משתמש:נווד/מופלא שבבית דין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מופלא שבבית דין (או "מופלא של בית דין") הוא כינוי לתלמיד החכם הגדול שבסנהדרין הגדולה שחכמתו עולה על שאר חברי בית הדין. נקרא גם "ראש הישיבה"[1]. אף שהכרעות הסנהדרין נעשות על פי רוב, לדעת המופלא יש חשיבות במקרי ספק.

מקומו בסנהדרין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורה הצטווה משה ”אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל” [2], ומשה נתמנה על גביהם. נחלקו הראשונים בפירוש הפסוק האם המופלא שבבית דין היה בכלל אותם שבעים זקנים, או חכם נוסף שאינו נמנה ביניהם. לפי הרמב"ם [3], המזהה את המופלא כנשיא הסנהדרין, משה נכלל במניין השבעים ואחת, וכל נשיא סנהדרין נמצא במקומו של משה. דעת התוספות[4] הוא כי המופלא אינו חלק מהרכב הסנהדרין, אלא חכם גדול שאינו יושב בה.

התוספות מזהה את המופלא כאב בית הדין של סנהדרין הגדולה, ובנוסף אליו לכל סנהדרין קטנה היה מופלא משלה.

סמכותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל מקרה של ספק או מחלוקת שאין מצליחים הדיינים להכריע, נשאל המופלא לדעתו ועל פיו נפסקת ההלכה. זאת למעט דיני טומאות וטהרות, שבהם נשאל המופלא ראשון[5]. לאחר שחווה את דעתו, אין דיין אחר רשאי לסתור את דבריו, כפי שנלמד מהפסוק ”לא תענה על רִב”, ודרשו חז"ל ”לא תענה על רַב” [6].

במקרה בו הורו או התירו בשגגה הסנהדרין לציבור לעבוד עבודה זרה נדרשת הקרבת פר העלם דבר של ציבור, זאת למעט אם הוראת הסנהדרין הייתה ללא שאילת המופלא שבבית דין, שאז אינם מתחייבים בו[7]. זאת משום שהיה להם ללמוד ממנו ורשלנות זו לא יכולה להיקרא שגגה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, הוריות ד, ב.
  2. ^ במדבר יא, יז.
  3. ^ משנה תורה, הל' סנהדרין א, ג
  4. ^ סנהדרין טז, ב ד"ה "אחד ממונה על כולן".
  5. ^ משנה, סנהדרין ד, ב.
  6. ^ תלמוד בבלי סנהדרין לו, א ברש"י ד"ה "לא תענה על רב".
  7. ^ משנה, הוריות א, ד