משתמש:AvidanShalev/דחיסות קלורית (תזונה)

דחיסות אנרגטית (קלורית) ENERGY DENSITY בעולם התזונה מתייחסת לכמות האנרגיה המצויה בכמות מוגדרת של מזון מבחינת משקל/נפח לדוגמה כמות האנרגיה בגרם אחד של מזון. במאמר זה נשתמש במונח קלוריה במקום קילו קלוריה (קק"ל) על אף שזה לא מדויק עקב כך שזו השפה השזורה במדינת ישראל (דוגמה: "תפוח מכיל כ90 קלוריות" זוהי שגיאה מדעית, הוא מכיל כ90 אלף קלוריות, דהיינו 90 קילו קלוריות)

במדינת ישראל כאמור אנרגיה במזונות ומשקאות מוצגת על האריזות ובאתרים המציגים מידע מסוג זה בעזרת יחידת המידה קלוריה ולכן דחיסות קלורית בישראל ניתן להגדיר מתמטית לפי כמות הקלוריות המצויות בגרם (קלוריות/גרם).

הדחיסות הקלורית של אבות המזון הגדולים היא כדלקמן- כ9 קלוריות בגרם שומן, כ4 קלוריות בגרם פחמימה, כ4 קלוריות בגרם חלבון וכ-1.5-2 קלוריות בגרם סיבים תזונתיים.

דפוס תזונה עם דחיסות קלורית גבוהה הוצג בספרות המדעית ככזה שמעלה את הסיכון להשמנה בקרב ילדים, נערים ומבוגרים, בארגון הבריאות העולמי הציגו שהסיבה למגפת ההשמנה העולמית היא מעבר גלובאלי לדיאטה שכוללת צריכה גבוהה של מזונות עם דחיסות קלורית גבוהה שעשירים בסוכר ושומן ודלים בוויטמינים ומינרלים זאת יחד עם ירידה ברמות הפעילות הגופנית. מנגד, דפוס תזונה עם דחיסות קלורית נמוכה הוצג בספרות המדעית ככזה שמקושר לירידה ושימור משקל תקין בקרב אלו המצויים בהשמנה, כמו כן הוא מקושר גם לאיכות דיאטה טובה יותר בקרב ילדים ומבוגרים.

נושא הדחיסות הקלורית והקשר שלו לצריכה הקלורית ולבריאות הוצג וצוין בשלל מקורות מהימניים וארגוני בריאות כגון: ארגון הבריאות העולמי כפי שצוטט קודם לכן בהקשר הסיבות למגפת ההשמנה, הDGE (האגודה הגרמנית לתזונה) שהציגו בהצהרה מדעית בנושא שדפוס תזונתי עם דחיסות קלורית נמוכה יכול לסייע בירידה ושימור משקל הגוף, הCDC (הארגון העולמי לבקרת מחלות ומניעתן) שהציגו בנייר עמדה בנושא שהדחיסות הקלורית משפיעה על סך הקלוריות שצורכים אנשים, הADA (ארגון הסכרת האמריקאי) שהציגו שצריכת מזונות עם דחיסות קלורית גבוהה תוביל לעלייה בצריכה הקלורית, הBRITISH NUTRITION FOUNDATION שהציגו- ישנן ראיות חזקות שדיאטה עם דחיסות קלורית נמוכה יכולה לסייע לאנשים לשמר משקל גוף בריא, הUSDA (מחלקת החקלאות האמריקאית) שהציגו בסקירה שיטתית באתר שלהם שיש ראיות חזקות ועקביות ממחקרים מבוקרים וממחקרי קוהורט פרוספקטיביים שמצביעים על כך שדיאטת דחיסות קלורית גבוהה מקושרת לעלייה במשקל הגוף ואילו דיאטת דחיסות קלורית נמוכה מקדמת ירידה במשקל ושימור משקל.

בהנחיות התזונה של האמריקאים לשנת 2010 הנקראת DGA 2010 נכתב -ראיות חזקות מציגות שדפוס אכילה עם דחיסות קלורית נמוכה משפר ירידה ושימור משקל ויכול אולי להיות מקושר לסיכון נמוך יותר לסוכרת סוג 2 בקרב מבוגרים, הוסיפו שצריכת דפוס תזונה עם דחיסות קלורית נמוכה יכול לעזור להפחית בצריכה הקלורית ולשפר תוצא של משקל הגוף ובריאות כללית, הוא יכול לכלול צריכה בכמויות נמוכות של מאכלים עם דחיסות קלורית גבוהה כמו אגוזים ושמן וזית, ודפוס תזונה זה יהיה מאופיין בצריכה גבוהה של ירקות, פירות וסיבים תזונתיים ובאופן יחסי צריכה נמוכה של שומן באופן כללי, שומן רווי וסוכרים מוספים.

נושא הדחיסות הקלורית כמעט ולא הוזכר בספרות המדעית בעברית למעט מאמר בודד של דיאטנית בשם ענבל קרקו שפרסמה ב-2010- "הגורם המשפיע ביותר על תחושת השובע מהמזון הוא גודל המנה-משקל/נפח, לכן בחירה של מזונות בעלי צפיפות קלורית נמוכה משביעה יותר במסגרת קלורית נתונה"

ואם הנושא כל כך משמעותי בתזונת האדם, מדוע אין סימון שיקל על הצרכנים בנושא? היה ניסיון במדינת ישראל לקדם סימון שכזה:

בשנת 2021- הציע אבידן שלו, סטודנט לתואר שני בבריאות הציבור מאוניברסיטת תל אביב החוקר את תחום קידום הבריאות בדגש על התנהגויות בריאות מסוג שינה, תזונה ופעילות גופנית לפרופסורית רונית אנדולט, ראש אגף התזונה של מדינת ישראל לקדם סימון מוצרי מזון חכם וחדיש בהמשך לסימון המדבקות האדומות והירוקות לפי 2 סיווגים מבוססי מדע-

1. רמת הדחיסות הנוטריינטית (NUTRIENT DENSITY) שבמזונות (כמות הנוטריינטים המזינים שיש לעודד צריכתם המצויים במזונות השונים) זאת על ידי מדבקות עם כיתוב עליהן עם רקע כחול לנוטריינטים הגדולים שיש לעודד צריכתם (חלבון, שומן בלתי רווי וסיבים תזונתיים) ומדבקות עם כיתוב עליהן עם רקע סגול לנוטריינטים הקטנים שיש לעודד צריכתם (ויטמינים ומינרלים) שיודבקו על מזונות המכילים כמות הולמת מהם (עליה יש לדון עם מומחים וזה צוין במייל ובפגישה)

2. הדחיסות הקלורית (ENERGY DENSITY) שבמזונות על ידי רמזור לסימון דחיסות קלורית בעל 4 צבעים כאשר אדום מייצג דחיסות קלורית גבוהה (מעל 4 קלוריות בגרם), כתום מייצג דחיסות קלורית בינונית (2.4-4 קלוריות בגרם), צהוב מייצג דחיסות קלורית נמוכה (0.8-2.4 קלוריות בגרם) וירוק מייצג דחיסות קלורית נמוכה מאד (עד 0.8 קלוריות בגרם).

פרופסור רונית אנדולט העלתה 2 טיעוני נגד להצעה-

1. היא טענה שיש חטיפים אולטרה מעובדים עם דחיסות קלורית נמוכה בסופר פארם וכיוון שהיא דובקת בגישה נגד מזונות אולטרה מעובדים היא חששה שמזונות כאלו יקבלו פתאום רמזור עם צבע ירוק, טענה זו הופרכה על ידי החוקר אבידן שלו כאשר הלך בתום הפגישה לסופר פארם וצילם פריט פריט ובחן את הדחיסות הקלורית שלו לפי המדד הנ"ל, כלל החטיפים קיבלו רמזור אדום או כתום ללא יוצאים מן הכלל, ופרופסור אנדולט בחרה להתעלם מהמייל שקיבלה בנושא הטענה השגויה שהעלתה.

2. היא טענה שסימון כזה עלול לגרור חשש לצריכת מזונות מזינים בעלי דחיסות נוטריינטית גבוהה שהם גם בעלי דחיסות קלורית גבוהה כדוגמת אגוזים, כאשר תגובת הנגד של אבידן הייתה שחלק ניכר נוסף מההצעה שלו כלל כאמור לסימון מזונות גם לפי הדחיסות הנוטריינטית שלהם מה שמספק שקיפות לציבור, גם בדחיסות הקלורית וגם בדחיסות הנוטריינטית, וגם אגוזים מסוימים שיש לעודד צריכים כי הם מזונות בעלי דחיסות נוטריינטית גבוהה הציבור יראה זאת בסימון סגול למינרלים שמכילים וכחול לשומן הבלתי רווי שהם מכילים, ומנגד יידע בזכות הרמזור של הדחיסות הקלורית שמדובר במזונות עם דחיסות קלורית גבוהה שבצריכה עודפת בהחלט עלולים להגביר את הצריכה הקלורית ולהוביל להשמנה ובכך לתחלואה, ועם זאת, בהחלט ניתן לשלב אותם במתינות בדיאטת דחיסות קלורית נמוכה כפי שצוטט מהמסמך של הDGA 2010 קודם לכן.