משתמש:AreenSM/טיוטה
המונח VUCA הוא ראשי תיבות מורכב מהמילים Volatility (תנודתיות) , Uncertainty (אי-וודאות), Complexity (מורכבות), וAmbiguity (עמימות) ומסמל אטמוספרה המכילה את האלמנטים האלא. VUCA מתאר את האופי הדינמי והבלתי צפוי של העולם היום ומשליך על מגוון מערכות. המושג הוצג על ידי הצבא האמריקני אך אומץ אל תוך השיח הניהולי לנוכח עליית מורכבות האתגרים הארגוניים בעידן הפוסט מודרני והניסיון לפתח כלים ניהוליים להתמודד עם מורכבות זו. המושג גם תורם רבות בהקשרים של העולם העסקי, הכלכלי, הפוליטי, הארגוני, ועוד. לVUCA ישנם גורמים והשלכות אפשריים רבים במספר תחומים. לכן, בעולם הארגוני, התמודדות עם VUCA קיים בנוגע לתכנון אסטרטגי, מנהיגות, ביצועים, ומשאבי אנוש.
משמעות של המונח VUCA[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל אלמנט של VUCA מתאר את חווית האדם בסביבה האי וודאית והכאוטית של היום.
סביבה זו מאופיינת ב[1]:
Volatility\ תנודתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
האופי, מהירות, נפח, גודל והדינמיקה של שינוי. דברים המשתנים באופן בלתי צפוי, פתאום, במיוחד כשזה לרעה
בסיטואציה "תנודתי", האתגר לא צפוי או לא יציב ועלול להמשך במשך זמן לא ידוע. אולם, המצב לא קשה להבנה כי ניתן להשיג ידע עליו[2]. מצב תנודתי עשוי לייצג סכנה, אבל זה גם יכול לייצג הזדמנות. לדוגמה, שוק המניות. סוחרים רבים בשוק מרוויחים כסף מעולה על ידי מסחר על התנודתיות (כאשר הם לוקחם סיכון שקול על בסיס התנועה של מוצר פיננסי) כגון במסחר באופציות על חברה שמוציאה הצהרת רווח מתוכננת. כך התנודתיות הנה טובה אם מחפשים הזדמנויות, ולא יעילה אם רוצים את היכולת לחזות [2]
Uncertainty \ אי-וודאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצב שבו המובן מאליו מוטל בספק. זה מוביל לחוסר יכולת לחזות בעיות ואירועים בעתיד.
כאשר מצב אי ודאי, מלבד הסיבה והתוצאה הבסיסית של האירוע אין הרבה מידע ידוע. שינוי הוא אפשרי אך לא בטוח. לדוגמה, כאשר חברה מתחרה משיקה מוצר מתחרה אשר משפיע על עתידו של עסקך.[3]
Complexity \ מורכבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אין קשר סיבה ותוצאה, אלא חיבורים רבים שלא תמיד ניתן לייחס להם הקשר לוגי: גורמי החלטות רבים, אינטראקציה בין סוכנים שונים, הסתגלות, אותות חלשים ועוד.
Ambiguity \ עמימות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערפול המציאות מאפשר ייחוס מספר גבוה של משמעויות ופרשנויות לכל מצב.
הקידומת הלטינית "ambi" מתייחסת ל 'מרובים' או 'אינו קבוע'. עמימות (ambiguity מאופיינת מצב של קשרים נסיבתיים אשר לא ברורים ובלתי צפויים. אתה לא יודע מה אתה לא יודע. לדוגמה חברה שעובדת בשוק המתפתח[3]. עמימות הינה סיבת לחץ עבור אנשים רבים (במיוחד עבור אלה העובדים בארגונים מובנים היטב) כי ההפרעה שנגרמת מהעמימות לא נעימה. כך אנשים נוטים להימנע, להתעלם, או למזער את העמימות[4].
כל מרכיבי VUCA הינם גשטאלטיביים - קשורים, משפיעים ומזינים אחד את השני. התוצאה הינה תמונה כוללת של נוף עסקי גמיש, כאוטי ומשתנה תמידי[1].
אחד השימושים השגורים במושג הוא כ-VUCA world (עולם של VUCA). עולם של VUCA אומר שאנחנו צריכים להתמקד במה שאפשר ולא על מה שעשוי להתרחש כאשר ארגונים מסתכלים על המצב הנוכחי או העתידי שלהם. המשמעות היא שהעבר אינו בהכרח מנבא את העתיד[5].
היסטוריה של המונח VUCA[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושג VUCA פותח בהקשרים צבאיים, במכללה למלחמה של הצבא האמריקאי בראשית שנות ה90 המשמש לתיאור תנאים תנודתיים אי ודאיים, מורכבים ועמומים מתוך שדה הקרב המודרני במיוחד בימי המלחמה הקרה[6].
בהקשר עסקי, המושג VUCA נטבע לאחר המשבר הפיננסי העולמי של 2008 שבעקבותיו היה דרוש כישורי מנהיגות שונים[2].
גורמים לVUCA[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם מספר גורמים להתפתחות VUCA המשפיעים על אי הוודאות ,הבלבול והקושי בהתמודדות עם ההווה וניבוי העתיד[7].לעיתים מספר גורמים יופיעו בו זמנית.
גורמים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אירועים כלכליים הם בעלי פוטנציאל רב לתרום לVUCA בעולם. תזוזות בשוק ההון או בשוק הנדל"ן ושינויים בהתנהגות כלכלית של ההמונים, בין היתר, גורמים למציאות חדשה בעולם ומייצרים קושי בניבוי העתיד.
לדוגמה, צניחת הפאונד הבריטי (הערך הנמוך ביותר מאז 1985) יום לאחר יציאת הUK מהאיחוד האירופאי מומחים לכלכלה ניבו מיתון כלכלי בבריטניה בשנים הקרובות. לאור כך נוצרה סיטואציה קשה לניבוי שהביאה ל VUCA מוגבר בעולם.
גורמים סוציו-פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגמות חברתיים ופוליטיים חדשות מציבות מציאות חדשה בעולם שמערר על הסדר המקובל. שינויים אלו גורמים לVUCA מוגבר כאשר אנשים לא יודעים כיצד להגיב ובאיזה אופן המגמות החדשות הללו ישפיעו בעתיד.
סכסוכים פוליטיים ומלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במצבים של סכסוכים ומלחמות, היסודות עליהן נשענת המדינה נהיים בלתי יציבים, מה שיוצר מצב חמור של VUCA ברמה של הפרט וברמה של המדינה. לכן, VUCA הופכת להיות רווחת באותו אזור ולעתים קרובות מהדהד בכל העולם כולו באשר התוצאות המידיות וההשלכות ארוך טווח לא ידועות.
לדוגמה, מאז 2011, סוריה חווה מלחמת אזרחים קשה שגורם למצב מקומי של אי וודאות וגם משפיע על מדינות רחוקות יותר בעולם. במזרח התיכון, המלחמה עולה שאלות של יציבות באזור[8] ובפן האנושי בערך 12 מיליון סורים נעקרו מביתם בסוריה שמבקשים מקלט במדינות המערב, לרוב באירופה[9].
תנועות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תנועות חברתיות מטבעם מערערות על נהלים מקובלות ומבקשים שינוי בזירה החברתי. לאור שינוי עתידי אפשרי לבוא, נוצר בלבול בקרב אנשים שלא יודעים איך העתיד ייראה.
לדוגמה, בשנים האחרונות התגברה דרישה חברתית למזון בריא יותר שידידותי לסביבה ולחיות. רשתות מובילות של פעם כמו מקדונלדס מצאו את עצמם בסכנת מוות במצב מורכב בו לא ברור איך להסתגל ולהישאר רלוונטי[10] . עד היום, תעשיית מזון המהיר עדיין מתמודד עם הVUCA שנגרם מהתנועה למזון טוב.
השלכות של מצבי VUCA[עריכת קוד מקור | עריכה]
השלכות פסיכולוגיות- מחקרים (כמו של [11]Shah, Kruglanski, & Thompson, 1998) מראים שאנשים נוטים להימנע ממצבי אי וודאות, בלבול, וחוסר בהירות ושואפים למצבי וודאות.
על כן, ככל שקיימת עליה ברמת הVUCA, תהיה עליה ברמות חוסר הנוחות והחרדה. רגשות אלו יכולים להוביל לתגובות לא רציונליות או הטיות קוגניטיביות [12]
השלכות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לעתים קרובות, אירועים פוליטיים מתפתחים כתגובות למצבי VUCA. מנהיגי מדינות העולם העומדים מול מצבים של אי וודאות וחוסר ידע ומעצבים תהליכים פוליטיים ומדיניות מדינתיות.
לדוגמה, בעקבות עלייתו של פידל קאסטרו לשלטון קובה ב1959 וכריתת הסכם חברות בין קובה וברית המועצות ב1960, נוצר מצב VUCA מוגבר בארה"ב שהתנגדה לקומוניזם באותה תקופה. נשיא ארה"ב קנדי חשש שהתפתחויות אלו יגרמו לפלישה קומוניסטית בהמספירה המערבית, וב1961, במתיחות גוברות באזור, הוא החליט עם יועציו לשלוח חיילים אמריקאים להתערב ולתקוף את הצבא של קאסטרו כדי להוריד אותו מהשלטון. המבצע כונה "פלישת מפרץ החזירים" על שם נקודת פלישה של ההתקפה. החלטה זו התקבלה בנסיבות של VUCA כאשר לקנדי וליועציו לא היה ידע ובהירות לניתוח סביב המצב בקובה. תוצאות המבצע היו הפוכות לתוצאות המיוחלות: במקום להוציאו מהשלטון מעמדו של קאסטרו התחזק.
השלכות כלכליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
התנהגות כלכלית גם מושפעת מVUCA.
לדוגמה, במיתון הכלכלי של 2008, בעלי מניות וחברות רבים מהרו למכור את הנכסים שלהם בגלל קריסת שוק הנדל"ן וסביבת VUCA שנוצר בעקבותיה. עלו חששות שהבנקים המובילים יפשטו רגל ובגלל המצב של אי וודאות, משקיעים הגיבו בשוק ההון ומכרו מניות בכמויות גדולות.
VUCA בארגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסטרטגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכיוון שאין באפשרותו של ארגון לתכנן ולחזות כל אירוע או בעיה שיכולה לצוץ, מן ההכרח לתכנן ולהיות ערוכים לכל אירוע אשר עלול לקרות. עולם ה-VUCA מדגיש את החשיבות של אסטרטגיות ותהליכים עסקיים חדשניים אשר יכולים לעזור להתאקלם בכל סיטואציה. ועם השימוש הנכון, VUCA יכול להוות הזדמנות ללמידה ופיתוח אסטרטגיות גמישות, זריזות (אג'יליות) ואפקטיביות לארגונים.
המושג VUCA אומץ במהרה לשימוש בעולם העסקים, והוא משמש כשיקול מרכזי באסטרטגיות להתמודדות עם אירועים בלתי נמנעים ומפתיעים, כמו: אופנה צרכנית, ממשלה לא יציבה, או תקופת מיתון.
מצד אחד, ההתנהלות בעולם של VUCA נראה כמשהו מפחיד שלא ניתן לחיזוי. מצד שני, ההתכוננות של חברה\ארגון לכל האירועים שיכולים להתרחש- מהווה הזדמנות אדירה לחדשנות, למידה ושינוי. קידום הזריזות (אג'יליות) והתכוננות לשינוי מתמיד בתוך ארגון כחלק מהאסטרטגיה שלו, יכול להחליש את השליטה והמבנה, אך זה יתניע את הארגון לכיוון של צמיחה, וזה יכול אפילו להוות יתרון תחרותי[12]. אסטרטגיה טובה להתמודד עם VUCA דורשת התאמה תרבותית- סיפוק סביבה לעובדים בה תתאפשר להם למידה, ועידוד למידה מכישלונות. הטכנולוגיה בימינו מאפשרת זאת, אך נדרש שינוי גדול בצורה בה הארגונים מנוהלים, והאופן בו סביבה למידה נוצרת ומוזנת כחלק מהאסטרטגיה.
מנהיגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הניהול במצבי VUCA. הנו מאתגר. רוב החוקים הישנים אינם רלוונטיים בזמנים שבהם הקשרים של האנשים חשובים לפחות (אם לא יותר) ממבנה יציב. הגבולות של הארגונים משתנים והופכים לרשת גלובלית של מערכות יחסים של בעלי העניין. מנהל כיום אינו יכול ליצור ולשמר הצלחה ארגונית בדרך אחת. צורות פעולה שונות צריכות לעבוד יחדיו בתיאום מלא כדי שהארגון יצליח. נאדלר וטושמן קראו לזה "חופפות ארגונית" (organizational congruence )[13].
מנהלים משיגים את החופפות הנדרשת לשמר את ההצלחה בעולם של VUCA, רק על ידי שינויים ותחלופות באנשים, תהליכים, טכנולוגיות ומבנה. הניהול והטיפול העדין בין כל המרכיבים האלה מצריך יכולת להרגיש ולהגיב לשינויים בסביבה העסקית עם פעולות שהן ממוקדות, מהירות וגמישות. זה בעצם מתאר את המנהיגות האג'ילית.
לכן, ניהול כישרונות בעולם של VUCA דורש כלים ושיטות לזיהוי ופיתוח מנהיגות אג'ילית . אסטרטגיות ניהול כישרונות קלאסיות מתארות נוף סטטי של הארגון ולא מתייחסות למצבים של VUCA. ישנן כמה דרכים בו מנהלים יכולים להשתמש בתהליכים של ניהול כישרונות לצורך זיהוי ופיתוח של מנהיגות אג'ילית. בסלקציה, דרוש מדידה של מנהיגות אג'ילית דרך השימוש בראיונות מובנים למטרה זו. פידבאק הוא גם כלי חשוב בפיתוח מנהיגים אג'ילים, כאשר שיטות כמו פידבאק 360 מעודדים גישה של גמישות ומודעות[7].
ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלובליזציה יצרה הזדמנויות רבות מצד אחד, מצד שני היא הביאה איתה גם איומים רבים. הזיהוי וצורת התקשור של איומים אלה נהפך להיות קשה יותר בעולם של VUCA. כל אלמנט של VUCA לשעצמו מאיימת על הביצועים של הארגון בצורה הבאה:
התנודתיות (Volatility) היא שינוי לא צפוי, המידע קיים והמצב ברור, אך השינויים הם תדירים ופעמים רבות אינם ניתנים לחיזוי. זריזות היא הפתרון לביצוע טוב מול תנודתיות. המשאבים צריכים להיות מכוונים ליצירת הפוטנציאל לשינוי וגמישות עתידיים. כלומר כששינוי תנודתי נצפה באופק, הצורה הטובה ביותר היא הקדשת משאבים לצורך יצירת זריזות.
מצב אי ודאות (Uncertainty) הוא מצב של חוסר במידע לגבי השפעותיו של אירוע מסוים. מידע הוא קריטי לצורך הפחתת האי ודאות זו לשם ביצועים. ארגונים צריכים להקצות משאבים למען איסוף, פרשנות ושיתוף המידע. ניתן לעשות זאת על ידי ניתוח תהליכים לאיסוף מידע, התרחבות מעבר לרשתות הקיימות, ומיפוי מקורות המידע (המקור יכול להיות פנים ארגוני וחוץ ארגוני).
מורכבות (Complexity) נובעת מתהליכים ואינפורמציה המחוברים יחדיו. צורת ההתמודדות היא בנייה מחודשת של תהליכים פנים ארגוניים במטרה להתאים את המורכבות החיצונית בצורה היעילה ביותר. לכן, אופן העבודה צריך להיות הפשטת הסיטואציה ע"י אימוץ מבנה אשר משקף את הסביבה החיצונית. מחקרים רבים מראים כי ארגונים אשר מתאקלמים לסביבה המשתנה- הביצוע שלהם טוב יותר בצורה משמעותית. בזמן שארגונים אשר שומרים על המבנה והתהליכים הישנים שלהם כתגובה לסביבה משתנה- הם פחות אפקטיביים[14]. לפיכן, ארגונים צריכים להיות בעלי מבנה אשר תואם ומתייעל מהמורכבות של הסביבה המשתנה, ולא להיות במאבק מולה.
עמימות (Ambiguity) היא חוסר במידע ברמה הבסיסית ביותר ( הגורם והתוצאה אינם ברורים) ואין אינדיקציה למה שניתן לחזות. המפתח להצלחה במצב של עמימות הוא התנסות, בשונה מהמצבים האחרים. ההתנסות היא הכרחית להטבת ביצועים בארגון. רק דרך התנסות אינטליגנטית, מנהלי ארגונים יכולים להחליט על אסטרטגיה מתאימה ואפקטיבית, ואילו אסטרטגיות אינם אפקטיביות , במצבים שבהם החוקים הישנים של הארגון אינם רלוונטיים יותר.
משאבי אנוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסביבה של VUCA ארגונים מחפשים בצורה אקטיבית אחרי פתרונות מגוונות ואפקטיביות. פתרונות אלו באות בכמה צורות כמו מנהיגות במקום ניהול, חשיבה הגיונית מבוססת אסטרטגיה במקום פתרון בעיות ניתוחי, רמות גבוהות של אמון, אחריות במקום שליטה, עבודה משותפת (רצון הארגון לעבוד בצורה גמישה ולא מרוכזת), למידה ארגונית ופרטנית מהתנסויות העבר, וסובלנות גבוהה למצבי אי ודאות ועמימות. חלק מרכזי בכל הפתרונות אלו הם הגורם האנושי. לכן מחלקת מש"א, הדואג להון האנושי בארגון, הוא אלמנט קריטי. אכן, מנהלים מדווחים כי מחלקות מש"א מוסיפות ערך משלהן לארגון ולעסקיו. הערך המוסף בא לידי ביטוי במהימנות, פרואקטיביות, אסטרטגיה, ומכוונות כלפי לקוח, בין היתר. לכן, החשיבה של מש"א יכולה להוסיף ערך במצבים רבים כמו המחויבות של העובדים, ניהול ושימור עובדים, קיצוץ בעובדים, ופיתוח מנהלים.
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
- ^ 1 2 (2010) .Horney, N., Pasmore, B., & O'Shea, T, Leadership agility: A business imperative for a VUCA world, Human Resource Planning, 33(4), 34
- ^ 1 2 3 Bennett, N., & Lemoine, G. J. (2014), What a difference a word makes: Understanding threats to performance in a VUCA world, Business Horizons, 57(3), 311-317
- ^ 1 2 "What VUCA Really Means for You". Harvard Business Review. נבדק ב-2017-04-27.
- ^ Greg Githens, Volatility, Uncertainty, Complexity, & Ambiguity (VUCA), Leading Strategic Initiatives, 2015-02-27
- ^ "Leadership challenges in the V.U.C.A world - Oxford Leadership". Oxford Leadership (באנגלית אמריקאית). 2016-09-14. נבדק ב-2017-04-27.
- ^ Stiehm, J. H., US Army War College: Military education in a democracy, Temple University Press, 2010
- ^ 1 2 Rodriguez, A., & Rodriguez, Y. (2015), Metaphors for today’s leadership: VUCA world, millennial and “Cloud Leaders”, Journal of Management Development, 34(7), 854-866
- ^ Jenkins, Brian Michael, The Dynamics of Syria's Civil War, 2014-01-01
- ^ "Key facts about the world's refugees". Pew Research Center (באנגלית אמריקאית). 2016-10-05. נבדק ב-2017-04-27.
- ^ Can Fast Food Get Healthy?, The New Yorker
- ^ Shah, J. Y., Kruglanski, A. W., & Thompson, E. P. (1998), Membership has its (epistemic) rewards: need for closure effects on in-group bias, Journal of personality and social psychology, 75(2), 383
- ^ 1 2 David, S., Congleton, C. (2013), Emotional Agility, Harvard Business Review. Nov 2013, 125-128
- ^ Nadler, D.A and Tushman, M.L, Competing by design: The power of organizational architecture, Oxford University Press, 1997
- ^ Heugens, P. P. M. A. R., & Lander, M. W. (2009), Structure! Agency! (and other quarrels): A meta-analysis of institutional theories of organization, Academy of Management Journal, 52(1), 61—85