משתמש:פרטניהיסטוריה/התרבות השומרית2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פתיח[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפתחות התרבות השומרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שומר, הארץ העתיקה אשר נודע עליה רבות בשנים האחרונות, הפכה לעיר המשגשגת ביותר חקלאית, דתית ואמנותית, בעולם הקדום. בזמנה של שומר, הייתה פריצת דרך אדירה בתחום החקלאות והמסחר, עד כדי מהפכה. לדוגמה: בתי הספר, הכתב, הגלגל, בתי המשפט, כולם דברים שכיום נחשבים למובנים מאליהם, אך היו פריצת דרך בעולם העתיק, מה שתורם לחשיבות העם השומרי.

בין ארם ונהריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני כ-5600 שנים בקירוב, במסופוטמיה, דרום עיראק של ימינו, התיישב העם השומרי. יש לציין כי העם השומרי אינו היה הראשון שהתיישב במסופוטמיה. ממצאים ארכאולוגים מראים כי היו שבטי אדם קדמונים אשר נדדו באזור בין השנים 5900 ל-4300 לפני הספירה. שבטים אלו מאופיינים בממצאים נפוצים של תקופת האבן

החדשה. (כלי חרס רבים נמצאו באזור זה). שבטים אלו מאופיינים גם כן בעיצוב מורכב של כלי הקרמיקה שלהם.

כתב היתדות - הכתב השומרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתב היה מן הכתבים הראשונים שנוצרו והיה אבן דרך בהתפתחות הציוויליזציה האנושית. הכתב פותח לראשונה בשנת 3000 לפנה"ס והשתמשו בו כ3000 שנים עד למסמך האחרון המתועד הנכתב בו במאה הראשונה לספירה. הכתב היה מורכב מ-3000 סימנים אך עם השנים ירד לכאלפיים. בנוסף לשומרים עמים נוספים אימצו לעצמם את הכתב והוא היה נפוץ במצרים, בבל ואשור. הכתב התגלה על ידי אירופאים במאה ה-16 ופוענח במאה ה-19.

מאפייני הדת השומרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף למרכז התרבותי והכלכלי, שומר גם הייתה מרכז רוחני ודתי. הדת השומרית הייתה פוליתאיסטית כנהוג בארצות רבות בעולם העתיק. הדת השומרית כללה פנתיאון אלים רחב כאשר לכל עיר מדינה אל המאפיין אותה. הדת הייתה חלק בלתי נפרד מחיי היום יום של תושבי שומר. המלך נחשב לדומוזי, אל הפריון. קיים דמיון רב בין הדת השומרית לדת המצרית העתיקה, אך ניתן לראות הבדלים תרבותיים ביניהם. במצרים יש את "רע" האל העיקרי, לעומת האלים בשומר שהיו שווים ולא היה אל שולט וחזק מהאחרים. כמו שהוזכר קודם, בדת השומרית בדומה לדתות הנוספות באזור, המלך נחשב לאל, אך לעומת דתות רבות אחרות, הוא היה אל מסוים, אל הפריון.

סיפור הבריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו לדתות רבות, לשומר היה סיפור בריאה ייחודי: בסיפור מסופר על נאמו (Nammu), אלה אשר ידועה בקרב השומרים בשם "האם היולדת שמיים וארץ" ועוד שמות רבים. נאמו ילדה את אן (An) שנחשבת כשמיים וגן עדן (כמו אורנוס במיתולוגיה היוונית), קי (Ki) התגלמות הארץ והאדמה ואנכי (Enki) אל החכמה, מי התהום והמים. לאנכי מיוחסים דברים רבים, כגון סידור התרבות, יצירת הציווילזציה, בריאת הנהרות, הביצות, הדגים והעופות, בריאת הצמחייה וחיות השדה, ויצירת בני האדם מחמר בהדרכת אמו נאמו.

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשומר האמנות היוותה חלק משמעותי מן התרבות. הפסלים נבנו מחמר ולא מאבן על פי רוב. רוב האמנות התמקדה באמנות דתית ורבים פיסלו וציירו קטעים מעלילות גילגמש וסיפורים מיתולוגיים. היצירות הדתיות הוצבו במקדשים ואתרים דתיים אחרים. פסלים רבים תיארו אנשי דת שומרים, אלים ומלכים.

כמו כן, כדי "להדפיס" על לוחות חמר סיפורים ותמונות,  הם גילפו גליל אבן המכיל תמונות אלו, וגלגלו אותו על הנייר כדי ליצור תמונה.  

כמו כן, גלילים אלו שומשו גם כמעין חותמת אישית המציגה את שייכות עצם כלשהו לבעל החותמת.

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרות השומרית הייתה מפותחת ועשירה ביותר ביחס לזמנה, ושומר הייתה אחת התרבויות הראשונות שהעלתה סיפורים על הכתב.

בין היצירות הספרותיות שעלו על הכתב בשומר ישנן יצירות שזוכות לפרסום רב אף בימינו, וביניהן:

עלילות גילגמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירה מבין היצירות הראשונות בשומר וכמו כן גם בעולם כולו, הערכות משערות שכבר מלפני 4800 שנים נמצאו עדויות ליצירה זו. עדויות למחבר המקורי מועטות אבל ידוע כי המחבר של נוסח חדש יותר הינו סין-לקה-אוניני.

היצירה "עלילות גילגמש" מורכבת משנים עשר לוחות חמר ואבן שנמצאו במיקומים שונים בשומר ובסביבה. היצירה עסקה המלך ארך לשעבר, שתואר כחצי אל, ומספר על הרפתקאותיו, ועל רצונו לזכות בחיי נצח בפרט.

החינוך בשומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החינוך השומרי היה מפותח ביותר ביחס לזמנו, וכלל בתי ספר להכשרה למקצוע אחד עיקרי והוא לבלרות, לצורכי המקדש והארמון. כמו כן, החינוך נועד רק למעמד הגבוה ועלה כסף רב. לפי תעודות שנמצאו, החינוך היה עשיר ועסק בנושאים רבים כגון: גאוגרפיה, מינרלוגיה, בוטניקה, זואולוגיה ועוד.

עדויות והיד הנוקשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף החינוך המגוון, מרב התלמידים פחדו ללכת לבית הספר עקב היד הנוקשה, בשל שימוש באלימות בידי מוריהם; אחת התעודות העתיקות ביותר של מערכות חינוך, במסופוטמיה ובעולם כולו, נמצאה בשומר וגילה בין ארבעת אלפים שנה בקירוב. החיבור מספר על חייו של תלמיד הלומד בבית-הספר, במערת החינוך השומרית. החיבור חובר על-ידי אחד ממוריו. נוסף על כך, מורה זה מספר על שינוי טבע האדם באלפי השנים האחרונות.

התלמיד השומרי הממוצע פחד מאוד לאחר לבית-הספר, פן ילקהו בשוט. לפי החיבור, הוא מתעורר בבוקר ומזרז את אמו, שתכין לו ארוחת-בוקר במהירות. הוא יודע שאם לא יתנהג יפה בבית הספר, יקבל הלקאה (בכתב היתדות: "הלקאה" = צירוף של שני סימנים: "מקל", ו"בשר"). כשהגיע לבית הספר, שאל אותו המורה: "התלמיד, אנה משחר ילדותך תלכה?" כלומר, לאן תלך מתחילת ילדותך? וענה לו התלמיד: "אל בית-הספר אלכה." "מה מעשים תעשה בבית-הספר?"

תשובתו של התלמיד ארוכה: "את לוחי בקול אקרא, את סעודתי אוכל, את לוחי החודש אכינה, אכתוב אף אשלימנו. פרקי על-פה אז יותן לי ואחר חצות-היום לי אימון הכתיבה יותן. כתום התורה, הביתה אלכה, לביתי איכנס ומצאתי את אבי יושב שם. לאבי על עבודתי בכתב אספרה, אחרי-כן בקול אקרא באוזניו לוחי, ואבי שבע נחת הרבה… ויהי בהקיצי משנתי בהשכמת הבוקר, ואפן אל אמי לאמר: "הבי לי סעודתי, כי אל בית-הספר ארצה לשים פעמי". ותתן לי אמי 'תופינים' שניים ואצאה דרכי אל בית-הספר. ויאמר לי בבית-הספר הרואה-אשר-על-האשמורת: "למה זה תאחר?" בבעתה והלמות לב אבוא פני המורה ואשתחוה ביקר לפניו".

אך למרות הקידה, התלמיד לא היה שמח. בהמשך היום, הוא הולקה מצד מורי בית-הספר, ורע מכל, המורה אמר את המשפט הבא: "כתב ידך רצוני לא ישביע", והלקה אותו פעם נוספת.

התלמיד מציע לאביו, כי יהיה נכון להזמין את המורה לביתם ולרכך את לבו - אכן ללא ספק, זהו המקרה הראשון של השוחד במערכת החינוך. הכתוב ממשיך ואומר: האב הקשיב לבנו, והביא את המורה לביתם. הם נתנו לו לשבת במושב הכבוד. התלמיד שירת אותו, וגילה לאביו את כל מה שלמד מתורת הכתיבה. אחר-כך, שימח האב את המורה במאכל ובמשקה, הלביש אותו בבגדים חדשים, נתן לו מתנות ("דורונים") ונתן לו טבעת על אצבעו. וכך, המקרה הראשון הידוע לנו על שוחד בחינוך, צלח בצורה נפלאה: המורה עודד את התלמיד, ואמר: "אישי הצעיר, יען כי בדברי לא תזלזל ובתורתי לא תזנח. מי יתן ותעלה למרומי מלאכת-מחשבת-הכתיבה, מי יתן ויצלח הדבר בידך כליל (לחלוטין)... ומי יתן והיית ראש וראשון לכל אחיך- נגיד ושר; ועמדת מעלה-מעלה בגרם המעלות של התלמידים… אכן היטבת וכלכל מעשיך בבית-הספר והרי איש דעת אתה."


המערכת הבית ספרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש בית הספר עמד "אבי בית הספר"(אְֻמְמִאַ), המקביל למנהל של ימינו. משנהו היה ה"אח הגדול", מי שהכין את לוחות הלימוד, בדק את עבודות התלמידים, ושמע אותם קוראים מפעם לפעם. האח הגדול היה מעין מורה ראשי המנהל את כל שאר המורים, וגם סגן מנהל. בין המורים אשר תחת האח הגדול היו "אשר על השומרית", "אשר על השרטוט" ו"אשר על השוט".

עד כמה שידוע לנו, "אשר על השרטוט" היה המורה אשר לימד את הילדים את כתיבה, חינך אותם לכתוב חיבורים מכובדים בשפה גבוהה (מעין מורה לשפה), "אשר על השומרית" היה מורה לקריאה ודיבור נאה ומכובד, ו"אשר על השוט" תפקידו לחנך אותם (בעזרת מכות מן השוט) ברגעים שנראו לו מתאימים.

כמו כן, התלמיד כונה אז "בן בית הספר".