משתמש:Asturlesi/בנימין אבן סטורלזי

בנימין סטורלזי נולד בתל אביב, עבר עם משפחתו לחיפה ומשם לירושלים, שם התחנך בתיכון אליאנס. בגיל 17 הוא התקבל לאוניברסיטה העברית, אך אחרי שנה התגייס למשטרת היישובים של המנדט, ושירת במשמר הנע שפעל בסביבות ירושלים. ב-1943 חזר ללמוד פיסיקה, ובמקביל המשיך להדריך טופוגרפיה בהגנה. עם פרוץ מלחמת הקוממיות הוא לחם בגדוד "מכמש" של חיל השדה (חי"ש) בירושלים והשתתף בקרבות על שכונות מקור חיים ותלפיות. כמו כן ליווה שיירות להרטוב הנצורה. ב-1949 קיבל תואר מוסמך במדעי הרוח. עם הקמת חיל המדע (חמ"ד) הוא הצטרף לשורותיו והמשיך לאגף מחקר ותכנון (אמ"ת), שנהפך ב-1958 לרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל). בנימין התמנה לראש שטח פיסיקה ברפא"ל ובמהלך עבודתו השלים את לימודי הדוקטורט. כאשר עמד לצאת לחו"ל נאלץ לעברת את שמו לאבן, על פי דרישת דוד בן גוריון, אך כשחזר התעקש להיקרא בשמו הקודם.

המהנדס הלל בר-לב, שזכה בפרס ביטחון ישראל על פיתוח טיל אוויר-אוויר "שפריר", מספר כי כאשר הוא וחבריו החלו בעבודה על הטיל, ב-1959, בנימין הצטרף ותכנן את המערכות האופטיות והעניק להם את הידע התיאורטי שחסר להם. אולם הוא לא הסתפק בכך אלא גם היה מעורב בפיתוח בפועל. הטיל "שפריר", ואחריו משפחת טילי "פיתון" המתקדמים של רפא"ל, העניקו לחיל האוויר יתרון איכותי בולט ותרמו להפלתם של עשרות מטוסי אויב.

ד"ר ראובן אשל, ראש חטיבה ברפא"ל, אומר כי "טביעות אצבעותיו של בנימין מצויות ברוב הטילים והמערכות האלקטרו-אופטיות שפותחו ברפא"ל". ד"ר יונה אטינגר, לשעבר ראש חטיבה ברפא"ל, סיפר כיצד בשנות השישים המוקדמות, כאשר איש בארץ עדיין לא שמע על הלייזר, הזמין בנימין את פרופ' אמנון יריב, מומחה ללייזר מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה, וחשף את אנשי רפא"ל לתחום חדש זה.

ד"ר אליעזר גון המנוח, שהיה סגן מנהל רפא"ל למחקר ופיתוח, כתב על סטורלזי כי "עצמאותה של רפא"ל באספקט הטכנולוגי האופטי ועמדת הבכורה שיש לנו כיום י1973ל בתכנון המערכות האופטיות, הן בראש ובראשונה פרי מאמציו וכשרונו של ד"ר בנימין סטורלזי". סטורלזי פיתח בעצמו מערך רחב של תוכניות מחשב לתכנון אופטי, שהיו מהראשונות והטובות בעולם, וב-1975 היה הראשון שזכה בפרס דוד ברגמן (ממקימי חמ"ד והמנהל המדעי של מכון זיו, לימים מכון ויצמן). סטורלזי גידל דור שלם של מתכננים אופטיים מקצוענים ברפא"ל בפרט ובתעשייה הביטחונית בארץ בכלל.