משתמש:נטע91/בג"ץ תנועת לאור

עובדות:

העותרים הם תנועת לאו"ר שהוקמה ע"י יעקב חסדאי. העותרים תבעו מביהמ"ש למנוע את אישורו של שינוי בדיעבד בתקציב המפלגות לבחירות לכנסת ה-12 באמצעות תיקון חוק מימון מפלגות, בטענה כי התיקון הנ"ל התקבל שלא תוך שמירה על התניות הקבועות בס' 4 לחוק יסוד: הכנסת (ללא רוב מיוחס בקריאה הטרומית). כמו כן טען ב"כ העותרים כי תיקון הפוגע בעקרון השוויון מנוגד לשיטתנו ולכן הוא נעדר תוקף.

שופטים:

דעת הרוב (אלון): החוק אכן לא עבר בקריאה טרומית ברוב של 61 קולות כנדרש ולכן בטל. בד"כ תוקף חקיקת הכנסת אינה נתונה לביקורת שיפוטית פרט למקרים שנעשה בניגוד לשריון שבחוקי יסוד (חריגה מסמכות). מותר לעליון לבטל אך ורק חוק הנוגד חוק יסוד משוריין(גם ללא חוקה) שהרי העליון כפוף לשלטון החוק ולכן הוא מצווה לשמור עליו. דעת המיעוט (ברק)- ביהמ"ש יכול להצהיר על בטלותו של חוק גם בהעדר חוקה אם החוק נוגד את "עקרונות היסוד של השיטה". כל חוק שעומד בניגוד לעקרונות יסוד אלו ניתן לביטול, אפילו אם אינו משוריין ואפילו התקבל ברוב הדרוש. עם זאת, ברק בוחר להשאיר בשלב זה של החיים הלאומיים את ההחלטה על כך לכנסת ("לאור התפיסות החברתיות-משפטיות הנהוגות בישראל אין זה ראוי כי ביהמ"ש יסטה מהגישה המקובלת, המשקפת את המסורת המשפטית –פוליטית ואין זה ראוי כי יאמץ גישה חדשה המכירה בכוחו להצהיר על בטלות של חוק- שאינו סותר הוראה משוריינת בחוק יסוד- הנוגד עקרונות יסוד של השיטה. נראה שתפיסת הציבור היא כי הכרעה כה חשובה ועמוקה צריכה להיעשות-בשלב זה של החיים הלאומיים-על ידי העם ונציגיו הנבחרים"). לדעת ברק, הציבור לא בשל לכך כעת. החידוש בדעת ברק:מציג דוקטרינה מרחיקת לכת לפיה חוקי היסוד עומדים מעל לחוקים רגילים, אך מעל לחוקי היסוד עומדים "עקרונות יסוד של השיטה" וניתן לבטל כל חוק שעומד בסתירה להם. ייתכן כי אף חוק-יסוד, שכן אין דבר חקיקה החסין מפני ביקורת על "עקרונות היסוד". הסטנדרט לפסילת חוק ע"י בימ"ש בעצם חמור יותר מהסטנדרט בחוקה.

השלכות/חידושים:

• פסילה של חקיקה ראשית אפשרית גם במקרה של עקרונות יסוד שאינם כתובים בשום ספר ("עקרונות השיטה"). גם אם עיקרון יסוד לא מופיע בחוקה, אפשר מכוחו של העיקרון לפסול חקיקה ראשית .
• במקרה של תנועת לאו"ר, יש חוק יסוד, העיקרון מעוגן במסמך בעל תוקף חוקתי (עפ"י דעתו של ברק), שוויון הוא לא רק עקרון יסוד של המערכת המשפטית במדינת ישראל, אלא הוא מעוגן בכתב במסגרת החוקה ב-ס' 4 לחו"י: הכנסת. אמנם המחוקק שחוקק את חו"י: הכנסת, החליט כי כדי לשנות\לפגוע בחו"י צריך רוב של 61 ח"כים, אבל זה עדיין לא מספיק- חובתנו וזכותנו היא לשמור על רף השוויון- עקרון העל יש השיטה, גם אם הוא שונה ברוב של 61 ח"כים, הוא עדיין קיים. סעיף 4 אומר שהחבירות צריכות להיות שוות. בעצם, בית המשפט אומר לפסול חקיקה ראשית גם אם היא עולה בקנה אחד עם הדרישות של עקרונות היסוד במשפט, עקרונות היסוד יוצרים עבורנו אפשרות להעלאת הסטנדרט.

העתירה התקבלה