משתמש:נחום פור

*שם הערך* - *שם המגדיר במה עוסק הערך, ומכאן מה חשיבותו של נושא הערך*

פסקת פתיח המתארת את נושא/נשוא הערך.

דוד (דודיק) פור

נולד:ב 20 באוקטובר 1924 מקום: Siauliai שאבלי בליטא Lithuania נפטר: ב 4 ביולי 2012, ט"ו בתמוז תשע"ב מקום: קבוץ נצר סרני

כותרת

דוד פור (דודיק פורמן) נולד בשבלי Siauliai (ליטא) ב 10 באוקטובר 1924. התחנך בגן ילדים עברי ואחר כך בגמנסיה העברית "תרבות" בשבלי. מגיל צעיר היה חבר בתנועת הנוער הציונית "נצח" . את תקופת השואה עבר בגיטו בשאבלי. בגיטו היה עם אימו ואחותו והיה פעיל בתנועת ההתנגדות. שבועיים לפני שהצבא האדום נכנס לשאבלי ושיחרר אותה (הדביזיה ה 16 של הצבא האדום, נשלח ע"י הגרמנים למחנה ההשמדה שטוטהוף (Stutthof concentration camp) ומשם למחנה הריכוז דכאו (Dachau concentration camp ) שבדרום גרמניה. למזלו הוא עם אחרים נשלחו למחנות עבודה סביב דכאו בהם ניסו הגרמנים להקים מפעל לייצור מטוסים. לקראת סיום המלחמה כשהצבא האמריקאי התקרב לשערי דכאו, הגסטפו הוציא את היהודים שעוד נשארו בחיים לצעדת מוות לכיוון דרום גרמניה. ב 2 במאי 1945 כשמצעד המוות עבר את העיירה באד טלז בואך העיירה באד קירשה, הגיע הצבא האמריקאי ושיחרר אותם מידי הנאצים. דוד, חולה וקרוב להתמוטטות טוטאלית פונה לבית חולים שהקימו האמריקאים במנזר גדול ליד לנדסברג בשם סנט אוטיליין. שם אושפז וחייו ניצלו. באחד הימים בעודו בעירפול חושים שמע לפתע צעקות האומרות שחיילים מארץ ישראל הגיעו. בכוחות אחרונים הוא זחל ממיטתו כדי לגעת בחיילים היהודים או בסמל מגן הדוד שעליהם. היו אלה 5 חיילי הבריגדה היהודית על גבי ג'יפ אחד. אחד מחיילי הבריגדה האלה היה סרג'נט נפתלי אונגר. לימים נפגשו נפתלי אונגר ודוד (דודיק) פור בקיבוץ נצר סרני, ובנו של דודיק פור שריד השואה, נישא לביתו של נפתלי אונגר. כשהתאושש גופנית נרתם מיד לעבודה ציונית, לריכוז שרידי השואה בעיירה פלדפינג, היה ממקימי תנועת "נוחם" (נוער חלוצי מאוחד), ואירגן את עלייתם ארצה של מאות ניצולי שואה. בכנס של תאים ציוניים אשר התקיים בלנדסברג בקייץ של 1945 נפגשו לראשונה דוד פורמן (לימים דוד פור) וסופי מנלה (לימים אסתר פור). הם התאהבו אהבה ממבט ראשון. דוד ואסתר פור התחתנו בעיירה פלדפינג Feldafing בגרמניה (דרומית למינכן, ליד לנדסברג) ביום כיפור 17 בספטמבר 1945, י' בתשרי תש"ו, ללא רב וללא כתובה, כמעין מחאה אנטי דתית נגד האלוהים. דוד ואסתר פור עלו לארץ ישראל ב 1947 עם קבוצת ילדים שדוד הנהיג. לאחר תקופת מעצר בקפריסין של 10 חודשים הגיעו ארצה לקיבוץ אפיקים בדצמבר 1947, שם נולד בנם בכורם נחום, ב 17 לספטמבר 1948. בינואר 1949 הצטרפו דוד ואתר פור לקבוץ בוכנוואלד שעלה להתישבות ביוני 1948 ע"י קבוצה של שרידי שואה ממחנה הריכוז בוכנוואלד. שם הקיבוץ עוברת ל"נצר" בהשראת הפסוק מספר ישעיהו (פרק י"א, פסוק א) "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה". בהמשך שונה השם ל"נצר סרני", על שם הצנחן אנצו סרני, מנהיג חברי גבעת ברנר שהצטרפו לנצר בפילוג שהתחולל בקיבוץ המאוחד בשנים 1951 - 1952. מאז ינואר 1949 ועד מותו היה חבר קיבוץ נצר סרני. מתחילת 1951 שימש מזכיר תנועת "הנוער העובד והלומד" בישראל. ב10 באוקטובר 1953 נולדה בתם השניה של דוד ואסר פור חגית בקבוץ נצר סרני. דוד כיהן מספר פעמים כמזכיר הקיבוץ. בפעם הראשונה נבחר למזכיר ב 1949, והיה אחד החברים המרכזיים בקיבוץ. שנים רבות עבד כמורה, כמחנך, וכמנהל בית הספר בקיבוץ. תוך כדי למד וסיים את לימודי המשפטים בשלוחה התל אביבית של הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. בקיץ 1957 יצא כחבר המשלחת הישראלית לפסטיבל הנוער במוסקבה בברית המועצות (שהיתה אז מאחורי מסך הברזל). יהודי ברה"מ קיבלו את המשלחת בהתלהבות רבה. ב 1961 למד לתואר ראשון בחוג לספרות עברית ובחוג לחינוך באוניברסיטת תל אביב. בדצמבר 1967 יצאה משפחת פור לשליחות דיפלומטית של משרד החוץ ל 3 שנים, ושימש כקונסול התרבות של ישראל בפילדלפיה. בפילדלפיה עשה תואר שני MA בחינוך משווה ב University of Pensylvania. עם שובו ארצה הקים את בית הספר התיכון האזורי "ברנר" והיה מנהלו הראשון. מ 1976 שימש יו"ר הוועדה לחינוך העל יסודי במשרד החינוך, ולאחר מכן, במשך 8 שנים כיהן כיו"ר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך. מספר 3 במשרד החינוך. בוגר הגימנסיה העברית "תרבות" בשבלי הפך לפדגוג הראשי של מדינת ישראל. ב 1990 לאחר יציאתו לפנסיה ממשרד החינוך, עבד מטעם הג'וינט בלדיספולי שבאיטליה, שם רוכזו יהודים רבים שהצליחו לצאת מברה"מ, ולאחר מכן כיהן כנציג הג'וינט בברית המועצות. ביולי 1991 החל לפעול כמנהל היחידה לחינוך היהודי הציוני בברית המועצות (לשעבר) מטעם רשות החינוך של הסוכנות היהודית יהיה אחראי על החינוך היהודי ברחבי ברה"מ לשעבר. ואז התעורר הרצון לעסוק במחקר וגם התעורר "חיידק" האידיש, והוא עשה תואר שני באידיש ומשם מסלול ישיר לדוקטורט בספרות אידיש באוניברסיטת בר אילן, וקיבל תואר דוקטור. דוד היה איש ספרות, ואיש חינוך, בכל רמ"ח אבריו. הוא כתב 10 ספרים: "בזכות השיוויון בחינוך", "העילוי מסטאניסלוו - אברהם לבנסארט", "אל החוף הנכסף", "מעגלי חיים", "הקנטוניסטים בראי הספרות העברית", "שלך תמיד", "אני רוצה לספר לך סיפור", "משם לכאן - הירש דוד נומברג".

ראו גם

• שם ערך

לקריאה נוספת

• שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים

• התוכן בקישור, באתר (שם האתר)