לדלג לתוכן

משתמש:Asaf vaizman/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לשכת חוקרים פרטיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקר פרטי

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Asaf vaizman.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Asaf vaizman.


לשכת חוקרים פרטיים בישראל(ע"ר) הוקמה במטרה לתת מענה לצרכים של העוסקים בענף החקירות הפרטיות לרבות חוקרים פרטיים בעלי רישיון ממשרד המשפטים, מתאמנים (חוקרים המצויים בתקופת לימוד ופיקוח צמוד לקראת קבלת רישיון חוקר פרטי) ובעלי משרדי חקירות פרטיים ותאגידי חקירות.

החוקר הפרטי על פי תפישתנו הוא חלק בלתי נפרד מההגנה על שלטון החוק, על הסדר והקופה הציבורית וכן על זכויות הפרט ועבודתו כיד ימין למערכת אכיפת החוק.

תרומתם הרבה של החוקרים הפרטיים היא בין היתר באיסוף מידע, חשיפת נתוני אמת וחשיפת אירועי שחיתות, הונאות, מעילות, גילוי האזנות סתר ומניעתן, בדיקות מהימנות עובדים, איתור אנשים ו/או רכוש, חשיפת האמת בנוגע לנכסים ומשאבים של אנשים וחברות, ועוד.

בחלק מהמקרים משרדי חקירות פרטיים מועסקים עבור גופים ממלכתיים (כגון: משטרת ישראל, פרקליטות המדינה הפלילית והאזרחית כאחת, צה"ל, מוסד לביטוח לאומי ומשרדי הממשלה השונים) כאשר החוקרים הפרטיים נדרשים בחקירתם להשלמת מידע או ביצוע החקירה במלואה.

בחלק אחר של המקרים משרדי חקירות מועסקים ע"י לקוחות פרטיים אינדיבידואליים או ע"י חברות עסקיות, במקרה זה לרוב הלקוחות מבקשים ביצוע חקירות ואיסוף מידע כדי להתמודד בהצלחה בסכסוכים משפטיים (בתחום האישי או בתחום העסקי), או כדי להגן על נכסים ומידע חיוני עבורם ובכך למנוע שמירה על האינטרסים שלהם.

לרוב, הציבור אינו נחשף בתקשורת אודות מעורבות משרדי החקירות ואינו נחשף להישגי החוקרים הפרטיים בפיצוח חקירות מטעם גופים ממלכתיים, ובחשיפת פשעים (מעילות, הונאות, גרימת נזק לרכוש או למוניטין) שמבוצעים במגזר העסקי והפלילי.

לעתים מתפרסמים בתקשורת סיפורים על מקרים בהם מעורבים חוקרים פרטיים שסרחו ואולם חשוב להדגיש כי המדובר בשוליים של העוסקים במקצוע והם בלבד. יודגש, אנו מוקיעים מקרים כאלו ודואגים להרחיק חוקרים אלו משורותינו, תוך העברתם הנתונים המלאים לרשויות החוק הרלוונטיות.

הלשכה הציבה לעצמה "מטרת על" הנוגעת למעמדו הסטטוטורי של החוקר, הלשכה תפעל לביצוע שינויים מהותיים במצב המשפטי הארכאי הבא לידי ביטוי ב"חוק חוקרים פרטיים" ובתקנותיו והכל על מנת לאפשר לחוקרים הפרטיים לפעול באופן יעיל וחוקי, בהתאם למציאות אשר השתנתה ללא היכר במהלך השנים שעברו מאז שנחקק החוק. לשם מימוש מטרות אלו ואחרות הוקמו בלשכה מספר ועדות רלוונטיות, שהבולטות שבהן הן:


ועדת חוק ומשפט: ועדה שתקדם בין היתר יוזמות חקיקה, רפורמה בוועדה לרישוי חוקרים,לשכת קשר עם משרד המשפטים (הגוף האמון על הענף). ותיתן ייעוץ משפטי ראשוני אך משמעותי לחברי הלשכה ואף תלווה אותם בהמשך ההליך.

ועדת יחסי ציבור ותדמית: ועדה שתדאג לניהול אתר אינטרנט וקבוצות ברשתות החברתיות ובין היתר לניהול הקשר השוטף עם חברי הלשכה ועם חוקרים ומתאמנים מחוץ לעמותה.

ועדה אקדמית: ועדה שתיזום השתלמויות וימי עיון לחוקרים ולמתאמנים, תפרסם חומר עיוני בעל ערך פומבי וכן תערוך בעצמה מאמרים וחומר אקדמי תורם, תרכז חקיקה ופסיקה הרלוונטיים למקצוע, ותסייע בהכנה לבחינות של משרד המשפטים.

ועדת דוברות: ועדה שתקיים קשר עם גופי תקשורת שונים, ותנהל את יחסי הציבור של הענף.

ועדת להגנת המקצוע: ועדה שתטפל בכל מסיגי גבול המקצוע והפועלים שלא כחוק תחת פרסום מוטעה של "חוקרים פרטיים"

ועדת יחסים בינלאומיים: טיפוח וקידום קשרים עם איגודים מקצועיים מקבילים בעולם

בנוסף ישנן ועדות נוספות האחראיות על ענייני פנים של חברי הלשכה.


מבנה הלשכה: הלשכה מורכבת משלושה גופים: האספה הכללית ,ועדת ביקורת והועד המנהל. האספה הכללית היא בעצם כל חברי העמותה, ועדת ביקורת מורכבת משלושה חברים בלתי תלויים (נבחרים בנפרד), ועד מנהל - לועד נבחרו שבעה חברים בבחירות כלליות כאשר אחד מהועד מונה ליו"ר הלשכה ושניים נוספים לסגנים.

יו"ר הלשכה - עו"ד אורי סקוזה. ס.יו"ר - אסף ויצמן. ס.יו"ר - פז שוורץ. חברי ועד מנהל: איציק בקר , אופיר לוי ,עלי ארד , סימה(סימבה) דרוקר.

  • הועד המנהל ממנה ראשי ועדות שאחראים על התחומים השונים

אתר הלשכה ודרכי יצירת קשר http://ipi.org.il/