משתמש:שריתהלה/נאכבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של שריתהלה.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של שריתהלה.

פירוש המילה 'נאכבה' היא אסון. את המונח טבע פרופסור באוניברסיטה האמריקנית בביירות, קונסטנטין זורייק, שכתב ב-1948 ספר בשם זה. הספר התייחס לאסון שפקד את ערביי ארץ ישראל בעקבות המלחמה שהם פתחו בה נגד ישראל, בשל סירובם להחלטת האו"ם לחלק את המדינה. במלחמה זו נהרסו או נמחקו כ-400 עד 500 כפרים, ערים ורבעים ערביים. מתוך 750,000 התושבים הערבים שישבו בשטח שהפך למדינת ישראל נשארו רק 160,000. כל היתר הפכו לפליטים.

פרוש המילה 'נאכבה' בעיני הערבים אינו רק האסון הלאומי שפקד אותם, ומושג שמעצב את זהותם ותודעתם. אלא, הכוונה שעצם קיומה של ישראל הוא אסון. את התפיסה הזו שואבים חלק מהערבים מרגע היוולדם, ובהמשך מבתי ספר ערביים שמהווים בסיס חינוכי להשתתת נורמות וערכים שאינם תמיד עולים בקנה אחד עם אלו של מדינת ישראל. בנוסף, תחנות השידור של הרשות הפלשתינית והחמאס גם הם אחראיות לעיצוב תודעה זו.

מחקרים היסטוריים אובייקטיבים, מלמדים שהבריחה הערבית בזמן מלחמת העצמאות, לא התקיימה בשל גירוש האוכלוסיה הערבית מצד מדינת ישראל אלא, החלה בעריקה המונית של המנהיגות ושל השכבות העשירות. אלה גם קראו להמונים לעזוב עד שצבאות ערב ישחררו את הארץ מן היהודים. הבריחה נמשכה בעקבות תעמולת הזוועה של כלי התקשורת הערביים על מעשי טבח יהודיים, והושלמה על ידי גירוש ממש, שלרוב נעשה בשל כורח צבאי.

בריחתם של הערבים משטחי מדינת ארץ ישראל מוצגת ע"י התעמולה הערבית, כתוכנית שתוכננה מראש על ידי ישראל וכ'טיהור אתני'. הצגה זו של בריחת הערבים, קיבלה גיבוי על ידי 'היסטוריונים חדשים' שמאלנים ישראלים.

כמדי שנה בעשור האחרון, ניתן דגש רב באירועי ה"נאכבה" לנושא "זכות השיבה" של הפליטים הפלשתינים. מערכת הבטחון נערכת נוכח החשש מעימותים עם הפלשתינים ב-15 לחודש מאי, בשל תוכניות הפלשתינים להביע את זעמם באירועים במוקדי חיכוך ישראליים-פלשתיניים כמו מעברים, מחסומי, וכפרים בקרבת הגבול. הזדהותם של ערביי ישראל עם הפלשתינים צוברת תאוצה, בשנים האחרונות ניתן לשמוע את דרישתם של הערבים לציין את ה-14 למאי כיום שבתון. השנה (שנת 2008), שבועיים לפני חגיגת 60 שנות קיום למדינת ישראל, התאחדות הסטודנטים הערבים שלחה לאוניברסיטאות ולמכללות בארץ מכתב, בו דרשה מהאוניברסיטאות לאפשר פעילות פוליטית בתחומן לציון "יום הנאכבה" ולהקצות אולמות למען פעילויות אלה בתחום הקמפוסים. בנוסף נאמר: "במקרה שתתקבל תשובה שלילית, הסטודנטים הערבים ייעדרו מהלימודים ויצטרפו לפעילויות השונות לציון יום הנאכבה".

קשה לחרוץ את הדין בין שתי הדעות – מלחמת שחרור מחד גיסא או אסון לערבים מאידך גיסא, השאלה כיצד נסתכל על העובדות. ניתן לומר שהנאכבה הערבית נולדה כעצם נסיונה של היישות הפלסטינית להגדיר עצמה כעם. מנגד, ניתן לומר שמלחמת השחרור כלללה את עקירתם וגרושם של הערבים משטחי המדינה, למען היפרדות וניתוק משטחי המדינה, דרך כוח ואלימות.

ביולי 2007, החליט משרד החינוך, בשם פרופסור יולי תמיר- שרת החינוך, לאשר ספר לימוד בערבית, המציג גם את הגרסה הערבית לאירועי 1948, לצד הגרסה הישראלית. החלטה זו עוררה מחלוקת רבה בקרב הציבור ומנהיגי הממשלה.


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הוברמן חגי, "חשש: פלסטינים ינסו לפרוץ את מחסום ארז", אתר חדשות מקור1, 15.05.2008 -www.makor1.co.il .

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]