משתמש:נעמי2018/טיוטה

יואל משה נולד ביום י"ח בשבט תשכ"ז, 29.1.1967 ונפטר באופן פתאומי ביום כ"ז אדר א' תשע"ד, 27.2.2014, בן 47, ממפרצתמפרצת באבי העורקים העליון. נולד וגדל בבאר שבע 1979-1983 למד בבית הספר "הישיבה התיכונית" ובישיבת כפר מימון, שם סיים את לימודיו לתעודת בגרות ריאלית. שרות צבאי 1985 - התגייס לצה"ל ליחידת הסיירת של פלס"ר גבעתי, היה בצוות "אבנר"

      השתתף בקורסים רבים להכשרתו כלוחם בסיירת, כנהוג באותה תקופה [ניתן לפרט] והשתתף בתרגילים עם יחידות מיוחדות ובפעולות מעבר לקווי האויב.
     עם סיום מסלול, יצא לקורס קצינים בבה"ד 1 ופיקד על גדוד "רותם"

[דרוש פירוט של תקופה זו] בעת החלפת אלוף פיקוד דרום (יום טוב סמיה), השתחרר דרג הקצינים של צוות "אבנר" עקב תום שירות וחילוקי דעות לגבי המשך מסלול ??? במילואים שרת בחטיבה 8, בתפקיד סמ"פ במילואים ביחמ"מ, בחטיבה הצפונית ובגיל 45 עבר לגזרה הדרומית המשיך לשרת במילואים והגיע לדרגת רב סרן במיל' השכלה 1990- לימודי תואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון בנגב, במחלקה להנדסת מכונות במהלך הלימודים עבד ביחידת הבטחון באוניברסיטה, החל כסייר ובמהרה קיבל תפקיד של עובד אוניברסיטה, כרכז במחלקה, האחראי על כל עובדי השמירה. בעת ניהולו את היחידה, הצליח להביא אותה לרמה של יחידה עילית, עם סטודנטים אשר שרתו בתפקידי לוחמה, מיגר את מכת הגניבות והפריצות, קיים אימוני לוחמה והגנה שלא נראו כמותם באותה תקופה. התקיימו שיתופי פעולה עם המשטרה, באירועים גדולים כמו חבר נאמנים, יום הסטודנט וכד'. שירות מילואים במהלך הלימודים - השתתפות במבצע "ענבי זעם", שירות כמפקד במוצב חודר בלבנון, פעילות שגרמה להפסד שנה ודחיית סיום התואר בשנה. 1996- לימודי תואר שני באוניברסיטת בן גוריון בנגב, במחלקה להנדסה תעשיה וניהול במסלול לניהול תעשייתי 2000 - עבודה בחברת "טלרד תקשורת" בתפקיד [להשלים]

  במהלך עבודה זו נחשף לעולם ההיטק, הרכיבים האלקטרונים והתקשורת. יצר קשרי עבודה והכיר מנהלים מובילים בתחום.
  במהלך עבודתו הצליח להוריד את רמת המלאי בחברה באופן ניכר, בזכות שיטות עבודה חדשניות וקשרים שיצר, דבר שהביא 
  להערכה רבה בקרב העוסקים בתחום.

2004 - הכיר את אבשלום מן, לימים שותפו לחברה, ואיתו החליט על הקמת חברת וקסיס. חברה ליבוא ויצוא של רכיבים אלקטרונים. בזכות הכרת שוק הרכיבים, ידע לקנות רכיבים בכמויות ובמחירים תחרותיים לשוק הישראלי ובכך הביא לצמיחתה של החברה בקצב מסחרר. החברה גדלה מעובד אחד לחברה של 20 עובדים, סביב השעון, הנמצאים בקשר עם שווקים ברחבי העולם. 2012 - הקמת חברת טרייסיס, חברה לפיתוח של הטאבלט הישראלי הראשון, במטרה להקל על ילדי בית הספר את הצורך בילקוט כבד והחלפתו בטאבלט שיכיל את כל ספרי הלימוד. לצורך כך התקיימו פגישות עם גורמים רבים בינהם עם מפעל הפיס (עוזי דייןעוזי דיין) וקרן רש"י (גבי אשכנזיגבי אשכנזי), ראשי עיריות וגופים רבים נוספים (נעזר גם באנשים כמו גדי שמניגדי שמני ומשה צברימשה צברי ששימשו בתפקידים בחברה שהקים לצורך כך) להוצאת המיזם לפועל. היה כבר בשלבי פיתוח סופיים של הטאבלט בתקופה בה נפטר. בחזונו היה לפתוח קו יצור בהודו וקו הרכבה בטנזניה, והיה בשלבי סיום של המיזם. עם פטירתו, הפרוייקט נקטע באיבו.

יואל היה איש משפחה חם ואוהב, איש של נתינה בסתר, של מעשים טובים כדרך חיים, יואל ראה בחינוך לערכים, הכרת ההיסטוריה יחד עם ידע נרחב בתחומי המדעים המדוייקים כמנוע לצמיחה של דור חזק ועצמאי שאהבת הארץ זורמת בעורקיו, ונתינה בסתר היא נר לרגליו.

הוא ידע שרק על ידי דוגמא אישית ניתן להגיע לצמיחה והישגים

הוא ראה בשרות צבאי כחובה מוסרית שלו ודרש זאת גם מכל מי שהיה בסביבתו (הוא שרת בסיירת גבעתי, יצא לקורס קצינים והיה קצין קרבי במיל' בדרגת רס"ן עד ליומו האחרון)

הוא נתן בעיקר בסתר ותרם לצמיחתם של רבים, בדרך של העצמה, התפתחות שהביאה לעצמאות, פעילותו חצתה אוכליוסיות - ילדים, נוער, מבוגרים, עולים חדשים, וגם חבר'ה צעירים בתחילת דרכם.

הוא נתן דוגמא אישית - איך להיות איש משפחה תומך, חבר טוב, יועץ קרוב, לוחם, קצין, סטודנט, בעל חברה שקידם את נושא השיוויון בתעסוקה, יחד עם דרישה לעבודה ולימוד ברמה גבוהה, אבל לעולם לא שכח גם לשמור על כושר, לטייל בארץ ובעולם ולפתח תחביבים לנשמה.

רקע נפטר בגיל 47 ממפרצת באבי העורקים העליון באופן פתאומי היה רב סרן במילואים, שירת כסמ"פ ביחמ"מיחמ"מ, בחטיבה 8 ובתפקידים בכירים נוספים (במילואים), התחיל את דרכו בסיירת גבעתי (ניתן לפרט הרבה יותר) היה בעל חברה גלובלית לרכיבים אלקטרונים בעל קשרים עם חברות גדולות ברחבי העולם (אפשר לפרט הרבה יותר, על התפתחותו בתחום) היה בעל תואר ראשון בהנדסת מכונות באונ' בן גוריון, ותואר שני בהנדסה תעשיה וניהול היה בין חבר בידידי ותורמי אוניברסיטת בר אילן והתעניין ותמך (תרם) במס' מחקרים בה בתחום הארכאולוגיה ובתחומים נוספים תרם רבות לקרנות כגון הסוכנות היהודית, ומרכז קליטה לעולים חדשים מאתיופיה בבאר שבע וכד', דאג לסלי מזון נדיבים באופן קבוע לכ-300 משפחות נזקקות מדי חג ויזם חידושים יצירתיים בתחום זה. חזונו היה פיתוח הטאבלט הישראלי הראשון, אשר יחסוך לילדי ישראל את הצורך ללכת עם תיקים כבדים לבית הספר. חינוך [עריכה] אהבת הארץ [עריכה] חו"ל [עריכה]

לזכרו מרוץ בראשית פרוייקט הארגזים מצפור ארץ המרדפים כיתת מחשבים