משתמש:עומר גלמן/צ'צ'לניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מתי היא נוסדה ואיפה היא נמצאת, מתי הגיעו אליה יהודים ומה קרה להם בשואה


צ'צ'לניק היא עיירה הנמצאת באוקראינה.. צ'צ'לניק נוסדה בתחילת המאה ה16.


היסטוריה (עד השואה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי שנות השלושים של המאה העשרים חיו בצ'צ'לניק כ-1,300 יהודים – כ-65 אחוזים מתושביה. במלחמת האזרחים ברוסיה (1920-1918) נפגעו היהודים מפוגרומים שהגיעו לשיאם ברצח 17 יהודים בידי אוקראינים ב-15 במאי 1919.      

צ'צ'לניק נפלה בידי הגרמנים ב-24 ביולי 1941.

בסוף 1941 יצרו הכובשים הרומנים גטו בכפר, שבו שכנו כאלף יהודים מקומיים ופליטים יהודים מקודימה וגרביל. בגטו היו שלושה רחובות (קאליניבקה לנין ומרכס). כל היהודים היו צריכים ללבוש את מגן דוד צהוב. הם הוצאו לעבודות כפייה, ונאלצו להקים בית שימוש ציבורי. בנובמבר 1941 קיבלה צ'צ'לניק למעלה מאלף יהודים מבסרביה ומבוקובינה, כ -54 מהם מתו מרעב ומחלות. חלק מהמגורשים קנו להם דברים יקרי ערך, דבר שאפשר לשחד את הממשל הרומני.

בתקופת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1941 הוקמה קהילה יהודית בראשות יוסף חיים זבדסקי ופישר, וכן "השומרים היהודים". במשך כל שנות הכיבוש נשאר צדיק חסידי - "רב צ'כליניקר" בגטו. הוא ניהל את החיים הדתיים והפעיל את בית החולים היהודי. החל מינואר 1943 החלו לזרום יהודים לצ'צ'לניק מהקהילה היהודית ברומניה. בעקבות כך נפתח חדר אוכל לילדים ולנזקקים. עם זאת, בשל מגיפות של טיפוס ורעב חלק ניכר של המגורשים מת. ב- 1 בספטמבר 1943 הועברו 475 יהודים לצ'צ'לניק (421 מבסרביה ובבוקובינה). ב -1943 נשלחו כ -60 צעירים יהודים לעבודות מיקולאייב, 15 מהם נהרגו. בכפר פעלו ארגוני מחתרת, שהיה להם קשר עם אנשי הגרילה. צ'צ'לניק שוחרר ב- 17 במארס 1944.

לאחר שבועות אחדים שבהם סבלו היהודים התעללויות ומעשי שוד ורצח, הועברה העיירה לאחריות הממשל הרומני של טרנסניסטריה.

גברים יהודים עד גיל 60 ונשים עד גיל 55 עבדו בעבודת כפייה בעיירה ובסביבתה. עבודה בשכר נאסרה על היהודים, אך רבים עבדו בהיחבא, בניסיון להתפרנס.

בחורף 1941/42 השתוללה בגטו במשך 6 חודשים מגפת טיפוס הבהרות, שהפילה קורבנות רבים. אחוז התמותה הגיע לכדי שליש, ועד למארס 1943 ירד מספרם של היהודים ב צ'יצ'לניק ל-1400 נפשות.

בינואר 1943 החל להגיע לגטו סיוע מבוקרשט, ואז נבחר ועד חדש ונפתחו בתי תמחוי לילדים ולנצרכים. במהלך 1943 נספו כמה עשרות מתושבי הגטו בגלל התנאים הקשים בעבודת הכפייה.

הידיעה האחרונה שיש בידינו על המגורשים היא מספטמבר 1943. על פי סטיסטיקה רשמית של הז'נדרמריה של טרנסנסטריה, נמצאו אז בצ'יצ'לניק רק 475 מגורשים, ביניהם 421 מבאסאראביה ו-54 מבוקובינה.

שישה חודשים לאחר מכן, ב-17 במארס 1944, כבשו הרוסים את האזור.

על פי המוזיאון לזכר השואה בארה"ב 629 יהודים הועברו מצ'צ'לניק לטרנסנסטריה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]