משתמש:Amrame/יואב ויזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Amrame.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Amrame.

יואב ויזל (27.6.1931 - 24.2.2010) היה בוטנאי ישראלי חוקר האקולוגיה והפיזיולוגיה של צמחים. את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת המוסמך שלו בתחום ביולוגיה ומדעי הקרקע (1956) עסקה בחקר עצי האשל בנגב המערבי, נושא שחזר אליו שנים רבות מאוחר יותר. עבודת הדוקטורט (1960), בהדרכת פרופ' גדעון אורשן, עסקה בנושא אקוטיפים בצומח ארץ ישראל. לארח מכן נסע להשתלמויות בתר-דוקטורט באוניברסיטאות כרונינגן בהולנד, באוניברסיטה של מיזורי, באוניברסיטה של קליפורניה בדייוויס ובאוניברסיטה של לונד בשוודיה.

חקר האקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1962 הצטרף יואב ויזל לסגל של המחלקה לבוטניקה באוניברסיטת תל אביב שהייתה אז בראשית דרכה ובה פעל עד יום מותו. הוא ייסד באוניברסיטה את המדור לאקולוגיה שבו עסק עם תלמידיו בחקר האקולוגיה והפיזיולוגיה הסביבתית של צמחי ארץ-ישראל. נושא מרכזי שעסק בו היה עמידות צמחים למליחות והאקולוגיה של צמחי המלחה. בשנת 1972 התפרסם ספרו על הביולוגיה של צמחי המלחה (Biology of Halophytes) בהוצאת Academic Press בניו-יורק. זה היה ספר ראשון בספרות המדעית שהקיף את הנושא והיקנה לו מעמד של מומחה עולמי בתחום זה. במקביל להמשך פרסומים של מדעים בספרות המקצועית העולמית הוא ראה חשיבות מיוחדת בפרסומים בעברית לקהל התלמידים וחובי הצמחים. בשנת 1975 התפרסם ספרו "אקולוגיה עקרונות ותהליכים" שהיה הספר הראשון שהציג לקורא הישראלי את מדע האקולוגיה המודרני, שהיה בתחילתה של המהפכה שהביאה את הנושא למרכז השיח העולמי. ספר זה שימש שנים רבות כספר לימוד יסודי בבתי-ספר ובאוניברסיטאות בארץ. כמו כן הוא הוציא שורה של ספרים על קבוצות צמחים מיוחדות "צמחי חוף-הים בישראל", "צמחי מים בישראל", "צמחי מלחה בישראל" ו"צמחי רעל בישראל" במטרה לקדם את הכרת הצומח בקרב הקהל ההרחב. הוא ערך את כרך מס' 8 "צומח ארץ ישראל" באנציקלופדיה של החי והצומח של ארץ-ישראל, בהוצאת משרד הביטחון.

חקר השורשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות פעילותו באוניברסיטה שיתף פעולה עם חוקרים רבים בארץ ובעולם והיה פרופסור אורח באוניברסיטאות בארצות הברית ובאירופה. העתניינותו בתחומי האקולוגיה הסביבתית ושאלות הקשורות לעמידות צמחים למליחות הביאו אותו להתמקד בחקר הפיזיולוגיה של שורשים של צמחים. ההתעמקות בנושא זה הביאה אותו להקים בגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב את המעבדה לחקר השורשים ע"ש שרה רסין שהיא מתקן הגידול האירופוני הגדול בעולם. במתקן זה הצמחים גדלים כאשר שורשיהם תלויים באוויר נתונים כל הזמן להתזה של תמיסת מזון המספקת להם את כל חומרי ההזנה הדרושים. הוא היה מעורב בכל פרטי הקמת מעבדה מיוחדת זאת כולל תכנון המבנה ומערכות ההשקיה המיוחדות. מעבדה זאת משכה ומושכת תשומת לב רבה של קהל המברים בגן הבוטני של ושל מדענים בתחום חקר השורשים מכל העולם. גם בתחום זה היה לו מעמד של מומחה עולמי בעקבות פרסום, בהוצאת ספרים בניו-יורק, של סדרת הספרים "השורשים - החצי הנסתר של הצמחים" (Plant Roots: The Hidden Half), שהוא היה העורך הראשי שלהם, שיצא במהדורה ראשונה בשנת 1991, במהדורה שנייה בשנת 1996, במהדורה שלישית בשנת 2002. הוא התחיל גם בעריכת המהדורה הרביעית שהתפרסמה לאחר מותו בשנת 2013.

חקר הצמחים האלרגנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים רבות מחייו סבל יואב ויזל ממחלת האסתמה, דבר שהביא אותו להתעמק במחקר של תופעות האלרגיה הקשורות לאבקת צמחים, התופעה המוכרת כ"קדחת השחת" (Hay Fever). הנפגעים מתופעה זאת הם אנשים שיש להם הנטייה הגנטית לרגישות מיוחדת לאבקה שמפזרים מינים שונים של צמחים. הפגיעה מתבטאת בתגובה אלרגית בדרגות חומרה שונות. הוא הנחה מספר עבודות מאסטר ודוקטורט בתחום זה, שזיהו צמחים גורמי אלרגיה מצומח הארץ, שלא היו מוכרים למדע עד אז. הוא ייסד את המעבדה ע"ש טד אריסון לחקר אלרגנים באוויר שבה הופעל מכשור מיוחד לבדיקה של גרגרי אבקת צמחים הנישאים באוויר. מעבדה זאת פרסמה במשך למעלה מעשרים שנה תחזיות חודשיות של פריחת צמחים גורמי אלרגיה בארץ והעבירה את המידע לציבור הרופאים העוסקים בתחום זה ולחולים שאובחנו כסובלים מהתופעה. לאחר מותו הופסק שירות זה לציבור בישראל.