משתמש:רארז
אהרן מזיא - מנהיג ציוני בפולין, מחנך, סופר
אהרן מזיא (לידה וילנה 1910 פטירה רחובות 2003) היה ראש הנוער הציוני בפולין לפני מלחמת העולם השניה, ממקימי קיבוץ ניצנים, חמ"ד (חיל מדע), מורה ומחנך, מנהל תיכון אורט רחובות, משורר וסופר
בן למשפחת מזיא שהם ראשי התיבות מזרע ישראל איסרליין (קרוב משפחה של ד"ר אהרן מאיר מזיא הרופא וחוקר הלשון)
ביוגרפיה
נולד בווילנה ב1910 למשפחה מסורתית שבבעלותה היה בית מסחר לספרי קודש. לאחר לימודים תיכוניים בווילנה נסע ללמוד באוניברסיטה בוורשה, שם סיים תואר ראשון ושני בכימיה. במקביל התגייס לשורות תנועת "הנוער הציוני" אשר הייתה בימים ההם תנועת הנוער הציונית הגדולה בפולין. מהר לקח על עצמו אחריות גדלה והולכת עד שמונה לראש הנוער הציוני בפולין.
ב1939 יצא לייצג את תנועתו בקונגרס הציוני ה21 שנערך בג'נבה, לפני חזרתו לפולין פרצה מלחמת העולם השנייה והצבאות הנאצים פלשו לפולין. אנשי התנועה הציעו לאהרן מזיא שלא לחזור לפולין אלא לעלות ישירות משוויץ לישראל, אלא שהוא העדיף לחזור לפולין ולפעול לארגון הסניפים והחניכים הרבים. לאחר חזרתו נדרש על ידי מוסדות התנועה בארץ ישראל לעלות וסודר לו סרטיפיקט עליה זוגי. הוא נישא להדסה מדריכה בתנועה ויחד עמה יצא למסע יבשתי ארוך לעבר ארץ ישראל.
בדרכו עבר בווילנה ופגש את הוריו בתחושה קשה שזו הפעם האחרונה שיראה אותם. (הם נספו בשואה יחד עם אחותו בעלה ואחייניתו) משם נסע למוסקבה, לאודסה לאיסטנבול ומשם לארץ ישראל.
ב – 1940, לאחר עלייתו ארצה היה ממקימי קיבוץ ניצנים, אחד מהקיבוצים הספורים של תנועת העובד הציוני. שם עסק בחקלאות ועד יומו האחרון היה מלא גאווה על שבניירותיו הרישמיים נכתב המקצוע "פרדסן"
ב1943 נפטרה אשתו משחפת
ב - 1945 נשלח על ידי התנועה למחנות העקורים באיטליה, שם טיפל באלפי ניצולי השואה וספג את סיפורי הזוועה אשר זעזעו אותו מצד אחד אך חיזקו את אמונתו ונחישותו הציונית מצד שני. שם הכיר גם את אשתו השנייה פרדקה (פריידה אוֹקסֶנהנדלֶר סופרת ואחת ממייסדות המסעות לפולין) ממנה התגרש ב - 1962 ולהם בת אחת, עידית קשת.
לאחר חזרתו לארץ התגייס לשורות ההגנה והיה בין מקימי חמ"ד (חיל מדע) תוך ניצול הידע האקדמי שלו בכימיה.
בתום המלחמה למרות היותו בין מנהיגיה של תנועת "הציונים הכלליים" (התנועה הפוליטית אליה שייכת תנועת הנוער שלו הנוער הציוני) בחר שלא להיכלל ברשימת התנועה לכנסת בטיעון ש"הציונות אל לה להיות קרדום לחפור בו"
לדבריו בעת העלייה הציווי הציוני הראשון במעלה היה ההתיישבות, בשעת המלחמה הציווי היה ייצור אמצעי לחימה ועתה לאחר המלחמה הציווי העליון הוא חינוך רבבות העולים המגיעים מכל קצווי העולם. בניגוד למצופה לא לימד מדעים בבית הספר אלא דווקא את תחומי ההומניסטיקה אותם העריך כתחומי הלימוד המעצבים את האדם הצעיר. במיוחד ספרות, לשון עברית ותנ"ך.
בתחילה לימד בבית ספר פנימייתי בכרכור ולאחר מכן באורט יפו.
בשנת 1956 קיבל על עצמו את הניהול של תיכון אורט רחובות בראשו עמד עד ליציאתו לפנסיה ב1977
ב 1973 נישא בשלישית לרינה ארז, מורה לצרפתית. ויחד עמה הקים בית אשר הלך ונטה לכיוון המסורת. לאחר יציאתו לפנסיה החל אהרן מזיא לקיים אורח חיים דתי, אותו הכיר מנעוריו ומבית הוריו אך נטש בבגרותו.
תפיסותיו החינוכיות
השנים של אהרן מזיא בראשות אורט רחובות הפכו בית ספר זה לבית ספר טכנולוגי מהטובים והמובילים בארץ. אהרן מזיא היה ידוע בגישתו החינוכית השמרנית, התובענית הכוללת משמעת נוקשה ביותר. הדבר יצר לו חוגים של תומכים נלהבים לצד מבקרים חריפים.
במקביל לעבודתו החינוכית עסק אהרן מזיא בתרגום ובכתיבה. תרגם מספר גדול של ספרים מפולנית לעברית, כתב וערך חוברות לימוד בתחומי ההומניסטיקה וספר אחד להוראת הלשון העברית.
אהרן מזיא לחם מלחמות אידאולוגיות רבות: הוא לחם לשימור הלהט הציוני גם לאחר שהיחס למילה "ציונות" הפך ליחס ציני ולגלגני. הוא לחם על עיצובו של נוער עם עמוד שידרה ערכי ברור והאמין כי הדרך לעיצוב הנוער עוברת בקריאה של ספרות מופת, הזדהות עם דמויות מופת. בתקופתו כמנהל אורט רחובות נדרשו כל התלמידים להגיש יומני קריאה באופן שוטף, זאת למרות שהיה זה בית ספר טכנולוגי.
אהרן מזיא התנגד חריפות למגמות הפרוגרסיביות בחינוך אשר התמקדו בהרגשה הטובה של התלמיד במקום בהישגיו ובעיצוב אישיותו. האישיות מתעצבת דווקא בתוך מסגרת ברורה, טען, ולכן על בית הספר ליישם כללים ברורים, מנוסחים היטב וידועים לתלמידים.
הוא לחם לקידום אורח חיים צימחוני, האמין כי הבריאות מותנית בהקפדה על שילוב נכון של מזונות, ובצמצום המזון המגיע מן החי.
כתב מאמרים רבים בנושאים אלה בעיתונות הכללית ובעיתונות המקצועית.
עם יציאתו לגימלאות המשיך בפעילותו כסופר והוגה, כתב מאמרים רבים ושני ספרים.
בין ספריו : ביאליק האחד ספר פרשנות לשירתו של חיים נחמן ביאליק
מלבב נופים, מבחר שירים, הוצאת רשפים, תשנ"ב 1992 https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=23504
בין תרגומיו : "הנערה מהבית הלבן", מאת קורנל מקושינסקי, "אבירי התכלת" מאת הלינה גורסקה