משתמש:Assaf Koren/מודל תהליך האימוץ מראש

מודל תהליך האימוץ מראש

מודל תהליך האימוץ מראש, הוא מודל קדם פעולות המגיע מתחום הפסיכולוגיה הרפואית\בריאותית. פותח בידי ווינשטיין על מנת תבנית עבודה כדי להבין פעולות מודעות כדי להריד סכנות בריאותיות. בתוך מודלזה משולבת המסגרת של ההבנה של לפניי שקילת הפעולה בנוסף למודלים אחרים הניבנים בשלבים. המודל מכיל 7 שלבים שונים.

7 שלבים של המודל

1. חוסר מודעות לסוגיה

האדם לא מודע להיתנהגות שעשויה להזיק למצב בריאותו. פשוט כחוסר ידע, ולכן מביא לידי חוסר מודעות לסכנות אפשריות.

2. מודע למצב אבל לא ניגש אישית

האדם מתחיל להיות מודע להיתנהגותו שעוללה להזיק למצב בריאותו, אך רואה את הסיכון (ואת ההיתנהגות) כלא מספיק כדי לפגוע בבריאותו.

3. ניגש ומחליט מה לעשות

אנשים מחליטים לפעול. לחלק יש עניינים מחשבתיים אחרים בראש, אשר לוקחים מהם חלק מתשומת הלב והכוחות הממחשבתיים כדי לפעול, אשר מביא לכך שלא תמיד מוציאים מחשבה לפועל.

4. מתכננים לפעול, אך לא פועלים כרגע

נהיים מודעים לסוגיה ומודעים שההיתנהגות הזו עלולה להוות סיכון רפואי. לחלק יש את הכוונה לפעול, אך לא עושים זאת באופן פעיל.

5. מחליטים לא לפעול

כאשר בשלב 3, חלק אשר החליטו לא לפעול על פי הידע (כמו בשלב 4) או שהחליטו לעשות משהו לגביי המודעות החדשה לבעיה (כמו בשלב 5). הכוונה לפעול לא בהכרח אומרת שהאדם יהיה פעיל בנושא וייקח חלק בפתרון הבעיה. תפיסת הבעיה כמפגע בריאותי היא חלק חשוב בשיקול הדעת כדי להמשיך ולפעול, כמוטיבציה להעפיל לשלב הבא.

6. פעולה

האדם לוקח חלק פעיל על מנת לעשות את הדברים הדרושים כדי להפחית את הסיכון של עצמו לחלות.

7. תחזוקה

חלק שומרים ומתחזקים את ההיתנהגויות הבריאות החדשות שהוטנו להם, וחלק חוזרים להיתנהגותם הקודמת המזיקה. שלב זה לא תמיד נוכח בתהליך.

דוגמאות ויישום המודל בחיים האמיתיים

במחקר שנערך בידיי האס ב2018, הראה שעובדים המעוסקים ככורי מנהרות והמנהלים שלהם יכולים גם כן להטיב ולהישתשמ במודל זה, בידי שימוש בטכנולוגיות אשר יטיבו עימם כשהעובד מריך להיות מודע לסביבתו ולציוד בו הוא עובד איתו. הם חוו בעיות כאשר הם לא היו מוכנים מספיק לעובדה, קשיים באופי האמון שלהם בטכנולוגיה ובשימושה. ממצא המפתח במחקר זה היה שלב הרביעי, "מתכננים לפעול", הוא החשבו ביותר כדי להיתקדם בשלבים. היארגון המנהלתי צריך לקחת בחשבון תא עובדייהם וליישם את כלליו של המודל, כדי להעביר ולידע את עובדייהם לגביי המטרות הבטחוניות שטכנולוגיה זו יכולה להציע ולשמירת בריאותם בזמן העבודה. סכנות העובדים יכולות להיות כטמפרטורה קיצונית, בעיות בדרכיי הנשימה, רעש חזק ועבודה במשמרות.

חלק ממסקנות המחקר, ישנו הצורך לחינוך לימודי בתחום ולתרגולי תקשורת והבעת הבנה ללמד את העובדים לגביי היתרונות הללו (כמו בשלב 2). מחקר זה אושש מחקרים אחרים, אשר המודעות והריגושת לעניין הם חשובים ביותר. תקשורת יכולה להשפיע רבות על היתקדמות העובדים במודל, בעוד מועד שהם מחליטים אפילו אם לפעול או לא.

במחקר נוסף בידיי אליוט, סילס וג'ייקובסון ב2007, הם הראו כאשר אנשים הושפעו להיתקדמות בשלבים של המודל מן השלב הראשון ועד לאחרון, בעזרת שילשוב של היתנהגויות מגינות מפני אוסטאופורוסיס. הם מצאו שגיל הוא גורם חשוב בהחלטת החלטות עלמנת ליטול יותר סידן. סיבה זו היא הגיונית מאחר והמלצות הרופאים לאורך ההיתבגרות והגיל לבדיוקת רפואיות עולה גם כן. אנשים שיותר מדורבנים כדי להבריא, כאלו אשר מיזדקנים רוצים ולומדים יותר על המחלה, וזה מהווהכנקות מפנה בחייהם.

חזקות וחולשות של המודל

המודל תופס ולוקח בחשבון שהתהליך והאדם הם מישתנים. היתנהגות מישץנה לאורך הזמן, מה שתאוריות אחרות אינ טוענות. בנוסף, המודל גם כן מדגיש את ההבדלים בין האנשים עצמם, אנשים אשר מחליטים לפעול ואנשים אשר אינם מחליטים לפעול.

למרות זאת, כחלק מחולשות המודל, ישנה מוגבלות של הבנת המודל ויותר יקר להשקיע משאבים כדי לישמו וללמדו (כסף, זמן) כדי לשלב אותו בהשכלת האנשים. המודל אינו מדבר על משתנים ומאפיינים מסוימים אשר מבדילים בין האשלבים עצמם, המודל משער גם, שאנשים עוברים את השלבים בצורה מסודרת וללא זמן מינימאלי בכל שלב. כמו כן, אנשים יכולים גם לחזור אחורה בשלבים ולחזור להיתנהגויות קודמות.

לקריאה נוספת

Elliott, J. O., Seals, B. F., & Jacobson, M. P. (2007). Use of the Precaution Adoption Process Model to examine predictors of osteoprotective behavior in epilepsy. Seizure, 16(5), 424-437.‏

Haas, E. J. (2018). Applying the precaution adoption process model to the acceptance of mine safety and health technologies. Occupational health science, 2(1), 43-66.‏

Morrison, V., & Bennett, P. (2009). An introduction to health psychology. Pearson Education.

Weinstein, N. D., & Sandman, P. M. (1992). A model of the precaution adoption process: evidence from home radon testing. Health psychology, 11(3), 170. http://dx.doi.org/10.1037/0278-6133.11.3.170