משתמש:Amos77/בוריס רפאילוביץ' קאופמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תבנית:מחבר


בוריס רפאילוביץ' קאופמן - מיליונר אוקראיני, איש עסקים, חבר עיריית אודסה בכינוסים הקודמים. בוריס קאופמן נולד ב-25.11.1973 בעיר אודסה. בשנת 1995 סיים לימודיו באוניברסיטה הממלכתית עש מצ'ניקוב בעיר אודסה. התמחות: משפטים.

עסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו התעסק בייצור לחם במיני- מאפיות שהושקעו מחול. כמו-כן, התעסק במסחר נעליים איטלקיות.

ייצור משקאות חריפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996, הצטרף לחברת "אווורליין" בע"מ וכיהן בתפקיד הנציג הראשי של חברת "אווורליין טריידינג" בע"מ. בשנת 1998 מונה בוריס קאופמן להיות נשיא חברת תאגיד "אווורליין".לאחר מכך, הצטרף ל"אווורליין" אלכסנדר גרנובסקי. א.ג. גרנובסקי למד איתו משפטים באוניברסיטה הממלכתית עש מצ'ניקוב בעיר אודסה. הם נהיו שותפים בעסקים. רוב המניות שלהם השתייכו לחברות הבאות: מפעל לייצור וודקה מפעל לייצור יינות שמפניה בעיר אודסה באביב 2008, מכרו בעלי חברת התאגיד את המותג "מיאגקוב" לתאגיד הרוסי "סינרגייה". המפעל לייצור יינות שמפניה נמכר לתאגיד האיטלקי "קמפרי" בשנת 2009. אנשי העסקים הנל הפסידו את חברת המניות השניה שלהם. בית המשפט הכלכלי העליון פסק לטובת פרקליטות אודסה והמחוז וביטל את הסכם שכירת נכסי החברת התאגיד. סיבת הביטול: אי תשלום דמי שכירות ע"י חברת "אוורליין". לאחר מכך, ב.ר.קאופמן וא.ג.גרנובסקי עזבו את עסקי ייצור משקאות האלכוהול.

עסקי בתי המלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי פירסומים בעתונות, א. גרנובסקי וב.קאופמן הינם בעלי מספר בתי מלון. החברה המפעילה אותם היא חברת "וורטקס הוטל גרופ". פירוט בתי המלון המנוהלים עי "וורטקס הוטל גרופ": בתי מלון "בריסטול", "לונדוסקיה", "פאסאז'" בעיר אודסה ובית מלון "פרזידנט הוטל" בעיר קייב. בשנת 2003, הועבר בית המלון "פאסאז'" לבעלותם. אז הוקמה חברת המניות (תאגיד סגור) "פאסאז'". מניות החברה השתייכו לחברה "אוקר-בוד-סרוויז" בעמ ולתאגיד האמריקאי "קליאר ווטר ביי הוטלז". א.גרנובסקי וב.קאופמן היו הבעלים של שתי החברות. 35% ממניות העיריה (בנין החברה) נמסרו להון החברה. תמורת 65% מהמניות, הבטיחו החברות של א.גרנובסקי וב.קאופמן להשקיע תוך 3 שנים 11 מיליון דולר אמריקאי להשלמת שיפוץ הבנינים. עד שנת 2013, עדיין לא התחילו המשקיעים את השיפוץ. פקידי מינהל החברות הסבירו, כי זה נגרם עקב סיבוכי הלוואות ומשבר פיננסי שהתרחש ממש אז. למרות זאת, בשנת 2013 פסקה עיריית אודסה מכירת שאר 24.6% מניות העיריה. בשעת עבודות שיפוץ בית המלון "בריסטול" אחר קרה אסון: קרס גרם מדריגות השיש בגובה ארבע קומות. עקב האסון נהרג אדם אחד. בשנת 2011, נפתח המלון מחדש. ברם, החליטו הבעלים (ב.קאופמן וא.גרנובסקי) להעביר את ניהול בתי המלון לידי איגוד ניהול בתי המלון "סטארווד הוטלז אנד רזורטס" המפורסם בכל העולם. ב-01 בדצמבר 2013 שם בית המלון הוחלף לשם "לוקסורי קולקשן" וינוהל עי איגוד בתי המלון. בשנת 2004, העביר קרן הון ממלכתי את בית המלון "פרזידנט הוטל" למינהל הממלכתי. בשנת 2009, השכיר המינהל הממלכתי את בית המלון לחברת "קוואדר" ל-25 שנות שכירות. כידוע, חברת "קוואדר" שייכת לתחום העסק של א.גרנובסקי וב.קאופמן. המינהל הממלכתי ניסה לבטל את חוזה השכירת כמה פעמים. ברם, לפי פסד ביהמש העליון, ההסכם נשאר בתוקף. בשנת 2013, ניסה קרן ההון הממלכתי לקבל את הסכמת השוכרים בענין מכירת המלון. באותו זמן, הביעה גב' אירינה פשוניה את דעתה: להחתים את איגוד הנהלת בתי המלון "סטארווד הוטלז אנד רזורטס" על פרוטוקול כיוון מטרות העסק כדי להמשיך משא ומתן למטרת חתימת הסכם זכיינות. במקרה הצלחת משא ומתן, ינהל האיגוד "ורטקס הוטלז גרופ" רק את שני בתי המלון: "לונדונסקיה" ו-"פאסאז". התאגיד "קשטן-דוולופמנט" של א.גרנובסקי וב.קאופמן מתעסק בבניית שכונות מגורים בעיר אודסה. כמו-כן חברות הבנייה שלהם "גראנד-אינווסט" ו-"אוקר-בוד-סרוויז" מתעסקים בתחום בניית השכונות.

בנקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוריס קאופמן ואלכסנדר גרנובסקי הינם בעלי הבנקים: "פין-בנק" (הון הנכס מוערך בסך- 2.36 מיליארד גריבנה. מקום ה-69 לכמות הון הנכס) ו-"פלטינום-בנק" (הון הנכס מוערך בסך-5.31 מיליארד גריבנה מקום ה-29 לכמות הון הנכס), וכן מרכז המימון הדרום-אוקראיני. אנשי העסקים סיימו לרכוש את בנק "פלטינום-בנק" באוקטובר 2013. 100% מניות הבנק הוערכו בסך-154 מיליון דולר.

עסקי התעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי העסקים מפקחים על נכסי תחום התעופה. החל מיולי 2011 נוהל נמל התעופה באודסה עי החברה שלהם "אודסה איירפורט דוולופמנט" בעמ. הניהול הועבר עקב מספר עבירות על החוק. בפרט, ביולי 2011 בהתאם להחלטת עיריית אודסה, נוסדה חברה חדשה "אודסה אינטרניישנל איירפורט" בעמ. 25% ממניות החברה השתייכו לחברת הבעלות המשותפת "אודסה אינטרניישנל איירפורט" ו-75% מהמניות הועברו לבעלות חברת "אודסה איירפורט דוולופמנט". תמורת בעלות נכסי החברה, הבטיחו אנשי העסקים להשקיע 180 מיליון דולר בבניית בנין נמל תעופה חדש, ושיפוץ מסלול ההמראה. העתונות מתחה אז ביקורת חריפה על החלטת העירייה בטענה כי א.גרנובסקי וב.קאופמן עומדים מאחורי החברה. בעלי מניות נמל התעופה החדשים לא הצליחו לבצע חובות שהוטלו עליהם. כתוצאה מכך, פתח הבנק הממלכתי "אוקר-אקסים-בנק" קו אשראי בסך 30 מיליון דולר ל-7 שנים, בערבות העירייה, לטובת חברת "אודסה אינטרניישנל איירפורט" בעמ עבור בניית מסוף מעבר לנוסעים. לבעלי המניות החדשים לא היה גם כסף לשיקום מסלול ההמראה. לכן, הוקמה החברה הממלכתית "מינהל בניית נמל התעופה הבינלאומי אודסה". בשנת 2014, מומן סך של 1.7 מיליארד גריבנה לטובת החברה הממלכתית למטרת בניית מסלול ההמראה החדש ושיקום ציוד הטיסה מהתקציב הממלכתית. החברה ההולנדית "ואן דן אקר הולדינג בי.וי." (הון: 18 אלף יורו) זכתה לשיקום נמל התעופה בעיר סימפרופול. פרויקט שיקום נמל התעופה (בשווי 500 מיליון גריבנה) הוצג במועצת אוטונומיית קרים עי אלכסי קוצ'אנוב, מנהל המוסדות של אלכסנדר גרנובסקי שכיהן בתפקיד מנהל החברה "אודסה איירפורט דוולופמנט" בעמ. מסתבר, כי כמו באודסה, כך בסימפרופול יקימו עסקים משותפים: המשקיע ישקם את נמל התעופה בהשקעה ע"ס 45-50 מיליון יורו. תמורת זאת, יקבלו בעלות על כל תשתית נמל התעופה. ברם, נמל התעופה לא נמכר. באוקטובר 2013, מינהל נמל התעופה הורה לכל חברות הטיסה לחתום על הסכם מתן שירותים עי חברת "איירפורט הנדלינג" מאודסה (הון: 10 אלף גריבנה). בקיץ 2013, לאחר מינוי אלכסי קוצ'אנוב בתפקיד מנכל נמל התעופה הבינלאומי "בוריספול", הועברו כל זכויות מתן שירותי נמל התעופה לחברות של א.גרנובסקי וב.קאופמן, כולל החברה "איירפורט הנדלינג" בעמ. אנשי העסקים א.גרנובסקי וב.קאופמן גם קשורים בחברת "צ'רנומור-אינווסט-גרופ" וחברת ספינות השייט "צ'רנומור-טכ-פלוט" שפשטה רגל עקב ניהול כושל עי אנשי העסקים.

מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2013 קנתה חברת "ורטקס יונייטד" בעמ את מדיה-פרויקט "פוקוס": מגזינים "פוקוס", "קרסיביה סטראנה" ואתר "פוקוס". הפרויקט נמכר עי תאגיד העתונות "יו-אם-איץ' גרופ" בעל רוב המניות – ו.לוז'קין) והמיליארדר גנדי בוגולובוב. נודע, כי לא מזמן השתתפו א.גרנובסקי וב.קאופמן בפיקוח ערוץ הטלויזיה "ריאק" באודסה. אך, לפי דעות מסוימות, נמכר הפרויקט לידי אלכסי קוסטוסב, ראש העיר אודסה.

בשנת 2013, פורסם בוריס קאפמן בין "200 האנשים העשירים ביותר באוקראינה (מקום ה-149)" במגזין "פוקוס". נכסי קאופמן מוערכים בסך של 62.2 מיליון דולר. לפני שנה, הנכסים שלו הוערכו בסך 66.7 מיליון דולר.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006, הועמד בוריס קאופמן להיבחר כחבר הפרלמנט האוקראיני מטעם איגוד המפלגות של ליטווין.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוריס קאופמן תרם כספים לשיקום כנסיית הקבר הקדוש בירושלים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוריס קאופמן נשוי +2. בן רפאל ובת מריה. אשתו הינה אחת בעלי הבנק "פין-בנק" בע"מ. אחיו הקטן, מקסים רפאילוביץ' קאופמן (ש.ל. 1983) נבחר כחבר עיריית אודסה בכינוס שנות 2006-2010 וחבר ועד ניהול נכסי בעלות משותפת שנוסד מטעם העיריה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצונים[עריכת קוד מקור | עריכה]