משתמש:ראובן מ./טיוטה/סגוליים

להעביר לסגוליים (פדיחה)

מתייחס לדגם הברתי מלעילי בעברית הטברנית, ולהמשכו בעברית החדשה. לדגם זה שייכות רובן המכריע של הצורות המלעיליות בעברית הטברנית, ושל הצורות המלעיליות הלא שאולות בעברית החדשה. הם נקראים כך משום שבמילים רבות במשקלים האלה ההברה האחרונה מנוקדת בסגול.

בדגם הסגולי נכללות הצורות הבאות:

• המשקלים המלעיליים: קֶטֶל, קֵטֶל וקֹטֶל.
• משקלים מלעיליים נוספים המסתיימים בסיומת הנקבה -ֶת (וריאנט של -ָה), כגון: קְטֶלֶת (כְּנֶסֶת); קַטֶּלֶת (נַזֶּלֶת, קַלֶּטֶת); מַקְטֹלֶת (מַחְלֹקֶת, מַעְבֹּרֶת); מִקְטֶלֶת (מִרְפֶּסֶת, מִשְׁבֶּצֶת); מַקְטֶלֶת (מַדְפֶּסֶת, מַחְתֶּרֶת); תִּקְטֹלֶת (תִּזְמֹרֶת, תִּרְכֹּבֶת); קְטַלְטֹלֶת (צְמַרְמֹרֶת, סְחַרְחֹרֶת).
• צורות זוגי (אמיתי או מדומה), כגון: אוֹפַנַּיִם, שָׁמַיִם.
• צורות בודדות נוספות, כגון: צִפֹּרֶן, בְּדֹלַח, פִּילֶגֶשׁ.

הצורה הגרודה היא מלעילית. באופן טיפוסי, התנועה המוטעמת היא סגול, חולם או צירה, והתנועה שלאחריה היא סגול; תנועות אלה עשויות להתגוון בהתאם לאופיים הפונטי של העיצורים התוכפים. הנטייה עם כינויי קניין חבורים נגזרת מבסיס המסתיים ברצף עיצורים: מַלְכִּי ולא *מֶלֶכִי.

היווצרות הדגם הסגולי

מקורן של המשקלים קֶטֶל, קֵטֶל וקֹטֶל בשלושה משקלים פרוטושמיים עתיקים – *קַטְל, *קִטְל ו-*קֻטְל בהתאמה. הצורות הסגוליות האחרות חוזרות אף הן לבסיסים שהסתיימו ברצף של שני עיצורים. בעבר צורפה לבסיסים אלה תנועה סופית שסימנה את היחסה. בתקופה מאוחרת יותר נשלה תנועה זו וכתוצאה מכך הסתיימה הצורה הגרודה בצרור עיצורים. בהמשך הוכנסה בין העיצורים תנועת עזר, בדרך כלל סגול, שפירקה את הצרור; בצורות בעלות הסיומת נשמר רצף העיצורים מכיוון שעמד בתוך המילה: מַלְכּוֹ. התנועה שקדמה לתנועת העזר הידמתה בהתאם: הפתח הפך לסגול, החיריק הפך לצירי, הקובוץ הפך לחולם. בשורשים שהעיצור האמצעי שלהם היה יו"ד או וי"ו התרחשו הרחבה או כיווץ של דיפתונג, וכך נוצרו הצורות מָוֶת (הרחבת דיפתונג) וסוֹד (כיווץ דיפתונג). כתוצאה מהתמזגות עיצורים זהים נוצרו עבור שורשים מגזרת הכפולים צורות כמו סַם, גֵץ, רֹק וכדומה. בהתאם למשקלים הסגוליים המלעיליים בזכר ישנם גם משקלים סגוליים מלרעיים בנקבה: מֶלֶךְ – מַלְכָּה, סֵפֶר – סִפְרָה, תֹּכֶן – תָּכְנָה ודומיהן. גם במשקלים אלה יש השפעה של העיצורים הגרוניים, לדוגמא: לַעֲנָה.

המשקלים הבסיסיים המשקלים הסגוליים הבסיסיים הם:

• משקל קֶטֶל – לדוגמה: כֶּלֶב, רֶגֶל.
• משקל קֵטֶל – לדוגמה: שֵׂכֶל, עֵמֶק.
• משקל קֹטֶל – לדוגמה: אֹכֶל, חֹרֶף.

משקלים אלה בלבד מתאפיינים בצורת רבים יוצאת דופן: במקום הוספת הסיומת -ים הרגילה כל המילה משתנה: יֶלֶד – יְלָדִים, מֶלֶךְ – מְלָכִים. הנטייה בנקבה דומה לנטייה בזכר, כאשר רק הסיומות משתנות, כלומר יֶלֶד – יַלְדָּה – יְלָדוֹת, מֶלֶךְ – מַלְכָּה – מְלָכוֹת (כלומר, הצורה *מַלְכּוֹת אינה תקנית).

מורפולוגיה ופונולוגיה בנטיית סמיכות ברבים הצורה נראית כאילו חזרו לצורה ההיסטורית, אולם אין זה כך. האות הראשונה מנוקדת בתנועת־עזר (פתח, חיריק או קמץ קטן, בהתאם לתנועה ההיסטורית), האות השנייה מנוקדת בשווא, אך אין זה השווא הנח ההיסטורי כי אם שווא מרחף, ולכן באות השלישית של השורש לא יבוא דגש קל. יוצאי הדופן מהכלל הזה: כַּסְפֵּי־, נִסְכֵּי־, רִשְפֵּי־, בִּרְכֵּי־. התנהגות בסביבת גרוניות הימצאות אותיות גרוניות במילה משנה חלק מהתנועות, בשל התופעות של הנמכת תנועה והידמות תנועה. עקב כך נוספות הצורות הבאות:

• מילים שנגמרות בפתח פתח (במקום פתח סגול, כשאחרי הפתח באה אות גרונית) - לדוגמה: נַעַר, סַהַר; קַדַּחַת, צַלַּחַת.
• מילים שנגמרות בסגול פתח (במקום סגול סגול כשאחרי הסגול השני באה אות גרונית) - לדוגמה: לֶקַח, שֶׁפַע.
• מילים שנגמרות בחולם פתח (במקום חולם סגול כשאחרי הסגול באה אות גרונית) - לדוגמה: נֹגַהּ, שֹׂבַע.
• מילים שנגמרות בחולם פתח (במקום חולם סגול כשאחרי החולם באה אות גרונית) - לדוגמה: טֹהַר, תֹּאַר.

לאחר היווצרות המשקלים הסגוליים הבסיסיים של היום - קֶטֶל, קֵטֶל וקֹטֶל - הם החלו להשתנות בהשפעת העיצורים הגרוניים (ה', ח', ע'). אם היה העיצור הגרוני באות האמצעית של השורש, תחילה הונמכה התנועה שלפניו (צורת מעבר קַטֶל), ואחר-כך נידמתה לה התנועה שאחריו (אלא אם כן הייתה תנועה זו תנועת חולם) - כך נוצרו מילים כמו נַעַר, צַעַד, טַחַב, מִתְפַּכַּחַת ודומיהן - אבל מאידך גיסא: צֹהַר. אם העיצור הגרוני היה בסוף השורש, התנועה היחידה שהונמכה הייתה זו שלפניו, וכך נוצרו הצורות מֶצַח, גֶּזַע וכדומה.

כתוצאה מתופעות של כיווץ והרחבה דיפתונג, כיווץ טריפתונג והתמזגות עיצורים זהים נוצרו הצורות הבאות:

• מילים שנגמרות בקמץ סגול - לדוגמה: מָוֶת (ללא ניקוד: מוות), תָּוֶךְ (ללא ניקוד: תווך).
• מילים שנגמרות בפתח חיריק - לדוגמה: קַיִץ, דַּיִשׁ.
• מילים שנגמרות בסגול חיריק - לדוגמה: מֶרִי, לֶחִי.
• וכן צורות כמו סִיד (שורש סי"ד), מַס (שורש מס"ס), חוֹר (שורש חו"ר), שׁוּק (שורש שו"ק).

פרקים במורפולוגיה עברית

• 2.3.1
• 6.5.1.2
• 7.3.2.2
• 11.5.2
• 12.6.2