משתמש:שלומית הנמן/טיוטה

דוד בן שלום (הונזו)

דוד בן שלום (הונזו) (1912 – 1990), מראשוני הבובנאים בארץ ישראל. הקים את הבובטרון בקיבוץ גבעת חיים מאוחד, הפעיל וניהל אותו במשך 40 שנה. שימש במשך שנים רבות כאיש קשר לאונימ"ה העולמית, ובעל תואר "חברות של כבוד" בארגון.

ביוגרפיה

יאן בק שכונה בפי חבריו "הונזו", נולד בקאסל שבגרמניה. בעודו ילד הגרו הוריו לעיר אוסטרבה שבצ'כוסלובקיה. הוא למד דפוס אומנותי והיה פעיל בתנועת נוער יהודית סוציאליסטית.  ב 1934, בהיותו בן 22 עלה לארץ, למרות התנגדות הוריו והתיישב בקיבוץ גבעת חיים. כשנשאל לשמו בעברית, ענה, דוד (כשם אביו) בן שלום (כאיש של שלום).

עבד בתחילה במאפיה ולאחר מכן היה אחראי לסניטציה. במסגרת זו, הכניס לקיבוץ מטהר ביוב שחסך מים להשקיה וכן ניטר את היתושים בתעלות המים. הוא היה גם מתקן אופנים ובהמשך עבד ב"בית שרת" כאיש תחזוקה.

במקביל, ומחוץ לשעות העבודה, הונזו יצר את הבובטרון, תאטרון מריונטות שהפך לענף מכניס של הקיבוץ, והיה פעיל במשך ארבעים שנה.

בשנת 1977, מתוך דאגה לעתיד, העביר את תאטרון הבובות לחוג התאטרון באוניברסיטת תל אביב ולימד שם כשלוש שנים.

בתום שלוש שנים אלו, הונזו החליט לפרוש הן מעבודתו בקיבוץ והן מהבובטרון. הוא עלה אוניה של צי הסוחר, וכדי לממן את שהותו, עבד במטבח.

ב 1984 קיבל תואר "חברות של כבוד" באונימ"ה (1).

הונזו התחתן עם רות ולהם שני ילדים: עירית, שלקחה חלק בהפעלת התיאטרון, ודוד.

הבובטרון

הקמה ותפעול

הונזו התחיל לבנות את הבובטרון זמן קצר לאחר עלייתו לארץ.

למרות שעלה מצ'כיה עתירת תאטרוני הבובות (2), הוא למד את הנושא לבד מחוברת שמצא בשפה הצ'כית.

הוא הכין כמעט הכל בעצמו (3). יצר את הבובות. תפר את התלבושות. סידר את החשמל, הקים את הבמה.

הבובות היו מריונטות שהופעלו על ידי חוטים. הראש היה עשוי מעיסת נייר, השער מפשתן בדרך כלל, הגוף עשוי מעץ, הפרקים, כל פרק בנפרד, קשור בחוט.

ההופעה הראשונה נערכה על שולחן המטבח בחדר האוכל. לאחר שכנועים רבים הונזו הצליח לקבל תקציב של 29 גרוש.

הוא בנה צריף בקצה הקhבוץ ובו התחיל לבנות את הבובטרון.

הבובות הופעלו ודובבו על ידי ילדי הקיבוץ וקיבוצי הסביבה. הילדים בגילאי 12-15 בערך עברו מבחני קול וזריזות ידיים. תקופת הלימוד הייתה ארוכה. הם נשארו בתיאטרון עד גיוסם לצבא. כל זה במקביל ללימודים ולתורנויות שהיו מחויבים בהם (4).

הופעות

הבובטרון הופיע בכל הארץ החל מ 1938 (2). תפעול ההופעה הוא מורכב. משקל הבמה והבובות – עשרות ק"ג. יש להתחבר לחשמל ולהפעיל מיקרופונים וטייפים. יומיים לפני ההופעה מקימים את הבמה ויומיים לאחריה מפרקים אותה(2).

בשנת 1947, הונזו נסע בשליחות הסוכנות היהודית לאירופה. הבובטרון הופיע במחנות העקורים. הוא הופיע גם בבית המהר"ל בפראג ולפני הנוער היהודי בלונדון (5).

אחרי קום המדינה הבובטרון הופיע במעברות בכל הארץ, וכן בישובים ואף בערים.

בשנת 1966 הונזו חתם על חוזה הופעות עם תאטרון הבימה ובמשך ארבעה חודשים הופיע שלוש פעמים ביום. ההצלחה הייתה רבה מאד (6).

היצירות

הבובה זיוה

זיוה הייתה בובה בדמות ילדה שהתאימה, לדמות של ילדה ארץ ישראלית כפי שראה אותה הונזו (4).

היא היתה "כוכבת" הבובטרון. במחזות שהועלו, היא הייתה דמות מייצגת של הקיבוץ. שמשה ככרוז, כדמות המספר, מתערבת בין התמונות במחזה ובסיום מסכמת את מוסר ההשכל.  (6)

בשנת 1957 יצא לאור ספר ילדים בשם "הבובה זיוה" מאת רפאל אליעז ובו לצד הטקסט, תמונות של הבובה זיוה שצילם פטר מרום.

מחזות עיקריים (6)

  המלך בור

מחזה הדגל של התיאטרון. הועלה לראשונה ב 1938. זוהי אלגוריה על הולדת הקיבוץ מתוך השממה. הטקסט נכתב על ידי יעקב שמעוני על פי רעיון של הונזו.

המלך בור שולט על השממה שבתוכה מעיין מים זכים. המלך סוגר את המעיין ואינו מאפשר לו לפרוץ.

קבוצת גמדים שמגיעים למדבר מבקשים לפתוח את המעיין אך המלך אינו מאפשר זאת. צפור נגלית לעיניהם ומובילה אותם לילדי הקיבוץ. הילדים והגמדים מגיעים  אל המעיין ומצליחים לגלול את האבן מעליו.

בשנת 1958 בעת שהותו של הונזו בניו יורק המחזה עובד לסרט.

  דג הזהב על פי פושקין

המחזה הועלה בבובטרון עם סוף טוב אותו חיבר הונזו:

לאחר שאשת הדיג ביקשה לשלוט על הים, במקום עונש, דג הזהב אפשר לדייג לבקש משאלה משלו. הוא ביקש בקתה טובה, פרנסה טובה ושאשתו לא תהיה כעסנית כל כך.. "והם חיים באושר ובשלוה עד עצם היום הזה"

  ילדי כל העולם הקשיבו. מאת יהושע רוזנהק והונזו

במחזה מסופר על החלטתם של ילדי קיבוץ לכנס פסטיבל עולמי של ילדים, שבו יופיעו ילדים מארצות שונות.

דעותיו

  על תאטרון הבובות

...מה כבר יכול תאטרון הבובות לתת לילד?... אם תיקח ילד קטן לסרט של וולט דיסני, לא יזכור מחר דבר ממה שראה, קח אותו לתאטרון בובות ומחר ידקלם לך משפטים שלמים וגם יוסיף לרקום את העלילה כיד הדמיון הטובה עליו... וכי באיזה תיאטרון אחר אפשר לראות ארנב מנגן בפסנתר או צב מפזם פזמונים?(2)

אסור לרדת לדעת הקהל, צריך להביא את הקהל למעלה.. אין להפריד בין אמנות לחינוך. אין זה [תאטרון הבובות] קרקס או שעשוע אלא רעיון... זמן רב אחרי שילדים רואים את ההצגה הם ממשיכים לשחק תמונות מתוכה ולכן חשוב שישחזרו תוכן בעל משמעות חינוכית-מוסרית... אני את הדברים הרעים מוחק... ילד רוצה לישון שבע רצון. למה לשכוח שיש טוב?(6)

  על הקיבוץ

... ואל תשכח את המשק. אין כל זמני לבובות. גם למשק יש זכויות. הוא יכול לבוא אלי ולומר: הונזו, השנה אנו זקוקים לראש שלך ולידיים שלך שתרכז לנו את הבניה. לא תעסוק בשום דבר אחר... הצדק אתם. בדרך כלל המשק עוזר בכל מקום שהוא יכול לעזור... בעיקר בכוח אדם.. הוא שהעמיד לרשותי את יהושע רוזנהק... את הילדות שמפעילות את הבובות... המשק פתח לפני את הנגרייה ואת המסגרייה ואין זה משנה אם אני זקוק לעוד בורג או לעוד חצי לוח עץ...(2)

"...אני אישית מתנגד לכל מסיבה בקיבוץ, שבמרכזה מעמידים, אדם אחד, זה לא מתאים לתפיסתי את הקיבוץ. הגיבור האמתי בחיי הקיבוץ הוא דווקא האיש האפור, הסוחב בעול היומיומי, העומד ליד המכונה בבית החרושת, או ליד סירי הבישול במטבח הלוהט, יום יום, שנה שנה... אני קודם כל איש קיבוץ ודווקא חיי חברה זו נתנו לי ה"צבע" המיוחד שלי. מי יודע אם מחוץ לקיבוץ בכלל הייתי מתפתח לכיוון תיאטרון הבובות, ולא נסחף במרוץ הכללי אחרי הכללי אחרי כסף וסטאטוס?"(5)

ספריו בעברית

תאטרון בובות  הוצאת הקיבוץ המאוחד 1946

מדריך לבובטרון  עברית, ערבית, אנגלית, הוצאה עצמית 1986

ראו גם

הבובטרון ארכיון גבעת חיים מאוחד

תערוכה קיבוץ מושך בחוטים 2011 - מרכז תאטרון בובות חולון

סרט "זה הסוד שלו הבובות של דוד בן שלום (הונזו)" 2011. תסריט ובימוי אילן סביר - מרכז תאטרון בובות חולון

לקריאה נוספת

קטלוג התערוכה "הונזו והבובטרון – בובות על חוט מאוספי משפחת בן שלום" ינואר-מרס 2015, אוצר/מעצב התערוכה אליק מישורי. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.

אשף הבובות מגבעת חיים. מיכאל אוהד "הארץ" 3 ביולי 1964  

בובה תמיד בובה שרית פוקס "מעריב" 30 בינואר 1981

הערות שולים

(1). דוד בן שלום באתר אונימ"ה

(2). אשף הבובות מגבעת חיים. מיכאל אוהד "הארץ" 3 ביולי 1964  

(3). הבובטרון ארכיון גבעת חיים מאוחד

(4). סרט "זה הסוד שלו הבובות של דוד בן שלום (הונזו)" 2011. תסריט ובימוי אילן סביר - מרכז תאטרון בובות חולון

(5). תערוכה קיבוץ מושך בחוטים 2011 - מרכז תאטרון בובות חולון

(6). קטלוג התערוכה "הונזו והבובטרון – בובות על חוט מאוספי משפחת בן שלום" ינואר-מרס 2015, אוצר/מעצב התערוכה אליק מישורי. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.