משתמש:קוונטום דוץ/משה שפירא (כימאי)
 | |
| לידה |
אוקטובר 1944 (גיל: 79) ארץ ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
רחובות, ישראל  |
| עיסוק | כימאי תאורטי |
| מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מנחה לדוקטורט | רפאל דוד לוין |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה | פרס ויצמן (1999) |
| תרומות עיקריות | |
| חקר השליטה הקוהרנטית | |
משה שפירא (אוקטובר 1944 – 3 בדצמבר 2013) היה כימאי תאורטי ישראלי, פרופסור מן המניין בפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע ולאחר מכן באוניברסיטת קולומביה הבריטית בקנדה. מחלוצי חקר השליטה הקוהרנטית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפירא נולד וגדל בארץ ישראל.
את לימודי הדוקטורט בכימיה תאורטית עשה באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית פרופ' רפאל דוד לוין, בנושא פוטודיסוציאציה והתנגשויות מולקולריות. בשנת 1970 יצא לארצות הברית ושימש עמית בתר-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד, בהנחיית פרופ' מרטין קרפלוס (לימים חתן פרס נובל לכימיה).
עם חזרתו לארץ ב-1972 הצטרף שפירא כחבר סגל במחלקה לפיזיקה כימית במכון ויצמן למדע. ב-1974 הועלה לדרגת חוקר בכיר. בשנים 1983–1986 כיהן כראש המחלקה.
לאחר שלושים שנות מחקר במכון ויצמן, הצטרף שפירא לסגל אוניברסיטת קולומביה הבריטית בקנדה, אך המשיך לשמש פרופסור אורח במכון ויצמן ולנהל קשרי מחקר ענפים עם חוקרי המכון.
בשנת 2013 נפטר שפירא לאחר מאבק במחלת הסרטן, והוא הותיר את רעייתו רחל ושלושת ילדיהם. התגורר במעונות הסגל של מכון ויצמן ברחובות, ונטמן בבית העלמין בעיר.
מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחד עם עמיתו פול ברומר, שפירא נודע בעיקר כאחד מחלוצי תחום השליטה הקוהרנטית בתמונת התדר. לאורך שנות עבודתו פרסם שפירא מעל 300 מאמרים בכתבי עת שפיטים וכן ספר שכתב עם עמיתו פול ברומר.
עבודתו שילבה ניסיון ותאוריה גם יחד. לצד מחקרו בתחום השליטה הקוונטית, הוא תרם גם לתחומים רבים נוספים, בהם: חקר התאוריה של פוטודיסוציאציה ופוטורקומבינציה, קטליזה באמצעות לייזר, ספקטרוסקופיה של מצבי מעבר, היפוך פוטנציאל, דימות של פונקציית הגל, תופעות שדה חזק באטומים ובמולקולות, תאוריה קוונטית של תגובות שחלוף יסודיות, ויסודות מכניקת הקוונטים. בשנותיו האחרונות התמקד בתהליכים מולקולריים, אטומים ופוטוניים עם אור קוהרנטי, זיהוי תבניות קוונטיות, הפרדה כיראלית קוהרנטית, דעיכה קוהרנטית של פליטה ספונטנית, איבוד קוהרנטיות ותהליכי דעיכה נוספים.
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס לנדאו (1985)
- פרס מייטנר-פון הומבולדט (1995)
- פרס קולטהוף, מטעם הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל (1998)
- פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים, מטעם עיריית תל אביב יפו (1999)
- פרס החברה הישראלית לכימיה (2001)
- עמית החברה האמריקאית לפיזיקה (2004)
- עמית המכון הבריטי לפיזיקה (2004)
- מדליית ויליס לם (2007)
- פרס ג'ון פולניי, מטעם החברה הקנדית לכימיה (2011)
- פרס זקס, מטעם מכון ויצמן למדע
- פרס ירוסלבסקי, מטעם מכון ויצמן למדע