משתמש:עומרי קמיונר/נחום ז'יבלוק

נחום ז'יבלוק' בין עזריאל ואסתר בת נח ליטבק-ז'יבלוק,נולד בבוגפול (פלך פודול,רוסיה), ט"ו בשבט תרמ"ה (1884)

תעסוקות ברוסיה אביו היה סוחר וקומיסיונר לתבואות בערים בוגופול וגולטה. חינך את בנו במסורת היהודית ןבהשכלה כלכלית.

לימודיו למד בחדר ובישיבה בה בעת השתלם גם בתור אקסטרן (לומד חופשי במוסד,מחוץ לכותליו).והשלים עד חמש מחלקות של הגימנסיה הריאלית ברוסיה.

נסיון השרידה בישראל נמנה על "פועלי ציון" ברוסיה. ובהיותו פעיל במפלגה וידוע כבעל דעות מהפכניות- הופנתה אליו תשומת לב רבה של המשטרה הצאריסטית ועלה לארץ ישראל בשנת 1907 עם זרם העלייה השנייה. תחנתו הראשונה בארץ הייתה ראשון לציון. בזמן ההוא נרכשה אדמת באר יעקב,וז'יבלוק הצטרף לקבוצת הפועלים החקלאיים שעבדו בראשון לציון ורחובות אשר קנו להם נחלאות שדה בנקודה חדשה זו. כאשר הוטל חשדם של התורכים בביני הישוב עזרה לאנגליה,והחל בחיפושים המפורסמים,נעשה חפוש יסודי גם אצל בן צבי ופעילי מפלגת פועלי ציון ונמצאו קונטרסים,פרטיכולים ורשימות מהחבים הפעילים.שמותיהם של פעילי המפלגה נרשמו כחשודים-ברשימה שחורה.וגם שמו של ז'יבלוק נרשם ברשימה השחורה.נוסף על זאת נמצא כי ניתן רוסי הוא,ותצא פקודה של גרוש נגדו.למען הנצל מגרוש-ירד למחתרת. באין רופא ומרפאה במושבה ללא חנות מכולת ולכל אלה,ואף גם לשם פרנסה לפי הטף,היו צריכים ללכת לראשון לציון ולנס ציונה,בתוספת העבודה הקשה והמפרכת במשקו הוא הושפעה בריאותו ותלקה,על אלא עוד נוסף הסבל של נגעי הטבע.מכת הארבה שהופיע בארץ החריב את כרמי השקדים הצעירים,תקותם של בני באר יעקב.כתוצאה מחורבן זה היה מוכרח למכור 50 דונם אדמת כרם שקדים ולהחל מחדש בנטיעת 50 דונם עצי הדר.שפל המצב החמרי המשיך לערער את בריאותו.אף על פי כן השתדל להתגבר ולהמשיך במלחמה בטבע ובמצב החמרי הקשה.קנה שני גמלים ויהי מחמר אחריהם בהובלת זפזיף לבניני תל אביב בתקופת פריחת בנינה.אף ברגעי המחסור והסבל האל-אנושיים,נשאר מאמין ומנסה לפתור את הבעיות בהגיון קר כאיש העבודה,אף בזמן שכבר נטה לכרוע תחת עולה ומעסתה,הוסיף בעבודת הנמלים-בטוריה,במחרשה ביד או בחמרו אחרי הגמלים. בערוב יומו חלה במחלת הסוכר.בריאותו לקתה גם-מיריה שירה בו ערבי ברמלה שעל ידה נשתתקה עצם מעצמותיו ועל כל אלה הוסיפה טרומבוזה שלקה בה באחריות ימיו.כוחותיו שאספו עזבוהו.נפטר בבאר יעקב,ח,אדר שני תש"ח. השתתף במאמרים בקונטריסים של "פועלי ציון" בעריכתו של יצחק בן צבי. היה חבר ב"הגנה" ובשמירה היה חבר המעצה של "פרדס" נשא לאשה את סוניה(שרה)בת נחמן פרובר.

פעולותיו בבאר יעקב היו שגרסו שיסודה של נקודה זעירה שתטפל בהוצאות-יסוד,הנהלה,ובעיקר שמירה,-אינו דבר מעשי.הם דרשו סיפוח לאיזור של ראשון לציון המורחבת אשר בה התחילו לטפל א.גברו "האמצעיים"-והכריעו לבדידות.לפי עצתם של מומחים חקלאיים ותיקים,נוטעו רוב האדמות הנקודה,נוטעו רוב אדמות הנקודה כרמי השקדים.ועד שירוח,עד שעץ השקד יניב ויהנה את בעליו מפירותיו,-נדדו הבעלים ממושבה למושבה לחפש עבודה ולהתקיים עליה.גם נחום היה בין הנוטעים ולאחר יום עבודה קשה,ובין עוד אז כל אמצעי התחבורה ואף גם לא דרכי שדה כובשות בכלל,היה גומא את המרחקים ברגליו הגרומות והארוכות.יחד עם כל המתישבים עברו עליו הרפתקאות,ונחשולי התלאות של חלוצים מתישבים ומיסדים מן הימים ההם מי נחלים דלוחים,קדחת,התנפלויות של הערביים השכנים,ואף גם רחוקים ושודדים. את יבול השקדים שצפו לו כל כך קבלו בשנת 1914 ולמזלם הרע פרצה אז המלחמה העולמית הראשונה,והרעב הרפתקאות המלחמה הביאו כמעט כליה והרס על כל המושבה הצעירה.יבול השקדים ואינונטר דומם חי נמכרו בשווה פטורה לרכישה קמח של דורה ושעורה-לחם לפי הטף.

אישתו סוניה(שרה)ז'יבלוק אשתו-קבלה מכתב המלצה מאת הבילו"יי מנשה מאירוביץ אל עסקן הציבורי,בשעתו,אלברט ענתבי-עלתה ירושלימה לראותו ויחד אתו הלכה אל ג'מאל פחה המפורסם והעריץ,ולאחר תחנונים רבים עלה בידה לבטל את הרוע הגזירה ואף קבלה ממנו צו חנינה.

צאצאיו פנינה אשת בצאלאל ירקוני.מתה בשנת 1952 בי"ג כסלו.לזכרה הקימה אמה,הגב' שרה ז'יבלוק,מעבדה פיסית וחימית בביה"ס הממלכתי א' בבאר יעקב. עמוס-עובד בסולל בונה בת"א. רות-בבאר יעקב. עזריה-מנהל עבודה אצל האפוטרופוס לרכוש נטוש. יגאל-מנהל חשבונות ביכין.