משתמש:Avishai 4/השפעות מקירוגרביטציה (חלל) על הגוף האנושי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Avishai 4.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Avishai 4.

דף זה עוסק בהשפעות טיסה לחלל(שהייה בתנאי מקירוגרביטציה) על גוף האדם

מקורות דף זה הינם מידע שהושג שיחות שנעשו עם אסטרונאוטים ששהו בחלל ומהמאמר "איך נאס"א שומרת על האסטרונאוטים שלה שפויים"

הפרעות פיזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעה בנוזלי הגוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטרונאוטים סובלים מבעיות בנוזלי הגוף מכיוון שגופנו פועל תמיד מפעיל יותר כוח להעברת הנוזלים לחלקו העליון של הגוף, משימה שהינה הרבה יותר קשה בגרביטציה, אך במיקרו גרביטציה הגוף לא חודל מפעולה זו. המשכת פעולה זו גורמת לפניהם האדומות של האסטרונאוטים ובנוסף לטשטוש ראיה, הפרעות בשיווי המשקל והפרעות נוספות.

הניסיון של הגוף להסתגל למיקרו-גרביטציה גורם לשרשרת בעיות שעלולות להיות מסוכנות בחזרתו לכדור הארץ. דוגמא לאחת מהשפעות אלה היא "אי סבילות לעמידה" אשר מתבטאת בחוסר יכולת לעמוד ליותר מעשר דקות מבלי להתעלף.

עוד השפעה על הדם היא שהוא מאבד כ20% מנפחו כיוון שבחוסר סידה אין את הלחץ התמידי על הגוף, השפעה זו מחמירה ככל שהשהות בחלל ארוכה יותר, אך לאחר כמה שבועות פגה והגוף חוזר למצבו הנורמלי. שריר הלב גם נפגע כשטסים לחלל, מכיוון שכמו שאמרנו קודם, קל יותר להעביר את הדם בחוסר כבידה וכך הוא נחלש מה שעלול בהמשך לגרום לקושי בהזרמת החמצן למוח.

תרופות שמשמשות למחלת ים יכולות גם הן לעזור להשפעות אך משתמשים בהם לעיתים רחוקות כיוון שמעדיפים את ההסתגלות הטבעית על פני תופעות הלוואי של התרופות.למרות שבחליפת חלל מצמידים לאסטרונאוטים מדבקות נגד בחילה כיוון שהקאה בחליפה יכולה להיות קטלנית.

הפרעה במסת הגוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם השרירים סובלים משהות בחלל, שכיוון שאינם צריכים לשמור על צורה תחת לחץ, הם מתנוונים ומאבדים מהמסה שלהם. מסיבה זו כל אסטרונאוט חייב לעבור לפחות שעתיים של פעילות גופנים ביום אשר כוללים: הרמת משקולות, הליכה על הליכון, ורכיבה על אופני כושר. פעילות גופנית מצמצמת את ההשפעות הרעות על השרירים. בעיה זו פוגעת גם בעצמות ועוד תופעות לוואי שעלולות להיווצר עקב חוסר הכבידה שבחלל.

אסטרונאוטים במשימות ממושכות במיוחד לובשים מכנסיים מיוחדים שמפעילים לחץ על עצמות הרגליים ומפחיתים את הירידה בצפיפות העצם.

אפקטים פסיכולוגים על גוף האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקפי דיכאון, חרדה, פאניקה ואלימות הם רק חלק מהסיכונים האפשריים במהלך משימה ארוכת-טווח ולפעמים גורמים למעשים קיצוניים ביותר. בין יתר ההוראות למקרה חירום פסיכולוגי - מתן בכוח של סמי הרגעה ותרופות נגד דיכאון, ריתוק הידיים והרגליים בנייר דבק וקשירת האסטרונאוט המתפרע עד לסיום המשימה.

מצבי אקסטרים יכולים להביא אנשים למצבים של חוסר שפיות, והחלל החיצון אינו יוצא מן הכלל. האסטרונאוטים אומנם מוגנים בתוך החללית שלהם אך היא יכולה גם לגרום להרגשת בדידות ומלכוד. האסטרונאוטים מעידים על עצמם כי לחיות בחללית סגורה גורמת לעיתים לתחושות של חרדה ודיכאון כתוצאה מבידוד, קושי בתקשורת עם עמיתים, היעדר פעילות פנאי.

בעיות פסיכולוגיות אצל אסטרונאוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבעיות הפסיכולוגיות שמתעוררות בחלל לרוב הן קשיי שינה, תחושת רפיון , עצבנות ,חרדה ונרגנות (הבעת חוסר שביעות רצון). כאשר אסטרונאוט מתחיל לחוות סימנים מסוג זה יש סיבה גדולה יותר לדאגה כיון שהוא לכוד בחלל.

היסטורית טיפולים פסיכולוגים לאסטרונאוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרוסים היו הראשונים שהתחילו בשילוב תמיכה פסיכולוגית לאסטרונאוטים, כתוצאה מבעיות פסיכולוגיות שחוו האסטרונאוטים של הרוסים ששהו בחלל בחלל. הם הביאו מומחים בפסיכולוגיה לעבוד במשרה מלאה עם תוכנית החלל הרוסית.

המומחים היו מעורבים בבחירת האסטרונאוטים, מתן תמיכה ובקרה על רווחתם הפסיכולוגית בזמן שהיו בחלל.

כיום נאס"א גם מספקת מערכת פיכיאטרית שיפרה את מערכת הפסיכיאטריה של החלל, המומחים שלה תומכים באסטרונאוטים מאז האימון לאורך כל הדרך ועד לסוף המשימה, ואפילו בהסתגלות לחיים בחזרה בכדור הארץ. לאחר החזרה לארץ האסטרונאוט עובר שלוש הערכות פסיכולוגיות-אחת לאחר שלושה ימים, אחת נוספת לאחר 14 ימים וההערכה אחרונה לאחר 45 ימים.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Neel V. Patel, [1], איך נאס"א שומרת על האסטרונאוטים שלה שפויים

קטגוריה:בריאות ורפואה בחלל