משתמש:סתיו 148/אמונת בסיס
אמונות בסיס (הנקראות גם אמונות בסיסיות) הן, תחת התפיסה האפיסטמולוגיות המכונה "יסודות פילוסופים", את האקסיומות של מערכת האמונות.
אמונת הבסיס הנפוצה ביותר היא באלוהים.
קטגוריות של אמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תורת ההכרה קובעת כי לכל האמונות חייב להיות הצדקה על מנת להאמין, אמונות בסיס מחולקות לשתי קטגוריות:
אמונות שהן מבוססות כראוי, בכך שהן אינן תלויות בהצדקה של אמונות אחרות, אלא במשהו מחוץ לתחום האמונה.
אמונות הנובעות מאמונה בסיסית אחת או יותר, ולכן תלויות באמונות בסיסיות לגבי תוקפן.
הסבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתורת ההכרה הקלאסית, האמונות מוחזקות כאמונות בסיס אם הן אקסיומות מבונות מאליהן, או שהן ניכרות בחושים (אמפיריציזם).[1]
אקסיומה לדוגמה היא האקסיומה של רנה דקארט, ("אני חושב, משמע אני קיים"). אמונות הן כאלה שאפשר להאמין בלי שיוכחו כבלתי אפשריים. והאמונות בסיס על ידי החושים, טען דקארט, לא בסיסיות כי, כל החוויה החושית שלנו יכולה להיות אשליה.
- קית לרר כינה את "היסודות המתונים" בתור "יסודות לא יציבים" שנשמרת החלוקה בין אמונות באופן שקשור להסקת מסקנות לבין אמונות שלא קשורות להסקת מסקנות אבל הדרישה של "חוסר תקנה" יורדת. זה, כך טען, מאפשר לחושים להיות בסיס אמונה למרות האפשרות שלהם לטעות.[3]
- לפי הבניה המנטלית אמונות בסיסיות, כדי להיחשב אמונות בסיסיות צריכות להיות סבירות ועקביות עם השקפת עולם רציונלית.
נוגדי האפיסטמולוגיה דוחים את תורת ההכרה ואת האפשרות של אמונות בסיסיות להתקבל מבחינה רציונלית מיכוון שאינן מוכחות מבחינה מדעית[4].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אמונה ורציונליות, אלווין פלנטינגה, 1983
- ^ אמונה ורציונליות, לונדון: אלווין פלנטינגה, 1983, עמ' 58-59
- ^ "זה הגיוני לאנשים להאמין במה שהם חווים לפי החושים, לכן אמונות כאלו מתקבלות כאמונה בסיסית".[1](קית לרר') מתוך הארכיון
- ^ ג. הנזי ז. צלדרס, מילון קולומביה ביקורות ספרותיות ותרבויות מודרניות, עמ 100.
שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; להערות שוליים ללא שם חייב להיות תוכן[1]
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה מספר 20190120231820:0