הלוחמים אותם היא משרתת ועל כן מוגדרים בכל יחידה דרגי לוגיסטיקה יחידתיים שתפקידם לוודא קיומה של מעטפת לוגיסטית זמינה ומתפקדת מרמת הפלוגה.

דרגים לוגיסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרג הלוגיסטי הוא למעשה הכוח האופרטיבי הלוגיסטי (המקביל לדרג הלוחם) של המסגרת אליה הוא כפוף, ותפקידו לאפשר ביצוע תהליכים ומבצעים לוגיסטיים בשל שלבי הלחימה.

דרג לוגיסטי פלוגתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירום לא מהווה הפלוגה דרג לוגיסטי, אלא מתבססת על "בטן" הכוחות (מלאי ואמצעים הקיימים על גבי הכוח ומאפשרים לו עצמאות לביצוע משימתו) ויכולות 'צמודות תמרון' לאגבור יכולותיו, כדוגמת חוליה רפואית, חוליה טכנית פלוגתית, עגלות, נגררים ובמידת הצורך גם שימוש בכלי רק"ם לוחמים לשינוע תספוקת.

דרג לוגיסטי גדודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרג הלוגיסטי ברמת הגדוד הוא הפלס"ם – פלוגת הסיוע המנהלתי, לשעבר פלוגת המפקדה, שבראשה עומד מפקד הפלס"מ, לשעבר מ"פ מפקדה. הפלס"ם מורכב מ-4 פלגות (כוח הגדול ממחלקה וקטן מפלוגה), כל אחת עם תחומי התמחות ואחריות אחרות:

  1. פלגת ההספקה – בפיקוד מפל"ג הספקה. תחתיה מסודרות כיתות– תחמושת, דלק ואמצעים; באחריותן למשוך את כלל הציוד אותו דרש הצק"ג (והוקצה לו) מנקודות שונות במרחב, ולהביאן אל הכוח הלוחם במסגרת מבצע לוגיסטי.
  2. פלגת הרפואה – בפיקוד קצין הרפואה הגדודי (קרפ"ג), הכוללת תחתיה את תחנת איסוף הנפגעים הגדודית (תאג"ד) ואת תחנת איסוף החללים (תא"ח). פלגה זו אחראית על טיפול ופינוי בנפגעים וחללים במסגרתה.
  3. פלגת הטכנולוגיה והאחזקה (טנ"א) – בפיקוד מפל"ג טנ"א. כוללת בתוכה את כל תחומי האחזקה הרלוונטיים לאותו צק"ג והאמל"ח הקיים בו, בין אם לכלי רק"מ, ובין אם לאמצעי לחימה וכלים לא ממוגנים.
  4. פלגת העורף – בפיקוד הרס"ג. אחראית על כלל המענה המנהלתי בעורף של הצק"ג.

הפלס"ם מתנייע על מגוון כלי רכב קרביים ומשאיות, כשרובו מורכב ממשאיות כבדות כדוגמת אושקוש, משאיות ריו, ומשאיות FMTV, כשלכל רכב יעוד שונה (מיכליות מים, מיכליות דלק, רכבי משא למזון, תחמושת ואמצעים). בנוסף, ניתן למצוא רכבי אחזקה יעודיים (כדוגמת כיתת התיקונים על בסיס האמר, ומשאית מנוף ריו חץ). כמות הרכבים הכבדים משתנה ותלויה בסוג הצק"ג ומשימותיו.

דרג לוגיסטי חטיבתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק מהחטיבות בצה"ל מוקמת בשנים האחרונות יחידת סיוע מנהלתי (יחס"ם) בדרג החטיבה. ייעודו של היחס"ם הוא להעצים את דרג החטיבה ביכולות סיוע מנהלתי שיאפשרו לו עצמאות מרבית, הארכת אורך הנשימה ועמידה בקצב המבצעים. נושא ייחודי ביחס"ם הוא שילוב מראש בין כוחות קרביים לכוחות לוגיסטיים, באופן המאפשר ביצוע מבצעים לוגיסטיים לתמיכה ביחידות החטיבה. היחס"ם אינו מבטל את פלוגות הסיוע המנהלתי (פלס"ם) בגדודים אלא מאפשר למפקדת החטיבה גמישות ואפקטיביות גדולה יותר למתן מענה לוגיסטי ליחידותיה.

חמ"ל לוגיסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החמ"ל הלוגיסטי הוא הגוף האמון על אינטגרציה של כלל המידע המנהלתי, עיבודו, זיקוקו לתמונת מצב לוגיסטית וגיבוש הערכת מצב אשר תוצג ע"י קצין הלוגיסטיקה למפקד היחידה, בכדי לאפשר למפקד הכוח להבין את האפשרויות ואת המגבלות העומדות בפני הכוח לביצוע משימתו. לאחר גיבוש הערכת המצב תפקידו של מפקד החמ"ל הלוגיסטי להציג למפקד משמעויות והמלצות, להציג דרישות לוגיסטיות בפני הרמה הממונה, להנחות את הכוחות הלוחמים והלוגיסטיים ביחידתו ולבסוף להנחות על תכנון להמשך של צוות החמ"ל.

חמ"ל לוגיסטי גדודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החמ"ל הלוגיסטי ברמה הגדודית נקרא מכלול מנהלה, או 15א על שם אות הקריאה של הרק"ם עליו הוא מתנייד. הרכב מכלול המנהלה עשוי להשתנות, אך בהגדרתו הוא כולל:

  1. מפקד הפלס"ם – מפקד המכלול והפלגות.
  2. מפל"ג טנ"א – אחראי על תחום הטכנולוגיה והאחזקה.
  3. קצין משא"ן – אחראי על תחום המשא"ן.
  4. נגד נתונים – אחראי על תפעול מערכות השו"ב.
  5. סמב"צים – אחראים על מעקב האירועים, רישומם, וסיוע לקצינים האחראים.

קצין הרפואה הגדודי (קרפ"ג) והרב הגדודי מנהלים יחסי גומלין ומעבירים דיווחים אל מכלול המנהלה, אך בהגדרה מיקומם הינו בתאג"ד. מטרת המכלול, מלבד ריכוז ויצירת תמונת מצב לוגיסטית למפקד הפלס"ם (שתוצג למג"ד לאחר מכן, בהערכת המצ"ב הצק"גית), היא שליטה והנחייה על אירועים המתרחשים במהלך הלחימה ודורשים התערבות מנהלתית – פינוי נפגעים והרוגים, ריכוז ורישום נתונים הנפגעים, ריכוז דרישות לוגיסטיות, מתן מענה אחזקתי. בנוסף, מכלול המנהלה או בעלי תפקיד ממנו יפקדו על מבצעים לוגיסטיים.

חמ"ל לוגיסטי חטיבתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החמ"ל הלוגיסטי ברמה החטיבתית נקרא מלכ"א – מרכז לוגיסטיקה וכוח אדם. בניגוד למכלול המנהלה הגדודי, המלכ"א מחולקת לתאים, כאשר כל תא בפיקוד קצין חטיבתי האחראי על תחום מסויים:

  1. קל"ח (קצין לוגיסטיקה חטיבתי) – מפקד המלכ"א.
  2. קה"ס (קצין הספקה) – מפקד תא הספקה.
  3. קט"א חטיבה – מפקד תא טכנולוגיה ואחזקה.
  4. קרפ"ח (קצין רפואה חטיבתי) – מפקד תא רפואה.
  5. קמש"ח (קצין משאבי אנוש חטיבתי) – מפקד מכלול המשא"ן ובתוכו תא הרבנות בפיקוד רב החטיבה. בדומה למכלול המנהלה הגדודי, גם במלכ"א ישנם נגדי נתונים וסמב"צים, בנוסף לקצינים מתחת למפקדי התאים. מטרת המלכ"א, מלבד ריכוז ויצירת תמונת מצב לוגיסטית לקל"ח (שתוצא למח"ט לאחר מכן), היא בדומה ל-15א הגדודי – אך ברמת הלחימה הצק"חית; שליטה על אירועים במהלך הלחימה ברמה החטיבתית, כך שהקל"ח יכול להורות לצק"ג מסוים לסייע לצק"ג אחר, במידה והדרג הלוגיסטי שלו אינו מסוגל לעמוד במשימה. בנוסף, ישנם כוחות נוספים אותם החטיבה יכולה לדרוש (כדוגמת צוות אית"ן, או כוחות יס"ר) ולהחביר אל הצק"גים. בחלק מהחטיבות מוקמת בימים אלו יחידת סיוע מנהלתי חטיבתית (יחס"ם) המהווה גוף ביצוע הכפוף למפקדת החטיבה ומתואם על ידי המלכ"א בחטיבה.

רשתות קשר לוגיסטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לרשתות הקשר של הכוחות הלוחמים, קיימות רשתות קשר של המערך הלוגיסטי, אשר מטרתן לאפשר מתן הנחיות והעברת דיווחים לוגיסטיים באירועי לחימה המתפתחים, מבלי להפריע לרשתות הקשר הצק"גיות שעסוקות בלחימה. לפלוגות אין רשת לוגיסטית עצמאית, והן משתמשות ברשת הקשר הלוגיסטית הגדודית, אליה מאזין הסמ"פ.

רשת קשר לוגיסטית גדודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת הקשר הלוגיסטית הגדודית מכונת "מחו"פ" – מנהלת חילוץ ופינוי. ברשת זו יועברו הדרישות הלוגיסטיות היומיות של הצק"פים בצק"ג, וכן יתנהלו המאמצים הלוגיסטיים המקבילים למאמצי הלחימה – חילוץ ופינוי נפגעים וחללים, הכנסת תגבורת וכוחות משא"ן מיוחדים, הכנסת הספקה לכוחות הלוחמים, פיקוד על מבצעים לוגיסטיים ומעבר אחר פצועים וסטטוס לוגיסטי של הצק"פים.

רשת קשר לוגיסטית חטיבתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת הקשר הלוגיסטית החטיבתית מכונת "מנו"ח" – מנהלה וחילוץ . רשת זו דומה בפעולתה לרשת הקשר הלוגיסטית הגדודית, אך בשל העובדה שהיא מרכזת כמה צק"גים, רשת זו תהיה עמוסה יותר. המנו"ח היא הרשת שדרכה שולט הקל"ח (קצין הלוגיסטיקה החטיבתי), באמצעות המלכ"א (מרכז לוגיסטיקה וכוח אדם) על תמונת המצב המנהלתית ברמת החטיבה. בנוסף, בדרג החטיבתי ישנה רשת קשר נוספת "רפואה חטיבה" עבור תא הרפואה במלכ"א על מנת לאפשר זמינות מרבית בתחום פינוי הנפגעים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סא"ל אריאל עמיחי, פיקוד מוכוון משימה במערך הלוגיסטי, מערכות 471, מאי 2017

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]