משתמש:שלוצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שלום שמי שולמית ואני לומדת במכללת אפרתה אני כותבת חדשה ולכן אשמח שאם אני טועה תתקנו אותי.אשמח להערות והכוונה תודה רבה😃 חשוב לי להכין את עבודתי על יהדות מרקש מאחר שזה ארץ מוצאה של אימי. הזכרונות אינם נשכחים אלא נשמרים, דבר זה יעבור מדור לדור על פי מקור ראשון. יהדות מרקש בשנת ה 19 והמאה ה 20

ההשכלה העברית במרקש-[עריכת קוד מקור | עריכה]

כי"ח –נוסד בשנת 1860 אירגון כל ישראל חברים. ארגון זה בה במטרה לייצג את היהודים בתפוצות. ארגון זה פעל בתחומי הלימוד ודרך תנועות נוער. כוונתו היה הגנה על היהודים, למוד היהודים בבית ספר והכשרתם לעתיד לבוא.[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבה החברתי פוליטי של יהדות מרוקו היה מיוחד ומלא סתירות. מצד אחד בתי ספר מודרניים ששפתם היא הצרפתית בית הספר אליאנס שאותו הקים ארגון כי"ח במאה ה 19 ומצד שני מעמדן של הקהילות היהודיות המופלה לרעה על פי המסורת האסלאמית. כמו כן יהודי מרוקו היו נתונים לחסדי המלך. לאור כיבוש השלטון הצרפתי מצבם של היהודים החמיר מה שגרם ובא לרמז שהחנוך הצרפתי במרוקו משתלט על המסורת היהודית.

אליאנס – בית הספר אליאנס היה בית ספר שבו למדו היהודים מקצועות בעיקר צרפתית אנגלית ועיברית, היו מקצועות לבעלי מלאכה על מנת להכשיר את היהודים לעבודה הפיזית. ככל שהבית הספר הלך וגדל והתרחב תנועתו הפכה להיות יותר נשלטת בידי הצרפתים. יש לציין כי המגזר היהודי שהתחנך בבית הספר אליאנס שמרו על הזיקה לדתם למוצאם. רוב רובם של היהודים שלמדו בבית הספר יוצאי שכונת המלאח – אזור די מסוגר שהיהודים שכנו בו.

הגו'רנל – עיתון מקומי. בעיתון זה היה מדווח על כניסת הגרמנים המלחמה וכל המתרחש בעולם בכלל.

למונד – היה עיתון עולמי ובו מסופר על כל המתרחש בעולם בכלל.

אנדלוסית – במרוקאית "אליאן" זוהי קבוצה שצמחה מתוך הקהלה היהודית , ושרה שירים ופיוטים בשפה המרוקאית את שיריה שרו במנגינה מסורתית דתית וזמריה היו תלמידי חכמים ומשכילים, מוזיקה זו נשמעה בבתיהם של היהודים.

תנאי החיים - מרקש עיר ערבית מדהימה ביופיה מצד אחד יהודים ומצד שני מוסלמים תחת כבוש הצרפתים, כאשר המלך מוחמד החמישי בשלטון. היהודים חיו באזור המלאח שמו השני של המלאח הוא גטו. זהו אזור יהודי בלבד.המלאח הוא קבוצות קטנות – מלאחים קטנים שגדלו לאזור אחד גדול רק של יהודים. תנאי החיים במלאח היו מחולקים :הרחובות צרים וארוכים , וההליכה היתה קשה כיון שהרחובות צרים ואדמת כורכר. יחד עם זאת הבתים היו יותר סבירים בתנאים יחסית נמוכים . יש לציין כי היה קיים גם בקרב היהודים הבדלי מעמדות. המעמד הגבוהה חיו בתנאים טובים יותר הם עסקו במקצועות חשובים עם הכנסה גבוהה הם היו סוחרים גדולים ועסקו במקצועות מכובדים כגון רופאי שיניים. היה להם ברזים בבתים, ולא נאלצו להביא מים מן הבארות. ואילו מצבם של היהודים מהמעמד הסוציאקונומי הנמוך שעסקו במכירת תבלינים, נעליים ומקצועות פשוטים חיו ברמה נמוכה מאוד.הם נאצלו לדאוג להביא מים מן הבארות. המים היו דרך בארות משותפות של כמה בתים, המים לא תמיד היו נקיים, כי הסביבה אינה הגיינית. המלאח אזור מושבי קטן עם בעיות עוני היו מצויות בו גם בעיות של הגיינה ומחלות. את המים היו צריכים להביא מבארות מה שמגדיל את הסכון למחלות, כיון שהמים עומדים.


היבט היסטורי בעיר מרקש היה מלך ששמו המלך מוחמד החמישי. אשר היה ידוע שהמלך שומר על היהודים. בשנת 1941 הגרמנים היו שולטים באירופה ואז החלו השמועות שיש מרד ואנטישימיות נגד היהודים בארופה. לאחר מכן השמועה הגיעה שהגרמנים רוצים להגיע למדינות צפון אפריקה כאשר הם כבר נכנסו לטוניס ובנו את תנורי ההשמדה. במרקש הפחד היה נראה על פניהם של היהודים והחשש כי תוכניתם של הגרמנים להגיע למרוקו . הצרפתים החלו בעזיבת העיר לכוון צרפת.

יחסי יהודים מוסלמים

יחסם של היהודים היה אוהד כלפי המלך מוחמד החמישי. יחד עם זאת יש יחסיהם של היהודים והמוסלמים בהתחלה טובים אך כאשר המוסלמים שומעים שהגרמנים הגיעו לטוניס מתוך כוונה להיות בשלטון מרוקו יחסם של המוסלמים משתנה כלפי היהודים הערבים החלו להתנקם ביהודים. על כל בית של יהודים במרקש היו עושים את סימן הצלב. על מנת לסמן אותו. היהודים חשו בפחד רצו למצוא מקום מקלט. הם חפרו תעלות מתחת לאדמה כדי שכשיגיעו הגרמנים יהיה להם מקום מקלט, בדרך לבית הספר היו חופרים תעלות . הלחץ היה היום ונורא היה פחד. המלאח האזור של היהודים - הערבים לא גרו באזור זה וכשהיה מגיע יום שישי היה שומר – אל קעיד - זה שומר מטעם המלך. היו סוגרים את הדלתות של היהודים על מנת שאף ערבי לא יכנס להרוס להם את השבת. היהודים הפכו למקור זעם ולשעיר לעזאזאל, החלו פרעות והריגת יהודים.

בתי הכנסת והקהילה היהודית –

בין בתי הכנסת הרבים באזור המלאח ובמרקש היה בית הכנסת אחד שמקומו בתוך המלאח והוא היה הידוע ביותר שמו סלט לעז'מה- פרושו של בית הכנסת זה בית הבחורים מגורשי ספרד. בית כנסת זה שימש ללמודי תורה ודרשות ושעורים מפיהם של תלמידים חכמים, ורבנים ידועים. כאשר היתה הודעה חשובה לכל שוכני המלאח כולם היו מתקבצים בבית הכנסת זה על מנת להתאחד ולשמוע הודעות חשובות אלו.הקהילה היתה מאוד מאוחדת בין למודי בית הכנסת היו גם לימודי שירה ופיוטים , היו מכינים את בני הבר מצווה ללמוד את הדרשה.

בזמן המהומות הידועות עם הודעת כוונתם של הגרמנים להגיע למרוקו, היו סוגרים את דלתות המלאח בשבתות עם שומר מטעם המלך ובכך השקט היה נשמר בזמן התפילה.


שוק הג'מאלפנה – בין השווקים הרבים שקיימים במרקש ישנו שוק מרכזי ששמו הג'מאלפנה= שמחת ההתקהלות, שמחת הביחד. בשוק זה במאה ה-19 היו סוחרים גם יהודים וגם מוסלמים. זה השוק הגדול והידוע ביותר בעיר מרקש. בין החנויות השונות נמצא חנויות תבלינים, נעלים מרוקאיות (סירביל- נעליים רקומות)בבוצ'ה. נעלי רחוב ובבית. שמלות בית ורחוב הקפטנים, סוחרים שמעלפים חיות כגון הנחשים, כלי בית , דברי מזון וכיוב'.שוק זה מדהים ביופיו, שוק זה קיים גם היום ומאות תיירים מידי שנה מבקרים בו.


הפרנה – הפרנה זהו התנור המקומי של המלאח. בתנור זה היו אופים את הלחמים של כל יהודי המלאח. במשך כל ימי השבוע. ובסופי השבוע כל תושבי המלאח היהודים היו מביאים את חמין השבת לפרנה על מנת שיהיה אפוי וחם לשבת.כל יהודי שהביא את הסיר שלו סימן את הסיר שלו לפי סימניו האישיים, ובכך לא היה בלבול בין איזה סיר שייך לאדם כזה או אחר. חשוב לציין שבמאה ה 19 לא היו בבתים פלטות חימום של שבת ולכן למקום זה היתה חשיבות רבה בקרב היהודים שומרי המסורת.