לדלג לתוכן

משתמש:מוריה זוארץ/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קהילת יהודי טורוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

על קיומה של קהילת יהודי טורוב ידוע מהמאה ה-16. ב-1897 חיו 20252 יהודים בטורוב 52.3% מאוכלוסיית העיר.

בתי כנסת בטורוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיירה באזור ז'יטקוביץ' במחוז גומל במדינת בלארוס , ליד נהר פריפייטס.

העיירה נמצאת בין שלוש עיירות: ז'יטקוביץ', ללשיץ, ודוידגורודוב.

ב- 1852 היו קיימים שני בתי תפילה ובית ספר דתי אחד, כאשר בפועל שלושת המוסדות היו רשומים בעירייה כבתי כנסת.

בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 החלה הגירה רבה של יהודי בלארוס לארה"ב.

במלחמת העולם השנייה הושמדה רוב אוכלוסיית טורוב היהודית.Ru.m.wikipedia.org

ב-1940 טורוב הייתה עיר מרכזית במחוז פולסיה.

בקיץ 1941 העיר נכבשה ע"י הגרמנים, ובאוקטובר החלה פעילות אנטי-גרמנית ע"י המקומיים בעיירה.

טורוב שוחררה ב-5.7.44 . בשנת 1962 העיר הפסיקה להתקיים כעיר, בגלל מיעוט תושבים, והפכה לעיירה, כחלק מאזור ז'יטקוביץ.

ב-10.8.2004 חזרה העיירה לפעול כעיר.

ב- 1.1.16 חיו בעיר 2795 תושבים , מתוכם יהודי אחד.

ב-1939 התגוררו בטורטוב 1528 יהודים.הם היו 28% מכל התושבים.

תקיפות הצבא הגרמני על העיר טורטוב התחילה בתאריכים 6-10 ביולי 1941. חיילי הגבול הגינו על העיר, עם גדודים של הצבא האדום, לוחמים של שייטת דנייפרוב, לוחמי סיירת נלקחו מתושבי האזור ומהפרטיזנים . ההגנה הייתה מאוד קשה.השליטה  בטורטוב עברה מספר פעמים מיד ליד(הערת שוליים - מקור 2). התושבים היהודים זכרו את היחס הנאמן שלהם לגרמנים ב-1918 ולכן לא חששו ולא מיהרו לעזוב. חלק מהתושבים שכן עזבו, נסעו ברכבות למרחק 25 ק"מ משם, חלק לא רצו לעזוב בגלל שחששו מהדרך, וחלק לא רצו לעזוב את הרכוש שלהם. דרכי ההישרדות עברו דרך הים ודרך היבשה.רוב התושבים נסעו במעברות שנסעו דרך נהר פריפייטס לנהר הגדול דנייפר.

חלק עברו דרך יערות וביצות.שיירה של עשרות משפחות הלכו כמעט ללא תחנות. בצומת הכבישים ילסק-ללשיץ הם התפצלו. חלק הלכו ללשיץ וחלק לתחנת הרכבת בילסק ובקושי רב הספיקו להגיע לקרון האחרון שעזב למזרח, עם ציוד של מפעל. משפחות אלה ניצלו. המשפחות שהופנו לללשיץ התגלו ע"י האויב ,הוקפו בגרמנים, ונספו.

פעם ראשונה שהנאצים השתלטו על טורטוב 14.7-4.8.41 . זה היה חלק של הוורמכט שלא היו מיועדים להשמדת התושבים היהודים. היו מקרים שחלק מהחיילים הנאצים אפילו הזהירו את היהודים על ההשמדה המתקרבת.בתקופה זו הנאצים בחרו את המפקד המקומי  וכמה נציגים מתושבים מביילארוסים ומהיהודים. יחידת השוטרים היתה בבניין המשטרה לשעבר של יחידת הגבול של טורטוב. המפקד העליון (בורגומיסטר) נבחר מורה לשעבר של בית ספר מקומי- מקסים ברוייה, המכונה "עז" בגלל הקול הדק שהיה לו.

עוד לא הוקם הגטו, אך כל הגברים היהודים נשלחו לעבודות כפייה בניקוי היערות מעצים שנכרתו, ניקויי הזבל, וכל עבודות של היחידה הנאצית.

חלק מהיהודים עבדו בהתנדבות אצל גרמנים,כדי להשיג מזון. במקומות העבודה הם חוו עינויים והשפלה, הגרנים גזרו את פרותיהם וגילחו את זקניהם.

הקורבנות הראשונים של הכיבוש היו 18 יהודים ופעילים סובייטים.

לפחות 20 בני אדם נהרגו בפעילות הגנה על טורוב ומהפצצות מהאויר.

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של מוריה זוארץ.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של מוריה זוארץ.