משתמש:סטרפטוקוק/טיוטה

טלילה שחל-רוזנפלד (נולדה ב-1974) היא עורכת דין וקרימינולוגית, פעילה פמיניסטית, מרצה ויועצת אסטרטגית. מומחית בנושא מגדר, מניעת הטרדה מינית, איזון חיים-עבודה והעסקה מגוונת ומכילה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחל-רוזנפלד נולדה וגדלה בירושלים. בצבא שירתה כקצינה בפיקוד מרכז. בשנת 1999 סיימה לימודים לתואר ראשון במשפטים בהצטיינות באוניברסיטה העברית בירושלים. את התמחותה עשתה בפרקליטות מחוז המרכז בתחום הפלילי, והוסמכה לעריכת דין בשנת 2000.

בין השנים 2002 ו-2007 שימשה שחל-רוזנפלד כתובעת באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, ובמקביל הייתה מתרגלת בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית וחברה בפורום המשפטניות של שדולת הנשים. בשנת 2008 סיימה תואר שני בהצטיינות בקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

בין השנים 2007-2017 שימשה בתפקיד ראשת האגף לשוויון מגדרי ויועצת נציב שירות המדינה לקידום נשים (אז "האגף לקידום ושילוב נשים" בנציבות שירות המדינה). שימשה כחברת הנהלת נציבות שירות המדינה, וחברה במטה יישום הרפורמה במנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה. בנוסף עמדה בראש הצוות לגיבוש מדיניות שירות המדינה בנושא ייצוג הולם למגוון אוכלוסיות. במהלך עשור זה יזמה והובילה תהליכי שינוי משמעותיים לשוויון מגדרי בשירות המדינה ולמניעה וטיפול בהטרדה מינית.

החל משנת 2017 היא מלווה ארגונים ובכירים ומייעצת להם בנושא קידום שוויון מגדרי, מניעה וטיפול בהטרדות מיניות, העסקה מגוונת ואיזון חיים-עבודה. כמו כן מרצה בתחומים אלה ואחרים במגוון פורומים בכירים, כנסים, וארגונים. בנוסף לפעילותה העסקית חברתית, עוסקת באמנויות הבמה (משחק וכתיבה).

פעילותה הציבורית בשירות המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחל-רוזנפלד פעלה להובלת שינוי תודעתי, חברתי ותרבותי לקידום שוויון מגדרי בקרב כ- 70,000 עובדי ועובדות המדינה אשר היו תחת אחריותה. חלק מן התהליכים שהובילה השפיעו גם על המגזר הציבורי הרחב ועל משק העבודה הישראלי.

במסגרת תפקידה הייתה ממונה על כ-80 ממונות על השוויון המגדרי ויועצות מנכ"ל לקידום נשים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך, אשר משמשות גם כאחראיות בנושא מניעה וטיפול בהטרדות מיניות. שחל-רוזנפלד פעלה לקידום נשים לתפקידים בכירים, להטמעת חשיבה מגדרית בהחלטות מערכתיות, ולקידום פעילות אסטרטגית מודעת מגדר בכל היבטי תכנון ההון האנושי, לרבות מכרזי כוח אדם, הדרכה, תנאי שירות וכו'.

בין הפרויקטים השונים אשר הובילה ניתן למנות שינויים בכללי שירות המדינה לטובת נשים והורים, חדרי שאיבת חלב עבור אמהות מניקות, הגדרת יום פתיחת הלימודים במערכת החינוך כיום בחירה, תנאים לנשים בחופשת לידה מוארכת ללא תשלום, הגדלת מספר ימי מחלת ילד, מניעת הטיה מגדרית בשמות תפקידים, ועדה לסיוע כלכלי לנשים השוהות במקלטים לנשים מוכות, הטמעת המונח "הורות שוויונית" בשירות המדינה והטמעת תהליכים מערכתיים לעידודה, ייזום והובלת הרפורמה במשרת הורה - אשר החליפה את המונח משרת אם במשרת הורה ואפשרה חלוקת הזכות בין שני בני הזוג, מתן הטבות לאם פונדקאית, קיצור יום עבודה גם כשבן/בת זוגו בחופשת לידה (לצורך שיפור הקשר בין שני ההורים לילדים), הובלת פיילוט הכרה בתשלום עבור עבודה מהבית לעובדים במשרת הורה, פרסום אוגדן זכויות מגדרי, הדרכות למנהלים ולעובדים בנושאים מגדריים, פעילות לגיבוש כללים בנושא העדפה מתקנת, מאגר עובדות לוועדות מכרזים ועוד.

בין השנים 2013-2014 שימשה כחברה וכמרכזת של ועדת שטאובר לקידום נשים בשירות המדינה. המלצות הוועדה התייחסו למגוון תחומים, מתוך מטרה לשפר את ייצוגן של נשים בתפקידים בכירים בשירות המדינה. המלצות ועדת שטאובר אומצו במסגרת החלטת ממשלה והאגף לשוויון מגדרי בראשותה של שחל-רוזנפלד היה אחראי ליישומה.

שחל–רוזנפלד הכשירה והנחתה את הממונות על השוויון המגדרי בנושא מניעה וטיפול ובהטרדות מיניות. היא הנחתה וייעצה לבכירים לגבי אופן הטיפול במקרי הטרדה מינית, ופעלה להנגשת הנושא לכל עובדי ועובדות המדינה באמצעות הדרכות מותאמות לשירות המדינה בנושא החוק למניעת הטרדה מינית, שילוב הדרכות בנושא בכל קורסי נציבות שירות המדינה, ופרסומים שונים.

בנוסף, שימשה כחונכת בתכנית הכשרת ראשי הרשויות של התכנית למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית – בנושא קידום נשים ערביות.