משתמש:פיניהו/האיש בלאתכונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של פיניהו.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של פיניהו.

*האיש בלא תכונות*

"האיש בלא תכונות" הוא רומן בלתי גמור בן שלושה כרכים שכתב הסופר האוסטרי רוברט מוסיל במאה העשרים, ואשר נחשב לאחת מיצירות המופת של ספרות העולם.

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולריך - הגיבור הראשי.

ולטר - ידידו הטוב של אולריך (ואשתו, קלריסה).

דיוטימה - בת דודתו של אולריך. היא המארגנת את המבצע המקביל ומארחת בביתה את הדיונים עליו. יוצרת קירבה אינטלקטואלית עם אולריך. מייצגת את הבורגנות הגבוהה.

הרוזן ליינסדורף, עומד בראש המבצע המקביל. מייצג את האצולה.

הגנרל שטום פון-בורדוור, משתתף מטעם משרד המלחמה בהכנת למבצע המקביל. מייצג את הצבא.

ד"ר ארנהיים - דיוטימה משלבת אותו במבצע כיועצה האישי, וכנראה אף אוהבת אותו. מייצג את התעשיינים ובעלי ההון.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הספר מתרחשת בווינה בשנים 1913 ואילך, לפני מלחמת העולם הראשונה. סיפור העלילה עוקב אחר אולריך, מתמטיקאי לשעבר שעזב את האקדמיה ונוטל שנת חופשה מהחיים כדי להחליט באיזו קריירה יבחר, ולמעשה – מהם החיים הראויים לחיותם. במהלך העלילה הוא נרתם לסיוע בתכנון וביצוע של "המבצע המקביל" עם האליטה של הקיסרות האוסטרו-הונגרית. 'המבצע המקביל' הוא לכאורה מבצע פטריוטי שנועד לפאר את הקיסר פרנץ-יוזף והקיסרות האוסטרו-הונגרית בכלל, אך למעשה טיבו אינו מתבהר ונראה כי נכון להניח שהוא אלגוריה על חיפוש משמעות החיים. הספר כולו איננו עלילתי במובן המקובל שכן עיקרו הוא העלאה של אידאות ורעיונות ביחס לקיום האנושי, לחברה, לפילוסופיה, צבא מדינאות ועוד.

ניתוח ספרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחד עם רומנים קלסיים ענקי היקף אחרים, כתוב הספר בכלים שוברי מוסכמות.

העלילה הממשית מאבדת מחשיבותה, ותחתיה מתרחשת עלילה הגותית, רוחנית. הכלים הרגילים בספרות (הדמויות, הזמן והמקום) מאבדים מחשיבותם, משום שהקורא נשאב לדיונים פילוסופיים ותיאורטיים על משמעות החיים.

המסר ומוסר ההשכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר העצום בהיקפו עומד בשורה אחת עם הגדולים שברומנים שהם גם ספרי הגות, פילוסופיה ומוסר, יחד עם היותם ספרים המספרים סיפור (fiction): "יוליסס" של ג'ימס ג'ויס, ו"בעקבות הזמן האבוד" של מרסל פרוסט.

אולריך המבקש ליטול שנת חופש מן החיים על מנת לעמוד על טיבם ומשמעותם, פורש בפני הקורא, יחד עם הדמויות האחרות דיונים תיאורטיים על השאלה כיצדראוי לחיות את החיים. הוא חותר לאוטופיה, הוא מבקש להחליף את 'חוש-המציאות' ב'חוש-האפשרות'.

בספר מושמעת ביקורת חריפה ואף משעשעת על המציאות, על אנשי המדע, על ההמונים (כמו בלעג להתייחסות לסוס מירוץ גאוני), על חברות ונישואין (כמו ביחסי אולריך, ולטר וקלריסה), ועוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • [1], על הספר כפי שנדפס בעברית בתרגומו של אברהם כרמל - באתר הוצאת שוקן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטגוריה: רומנים (ז'אנר ספרותי)