משתמש:נחשונאי/בנימין זאב הרצל
כותרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנימין זאב (תיאודור) הרצל, (2 במאי, 1860 - 3 ביולי, 1904), אבי הציונות ,מייסד התנועה הציונית ומנהיגה הראשון .הוגה רעיון "מדינת היהודים " וחוזה הקמתה .כמו כן עיתונאי , סופר ודמות נערצת עד היום בעם היהודי .
ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרצל נולד ב-1860 בעיר בודפשט בירת הונגריה .אמנם בביתו של הרצל שמרו על החגים היהודיים והרצל נהג לבקר בבית הכנסת הסמוך לביתו , אך בביתו כמעט ולא שמרו על המסורת היהודית . הרצל קיבל חינוך יהודי-גרמני ברוח "ההשכלה" ולמד בבית הספר היהודי
המעבר לוינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרצל פונה לספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרצל מחפש פתרון לבעיית היהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרשת דרייפוס והשפעתה על הרצל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרצל פונה אל עשירי העם היהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]
"מדינת היהודים"[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמת התנועה הציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקונגרס הציוני הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרצל נפגש עם קיסר גרמניה והסולטן הטורקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אלטנוילנד "[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלטנוילנד רקע קצר על הסיפור.
דוקרטור פרידריך לבנברג, יהודי וינאי צעיר ומשכיל, מואס בחייו בעקבות אהבה נכזבת. מודעה מסתורית בעיתון מובילה אותו אל קינגסקורט, אציל גרמני שעשה הון באמריקה. פרידריך מצטרף אליו כבן לוויה לביצוע תוכניתו המוזרה: פרישה מחיי ההבל של אירופה המנוונת לאי בודד באוקיינוס השקט. במסעם אל האי ביאכטה של קינגסקורט הן עוגנים תחילה ביפו, ומגלים את פלשתינה, כפי שנתגלתה להרצל בביקורו ההיסטורי ב-1898 - שומה, עלובה ופרובינציאלית. עשרים שנה אחר כך מגיחים שני המתבודדים מן האי ומפליגים שוב לראות את העולם שהשתנה. הם שבים לפלשתינה ולתדהמתם מגלים בארץ הישנה עולם חדש: "אלטנוילנד".
הרצל פונה לבריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצעת אוגנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרצל מביא את הצעת אוגנדה לקונגרס[עריכת קוד מקור | עריכה]
מותו של הרצל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבאת עצמותיו לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק בנימין זאב הרצל[עריכת קוד מקור | עריכה]
--נחשונאי 13:01, 23 אוק' 2004 (UTC)מיד אמשיך ...מבקש לא לערוך בינתיים
בשנת 2004 התקבל בכנסת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו), התשס"ד-2004 שמטרתו "להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופועלו של בנימין זאב הרצל, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוב מדינת ישראל, מוסדותיה, יעדיה ודמותה בהתאם לחזונו הציוני" (סעיף 1 לחוק). בחוק נקבע, בין השאר, כי "אחת לשנה, בי' באייר, יום הולדתו של בנימין זאב הרצל, יקוים יום הרצל" (סעיף 10 לחוק).