משתמש:שירה ישורון/טיוטה

גִּבְעַת זְאֵב היא התנחלות עירונית צפונית מערבית לירושלים, אשר הוקמה ב-1977 והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1983. היישוב נמצא דרומית לכביש 443. היישוב נקרא, באופן רשמי, על שם זאב ז'בוטינסקי לכבוד מאה שנה להולדתו.

ראש המועצה הנוכחי של גבעת זאב הוא יוסי אברהמי

היסטוריה

בשנת 1886 ביקשו יהודים להקים יישוב בקרבת נבי סמואל. השם שנבחר ליישוב החדש היה 'רמה', בהתייחס למקום קבורתו של שמואל הנביא ולזיהוי שרווח בין היישוב המקראי בנחלת שבט בנימין, רמה לבין אזור נבי סמואל. חברת "נחלת ישראל - רמה" (שהוקמה על ידי ישראל רובינשטיין, יצחק צבי ריבלין ואברהם פראסט) רכשה אדמות באזור והחלה לגייס כספים להקמת יישוב. במשך מספר שנים נעשו כמה ניסיונות להתיישב בפועל על הקרקע שנרכשה, 13 משפחות של יהודים יוצאי תימן הצטרפו לגרעין המתיישבים, על סמך הבטחה שלא קוימה לבנות להם בתים במקום. במרץ 1895 הם עלו על הקרקע וניסו לעסוק בחקלאות, אך עזבו את המקום לאחר מספר שבועות, מאחר שכספי החברה אזלו.

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, רחל ענבר שהייתה ממיסדי "גוש אמונים", עמדה בראש קבוצה שפעלה באזור נבי סמואל במטרה לרכוש אדמות מערבים (כבר ב-1968 עברה לגור בסביבה, בבית ששכרה בבית חנינא). הקבוצה קיבלה סיוע כספי מח"כ יגאל הורביץ (שהיה איש עסקים אמיד והחזיק במחלבות טנא נגה, לימים כיהן כשר האוצר). לטענת הקבוצה הם רכשו 300 דונם ממתווכים ערבים. העסקאות האלה התגלו בסופו של דבר כמעשי מירמה. המתווכים מכרו אדמות שלא היו שייכות להם, לעיתים אותן אדמות נמכרו לאנשים שונים. בנוסף לכך, מדיניות הממשלה באותה עת הייתה לאסור על אנשים פרטיים לרכוש אדמות מעבר לקו הירוק.

בשנת 1977, ארגנה רחל ענבר גרעין של עולים מברית המועצות וישראלים ותיקים להתיישבות במחנה גבעון מחנה צבא ירדני מדרום למיקום הנוכחי של גבעת זאב. הגרעין השתלב במערך הגרעינים של גוש אמונים וניסה להאחז במקום בלא אישור מהממשלה. העלייה הראשונה למקום התבצעה מיד לאחר עליית מנחם בגין לשלטון בקיץ 1977. ב-14 באוקטובר 1979 החליטה הממשלה על הקמת התנחלות בגבעת התול"ר על 150 דונם שהוכרזו כאדמות מדינה. אך ההחלטה לא בוצעה וגרעין המתיישבים עלה על הקרקע ללא אישור בספטמבר 1980. המתיישבים התפנו מרצונם, לאחר שקיבלו הבטחה בכתב מסגן שר הביטחון, מרדכי ציפורי, שהשטח אכן יועמד לרשותם. ארבעה חודשים אחר כך, לאחר שהשטח עדיין לא הועמד לרשותם, עלו שוב על הקרקע ללא אישור. בדצמבר 1980, הוחלט לקרוא ליישוב באופן רשמי "גבעת זאב" (ולא "קריית גבעון" כפי שנקבע בתחילה). בינואר 1981, התפנו שוב המתיישבים מרצונם, הפעם לאחר שנפגשו עם ראש הממשלה מנחם בגין וקיבלו הבטחה שהשטח המאושר ליישוב יגדל. ב-25 ביוני 1981, הונחה אבן הפינה ליישוב.

בשנת 1983 החלה הבנייה במקום ובסוף 1986 התגוררו במקום כ-4,000 תושבים.

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, החלו בבניית שכונת "אגן האיילות" במערב היישוב. לאחר שפרצה האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000, סמוך לפרויקט התרחשו תקריות אלימות, תנועת הקונים פסקה כמעט לחלוטין, ומעט הקונים שהספיקו להתקשר עם חברות הבנייה בחוזי רכישה ביקשו לבטלם. הבנייה במקום הוקפא עד שנת 2008, כאשר ראש הממשלה, אהוד אולמרט אישר לחדש את הבנייה. השכונה עברה הסבה לטובת הציבור החרדי והציבור הדתי לאומי, לאחר שמעמד הביניים החילוני שעבורו נועדו הדירות לא גילה עניין. כביש הגישה לשכונה מכביש 443, נסלל באופן לא חוקי על אדמות פלסטיניות פרטיות.

בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה הקמת גדר הפרדה באזור. כדי לשמור את גבעת זאב בתוך תוואי הגדר, הוקפו חמשת הכפרים הערבים הסמוכים בתוך גדר פנימית המכונה "מובלעת ביר נבאללה", תוך איבוד חלק מהשטחים החקלאיים שלהם.

במהלך גל הטרור הפלסטיני בשנים 2015–2016, אירעו מספר פיגועי דקירה ותקריות של יידוי אבנים סמוך ליישוב וכן פיגוע דקירה ביישוב שבו נפצע קשה מאד חסיד חב"ד המתגורר ביישוב. ב-9.8.2017 וכן ביום הזיכרון לראש הממשלה יצחק רבין פורסמו דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו של יוזמתו לחוק 'ירושלים רבתי' לסיפוח גבעת זאב, מעלה אדומים, וביתר, לחברם לירושלים והפיכתם לעיר אחת.

מחנה גבעון

ביולי 1978 קיבלה חברת עמידר הרשאה להשכיר 126 יחידות דיור במחנה. בקיץ 1981 התיישבו במקום המשפחות הראשונות בקראוונים. במקביל, עוד בתחילת 1981 החל משרד השיכון בהכשרת השטח של גבעת זאב להתיישבות. בשנת 1983 קיבלו רוב המשפחות במחנה גבעון מגרשים בגבעת זאב, אולם 24 משפחות שבקשו להתגורר ביישוב קהילתי ולא ביישוב עירוני רגיל, נותרו במקום והיוו את הגרעין להקמת גבעון החדשה. משרד השיכון התכוון להרוס את המבנים הריקים במחנה גבעון, אולם מועצת גבעת זאב בקשה להקים במקום מפעל תיירותי ולכן המבנים לא נהרסו. ביולי 1990 פלשו למבנים במחנה 70 מחוסרי דיור מירושלים. כ-30 מהם קיבלו אישור בדיעבד להתגורר במקום. בתחילת 1992 הועברה האחריות למחנה לידי החברה לפיתוח גבעת זאב. בשנת 2011 חודשה ההרשאה של מינהל מקרקעי ישראל למועצת גבעת זאב לניהול המקום ועלו רעיונות לקיים במקום תוכנית של פינוי בינוי.

מורשת בנימין

במקביל לבנייה בגבעת זאב גופא, החלה חברה פרטית שטענה שרכשה אדמות בצמוד לגבול הדרום מזרחי של גבעת זאב בבניית שתי שכונות: מורשת בנימין א' ומורשת בנימין ב'. החברה הגישה הצעה לתוכנית מתאר, אולם התוכנית לא קודמה בגלל בעיות בהוכחת הבעלות על האדמות. למרות זאת, הבנייה נמשכה ונבנו במקום מאות יחידות דיור. בסוף שנת 1990 קבעה מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, פליאה אלבק, שמכיוון שעברו שמונה שנים מאז הגשת התוכנית והתחלת הבנייה ולא הועלו טענות בעלות על הקרקע, יש מקום לאשר את הבנייה במקום. עם זאת, אלבק הורתה שעל גבי מסמכי היתרי הבנייה יכתב שרשויות התכנון אינן אחראיות לבעלות על המגרשים ושהן לא תישאנה באחריות אם יתברר בעתיד שהמגרש שייך למישהו אחר.

ישנם אזורים בשכונה שטרם הוסדרו ובהיעדר הוכחת בעלות לא ניתן לבנות בהם.

הר שמואל

שכונת הר שמואל ממוקמת כשלושה קילומטר מדרום לגבעת זאב, כחצי קילומטר מערבית מן המסגד בנבי סמואל, ואין לה רצף טריטוריאלי עם גבעת זאב עצמה. השכונה מאוכלסת על ידי שתי עמותות: חילונית ודתית, מקור השם בעובדה שהשכונה שוכנת ליד נבי סמואל - המקום בו על פי המסורת נקבר שמואל הנביא. היוזמה להקמת השכונה הייתה של חברת מורשת בנימין לבנייה ומסחר (קרני שומרון) בע"מ, שרכשה את הקרקע ומכרה מגרשים לכמאתיים מתיישבים. אולם אז התברר שמדובר בקרקע חקלאית שאין רשות לבנות עליה (ואחר כך ב-1995 הוכרזה כחלק מגן לאומי שמואל הנביא). ניסיונות לשנות את ייעוד הקרקע, שכללו בין השאר לחץ של אריה דרעי, לא צלחו בתחילה. כדי לפתור את בעייתם של רוכשי המגרשים החליטה הממשלה בינואר 1988, להקצות בלי מכרז או הגרלה, מגרשים למי שרכש מגרש במישרין מהחברה בשטח סמוך, באדמות שרכשה חברת הימנותא (חברה בת של הקרן הקיימת לישראל) ממערב לכביש 436. הוחלט גם שהרוכשים יחויבו בתשלום דמי חכירה מופחתים בגובה 51% מערך הקרקע ובלבד שהמתיישב יתגורר במקום תקופה של 5 שנים לפחות מיום הבנייה. החלק הדתי-חרדי עבר בראשיתו קשיי התפתחות, אולם בשנים שלאחר מכן קיבל תנופת קידום ופיתוח ואיכלוסו יצא לפועל. נושא החלפת הקרקעות הגיע לשולחנה של ממשלת ישראל, וסביב פעולתו של אריה דרעי בנושא זה התנהל משפט ארוך. חברת מורשת בנימין פשטה רגל ומונה לה מפרק, עקב כך חלק מהתשתיות הבסיסיות בשכונה לא הושלמו. בנוסף, הזכויות במגרשים אינן רשומות בלשכת רישום המקרקעין (כנהוג ביהודה ושומרון), אלא ב"חברה המשכנת", שהיא חברת מורשת בנימין.

שכונות נווה מנחם (מזרח) - על שם ראש ממשלת ישראל השישי מנחם בגין. מורשת וקריית יערים (דרום שכונת המכבים) - השם "קריית יערים" מוזכר לראשונה ביהושע טו, ט: "וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר, אֶל-מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ, וְיָצָא, אֶל-עָרֵי הַר-עֶפְרוֹן; וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה, הִיא קִרְיַת יְעָרִים". המכבים (צפון) - השכונה הראשונה שהוקמה ובה שוכן בניין המועצה המקומית, על שם המכבים שפעלו באזור (בית חורון, הנמצא בסמוך ליישוב), השכונה נחשבת לשכונת היוקרה של גבעת זאב. מחנה גבעון (דרום) השם "גבעון" מוזכר לראשונה ביהושע ט, ג: "וְיֹשְׁבֵי גִבְעוֹן שָׁמְעוּ, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לִירִיחוֹ--וְלָעָי". משכנות גבעת זאב (מערב) - שכונה חדשה המאוכלסת בעיקר על ידי דתיים לאומיים. נקראת גם בשם 'שכונת משהב'. אגן האיילות (מערב) - שכונה חדשה שמאוכלסת על ידי חרדים, השכונה נקראת על שם הצבאים והאילות שהיו פזורים בעבר בשטחי העמק שבה. רמת גבעת זאב (מערב) - שכונה חדשה (רובה בבנייה), מעורבת שמאוכלסת על ידי חרדים עובדים, במעמד סוציו-אקונומי גבוה.

בנייה: שכונת גני יהודה ויהודית, הרחבת שכונת משה"ב, והקמת שכונת "מרומי הגבעה"

בגבעת זאב פועלת תחנת משטרה.

חינוך

ביישוב קיימים מעון ויצו, מעון נאות מרגלית ומערכת גני ילדים. במבנה המתנ"ס פועל, משנת 2000, מרכז מדע ואומנויות, המספק פעילויות העשרה לכל הגילאים. ישנם שבעה בתי ספר יסודיים: שניים ממלכתיים (אגמים וממ"ב יע"ד) ואחד ממלכתי-דתי (ממ"ד אתרוג) שחולק לשני בתי ספר, שני תלמודי תורה חרדיים לבנים, ואחד לבנות של החינוך העצמאי. ביישוב פועלת חטיבת ביניים קהילתית ממלכתית על שם יצחק רבין. כמו כן, קיים בית ספר לחינוך מיוחד, בית ספר כוללני, על-אזורי מכיתות א'-י"ב., ביישוב אין בית ספר תיכון ולכן התלמידים המסיימים את המסלול בחטיבת הביניים עוברים בדרך כלל לבתי ספר שונים ברחבי ירושלים. תלמידים מהחינוך הדתי עוזבים את מסגרת החינוך היישובית כבר לאחר בית הספר היסודי, בהיעדר חטיבת ביניים דתית ביישוב.

תרבות ופנאי

ביישוב קיימים מקומות בילוי, תרבות ופנאי:

מתנ"ס ספרייה ציבורית אולם תיאטרון מרכז מוזיקה סניפים של תנועות הנוער הצופים העבריים (שבט ערבה) ובני-עקיבא מועדונית מחנה גבעון מועדון הנוער (הסובה) ובה יושבת מועצת הנוער יחד עם שלל תנועות כמו סובוץ -קפה לנוער, מדצים, של"ח וכולי. בריכת שחייה ומכון כושר מגרשי ספורט מועדון קשישים פארק הגיא

חווה אקולוגית

בנייה של גן ארכיאולוגי

ב-1998 החל להיבנות על אדמות הכפר אל-ג'יב הסמוך לגבעת זאב, בית כנסת המכונה "איילת השחר" על אדמה פרטית וללא היתרי בנייה. ב-2008 החלה בניית מבנה נוסף, המשמש כולל לחוזרים בתשובה של עמותת "בניך ציון". המתחם כולו יושב על אדמותיו של רבאה אללטיף, תושב אל-ג'יב. ביולי 2008 עתר אללטיף לבג"ץ ודרש שהמנהל האזרחי יאכוף את צווי ההריסה שהוצאו למקום. בתגובה לעתירה טענו בגבעת זאב כי רכשו את הקרקע, אולם התברר כי מסמכי הרכישה זויפו. לבסוף נקבע כי המדינה תהרוס, את בית הכנסת והכולל. בנובמבר 2015, בית כנסת נהרס ונבנה מחדש בתוך היישוב.

גלריית תמונות גבעת זאב מן האוויר

שכונת הר שמואל הסמוכה לנבי סמואל

מבט למרכז המסחרי של גבעת זאב

גבעת זאב כפי שנראית משער חקלאי בגדר ההפרדה סמוך לכפר בית איג'זא

השכונה החרדית "אגן האיילות" לקריאה נוספת אברהם שבות, גבעת זאב, בתוך: מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחוד", הוצאת אריאל (עמ' 185), תשנ"ג, 1993. קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גבעת זאב
אתר האינטרנט הרשמי של גבעת זאב

פרופיל גבעת זאב נכון לשנת 2016 באתר הלמ"ס מועצה דתית גבעת זאב - הפייסבוק הרשמי הערות שוליים

אביב של בניה והתחדשות בגבעת זאב, www.givat-zeev.muni.il (בעברית)

אביב של בניה והתחדשות בגבעת זאב, www.givat-zeev.muni.il (בעברית)

מחוז יהודה ושומרון