משתמש:ענת טיברגר בן-חיים/ספיקי שיטה פונטית לשיפור יכולת רכישת שפות זרות

שיטה פונטית לשיפור יכולת האבחנה השמיעתית.

רקע

"אבחנה שמיעתית", צוטטה בעשרות מחקרים ומאמרים, כבעלת השפעה וחשיבות עצומה על תהליך הלמידה והשליטה ברכישת שפה, בהקשר של "פענוח" הבנת הנשמע וכתוצאה מכך השפעה על היכולת להבין את הנשמע, יכולת ההתבטאות המילולית, הבנת הנקרא והכתיבה .

יודגש, הליך רכישת שפה מושפע ממספר רב של פרמטרים, אולם כיום אין מחלוקת שליכולת האבחנה הפונטית חלק משמעותי ביותר ביכולת העיבוד של הנשמע (ללא קשר למשמעות הנשמע או לקונטקסט). כאמור, מחקרים מראים קשר ברור בין הקטגוריות הפונטיות לבין יכולת ההבחנה הפונטית2.

השפות המדוברות בעולם מכילות כ - 800 הגיים הכוללים כ - 600 עיצורים וכ - 200 תנועותתבנית:3, כאשר כל אחת מהשפות מכילה חלק מההגיים.

לדוגמא, במבנה השפה האנגלית (כפי שמדוברת בארה"ב) משתמשים בכ - 44 פונמות,בשפה העברית המודרנית משתמשים בכ-30 פונמות.(לכל שפה יש את "רפרטואר הקולות" "סל הצלילים" המרכיבים אותה ).

ההבדל הבסיסי ביותר בין השפות הוא "רפרטואר ההגיים" המרכיבים כל שפה.

עם זאת יש להדגיש, כי בשפות השונות נמצא הגיים "חופפים" בין מספר שפות לצד הגיים ספציפיים לכל שפה, דהיינו בין השפות יש הגיים משותפים והגיים שונים באופן אשר כפי שיפורט להלן משפיע על קליטת השפות הזרות.

מחקרים הראו כי יכולת האבחנה הפונטית קשורה בראש ובראשונה לקיומן של קטגוריות פונטיות אשר בשפה "ציורית" הן מעין תבניות במוח כאשר קטגוריה פונטית יודעת לפענח צליל שפה.

הקטגוריות הפונטיות נוצרות במהלך 10 החודשים הראשונים לחיי התינוק , לאחר גיל 10 חודשים לא נוצרות יותר קטגוריות פונטיות, כך שלמעשה יכולת האבחנה הפונטית נקבעת ב-10 החודשים הראשונים לחיים וקטגוריות פונטיות שלא נוצרו ב-10 החודשים הראשונים לא ייווצרו לאחר מכן בבחינת use it or lose it

יצירת הקטגוריות הפונטיות מושפעת מצלילי השפה המושמעים בסביבתו הטבעית של הפעוט, אשר להם הוא חשוף ובעיקר מדיבור "אימהי" המופנה כלפיו ומדגיש ומעריך את צלילי השפה הקטנים ביותר תבנית:6Infant directed - speech () בהתאם, מחקרים אשר בחנו יכולת הבחנה פונטית בבדיקות מעבדה, הראו כי אצל תינוקות שנחשפו בסביבתם הטבעית למספר רב יותר של הגיים (שפות) נוצרו קטגוריות פונטיות רבות יותר1.

עוד הראו מחקרים כי תינוקות מעדיפים לשמוע את קול אמםתבנית:5,תבנית:3, דהיינו כאשר הגיים יושמעו לתינוק בקול אימו הקשב של התינוק לקול זה יהיה גדול יותר.

באופן דומה, באדם בוגר אשר נחשף לשפת אם אחת, הקטגוריות הפונטיות במוח מחולקות כך שהמוח עושה הבחנה בין הגה אחד למשנהו בשפת האם, אך לעיתים קרובות נכשל ב"הבחנה פונטית" של הגיים של שפות זרותתבנית:1.

הבעיה היא שמאחר ובשפה האנגלית ישנם צלילי שפה שאינם מצויים בשפה העברית, אמא שאינה דוברת אנגלית "כשפת אם" אינה יכולה לחשוף את התינוק לצלילי השפה האנגלית.

במבנה השפה האנגלית (כפי שמדוברת בארה"ב) משתמשים בכ - 44 "צליל שפה" (פונמות) בעוד בעברית (המודרנית) ב - 30 צלילי שפה. השוני הגדול בין השפות הוא בתנועות: 5 תנועות בלבד בעברית לעומת 15 תנועות שמיעתיות טהורות באנגלית. בנוסף קיימים דיפתונגים שונים, צרוף של שתי תנועות ,בין השפות.

עד גיל 4 חודשים, תינוקות מסוגלים להבחין בין כל ההגיים המרכיבים את השפות

כאמור, בעוד שעד גיל 4 חודשים תינוקות מסוגלים להבחין בצלילי השפה של כל השפות , החל מגיל 4 חודשים ועד גיל 10 חודשים מתחילות להיווצר במוח התינוק קטגוריות פונטיות בהתאם להגיים שהוא שומע בסביבתו הטבעיתתבנית:1תבנית:6 ולאחר גיל 10 חודשים לאחריו לא נוצרות יותר קטגוריות פונטיות.

לכן, בגיל 10 חודשים (ולאחר מכן בכל החיים) לרוב בני האדם יש קטגוריות פונטיות של שפת האם, באמצעותן הוא יכול להבחין בין צלילי השפה של שפת האם שלו.

כאשר הגה של שפה זרה אינו זהה להגה משפת האם אך דומה לו, ברוב המקרים כאשר ישמע האדם את ההגה של השפה הזרה כחלק ממילה או משפט (להבדיל משמיעת ההגה כשהוא מבודד) יכשל האדם בזיהויו או בהגיית ההגה של השפה הזרה ויחליפו עם ההגה הדומה משפת האםתבנית:2תבנית:3.

דוגמא קלאסית לכשל זה ניתן למצוא אצל ילידי יפן שמסווגים את ההגה /r/ באותה קטגוריה פונטיות של ההגה /l/ ולכן כאשר יליד יפן, שומע באנגלית "אמריקאית" את המילה "Rake", הוא לא יהיה בטוח האם הוא שומע את המילה "Rake" או את המילה כמילה הדומה ל"Lake"תבנית:3,תבנית:6 .

ביחס לילידי ישראל דוגמא קלאסית לכשל זה הינה סיווג התנועה /i/ והתנועה /ee/באותה קטגוריה פונטית ולכן כאשר יליד ישראל אינו מסוגל להבחין בין המילה "sheep " למילה "ship". או בין המילה "cheap" למילה "chip" .

מחקרים מצביעים על כך שהחל מגיל 10 חודשים, האפשרות לשפר את יכולת "ההבחנה הפונטית" ביחס להגיים שהתינוק לא נחשף אליהם באינטנסיביות מינימאלית בסביבתו הטבעית פוחתת בצורה משמעותית תבנית:3 וכי בבגרות רבים סבורים כי כמעט בלתי אפשרי לשפר את יכולת "ההבחנה הפונטית" ביחס להגיים לגביהם ההבחנה הפונטית אינה קיימת או לוקה בחסרתבנית:1.

"חירשות" זו לגווניי השפה מובילה לכך שהמוח חייב לפענח את הנשמע לפי תוכן "קונטקסט" המשפט הנאמר ולא לפי המילה עצמה דבר שמאט את פעולת המוח האופן המשפיע על הבנת הנשמע וגם על הכתיבה והקריאה ובנוסף מקשה על יכולת ההיגוי הנכון. זהו הבדל בסיסי אשר לא ניתן לתיקון בבגרות והנו ההבדל הבסיסי בין שפה ילידית לשפה זרה.

יצויין שנחקר ונקבע שאנשים בוגרים שנולדו במדינה מסויימת וגדלו בה עד גיל שנה ,למרות שלא פיתחו את השפה, ההבחנה השמיעתית הילידית התעוררה אצלם במהלך לימוד השפה בבגרות. כך גם לגבי אנשים ששכחו שפה שלמדו מינקות ויכולת ההבחנה השמיעתית נשארה.בשני המקרים היתה לנבדקים היכולת להגיע בשנית לאחר למידה לשפה ברמת שפת אם.

ביסוס מדעי לפתוח השיטה הפונטית

בסיס הרקע המדעי הוא המימצא המדעי לפיו הימצאותן של קטגוריות פונטיות במוח, התואמות לשפה הנרכשת, הינן מהרכיבים הבסיסיים ביותר המשפיעים על יכולת רכישת שפה בקרב בוגרים.(לשים מקור)

קטגוריות אילו נוצרות אך ורק במהלך שנת החיים הראשונה ואינן מחיקות.(לשים מקור) בשלב "הטרום מילי" התינוק לומד לזהות את צלילי השפה שסביבו,(לשים מקור) The infant’s task is to learn the 40 phonemic categories before trying to acquire words which depend on these elementary units(מקור)

תינוק קשוב בעיקר לקול אימו הביולוגית והוכח שקולה של האם מפעיל את אזורי למידת השפה במוח התינוק.(מקור חדש)

כיוון שלאם אין מבטא ילידי של השפה הזרה לה וההנחה לפיה "הקול יכול להכיל רק מה שהאוזן שומעת", כלומר: אנו מדברים בשפה באופן גרוע כי איננו שומעים אותה בצורה נכונה.כשמפורקת השפה לצלילי שפה בלבד. (כשאינה מופיעה ברצף מילולי) יש לאדם,לאחר קבלת הדרכה, יכולת חיקוי והפקה של צלילים אלה במבטא ילידי,התואם לקטגוריה פונטית לצליל זה. (פעולה זו אינה יוצרת קטגוריה פונטית או כל פענוח ברצף מילולי אצל החקיין, אלה מגיעה מיכולת לשינון בזכרון הפונולוגי לטווח קצר)

צלילי שפה שאינם קיימים בעברית וקיימים באנגלית

השפה האנגלית בנויה מ-44 פונמות. השפה העברית בנויה מ-30 פונמות. ישנן 21 פונמות שלא נמצאות בשפה העברית ושימושיות בשפה האנגלית . רשימת הפונמות: תנועות:

ɑ] - the A in father • [æ] - the A in cat • [ə] - the A in about • [ɛ] - the E in bet • [e] - the A in pay • [ɜ]* - the UR in purple or the IR in bird, usually followed by an [ɹ] • [i] - the I in machine • [ɪ] - the I in big • [o] - the O in toe • [ɔ] - the O in cost • [u] - the OO in cool • [ʊ] - the OO in good • [ʌ] - the U in bug

• R-colored (rhotic) vowels:

• [ɝ] - the OR in work • [ɚ] - the ER in butter

עיצורים:

תהליך השיטה הפונטית

בראשית התהליך, מגיעה האם לאולפן הקלטות כדי להקליט את צלילי השפה האנגלית החסרים בשפה העברית;

מאחר ולא קיימות אצל האם תבניות פונטיות מתאימות רוב האמהות כלל אינן יכולות לבטא באופן רגיל את הצלילים החסרים או שהן מבטאות אותם בצורה לא מדויקת.

לשם כך, באולפן מחכה לאם מרצה בפונטיקה הדוברת אנגלית כשפת אם ואשר תפקידה ללמד את האם להגות את הצליל בצורה מדויקת וכאשר האם מצליחה לעשות זאת פעם אחת בלבד זה מספיק (התהליך כולו אורך כשעה בממוצע).

בהמשך, עוברות דגימות הקול של האם תהליך ע"י מוסיקאים שהוכשרו לכך במיוחד, כך שכל דגימת קול "מולבשת" על מנגינות מיוחדת, אשר הוכחו במחקרים כקליטות במיוחד ע"י פעוטות.

בסוף התהליך, מקבלת כל אם צעצוע יעודי לשיטה, בובה המנגנת את שירתה שלה, כך שהתינוק למעשה שומע את צלילי השפה האנגלית החסרים לו בקולה של האם, כאילו דיברה האם אנגלית "כשפת אם", והכל תוך שתהליך הלמידה של התינוק לובש צורת משחק.

מדוע אמהות?

מחקרים מוכיחים כי מרגע היוולדו מחפש היילוד את קול אימו, תינוקות מעדיפים שירה אימהית ומפגינים תגובות חיוביות לשירה זו. יתרה מכך, מחקרים אשר עקבו אחר היווצרות תבניות פונטיות מצאו שהתינוק מעניק חשיבות קודם להגאים אשר נשמעים בקול אימו. הגאים הנשמעים בקול אביו וקולות זרים מקבלים התייחסות משנית, אם בכלל ובהתאם הסבירות להיווצרות קטגוריות פונטיות ללא קול האם יורדת משמעותית.

כמו כן הוכח כי התינוק נרגע מקול אימו ובהתאם יכולת הקליטה וההטמעה של צלילי השפה טובה יותר.

ראו גם

• [[The Acquisition of Language Specific Phonetic Categories in Infancy, Janet F. Werker Department of Psychology, University of British Columbia

]]

לקריאה נוספת

• שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

• The Acquisition of Language Specific Phonetic Categories in Infancy, Janet F. Werker Department of Psychology, University of British Columbia
• Development of Phonetic Categories in Infants Raised in Bilingual and monolingual Environments Tracey C.Burns, Janet F. Werker ,and Karen McVie , University of British Columbia.
• Cracking the speech code: How infants learn language Patricia K. Kuhl_Institute for Learning and Brain Sciences & Department of Speech and Hearing Sciences, University of Washington, Seattle, WA 98195, USA Acoust. Sci. & Tech. 28, 2 (2007)
• The Conditioned Head Turn Procedure as a Method for Testing Infant Speech Perception' Janet F. Werker1*, Linda Polka2 and Judith E. Pegg31University of British Columbia, Vancouver, Canada 2McGill University, Montreal, Canada 3B.C. Research Institute for Child and Family Health, Vancouver, Canada Early Development and Parenting, Vol. 6, 171±178 (1997).
• 'Cracking the speech code: How infants learn language Patricia K. Kuhl_Institute for Learning and Brain Sciences & Department of Speech and Hearing Sciences, University of Washington, Seattle, WA 98195, USA Acoust. Sci. & Tech. 28, 2 (2007)
• 'Infant-directed speech supports phonetic category learning in English and Japanese Janet F. Werker a,*, Ferran Pons a, Christiane Dietrich a, Sachiyo Kajikawa b, Laurel Fais a, Shigeaki Amano b. A Department of Psychology, The University of British Columbia, 2136 West Mall, Vancouver, BC, Canada V6T 1Z4 b NTT Communication Science Laboratories, NTT Corporation, 2-4 Hikari-dai, Seika-cho, Souraku-gun, Kyoto 619-0237, Japan Received 1 March 2006; accepted 30 March 2006
• 7Cortisol, Mother-Infant Synchrony, and Learning in 6-month-old Infants" Paper presented at the annual meeting of the XVth Biennial International Conference on Infant Studies, Westin Miyako, Kyoto, Japan, Jun 19, 2006

קישורים חיצוניים

• התוכן בקישור, באתר ספיקי

הערות שוליים

[[en:== ראו גם ==

• [[The Acquisition of Language Specific Phonetic Categories in Infancy, Janet F. Werker Department of Psychology, University of British Columbia

]] ]]