משתמש:Avraham Harshalom/טיוטה

אברהם הרשלום

אברהם הרשלום אברהם הרשלום נולד בשנת 1925 בשם אברהם פרידברג בעיר פרוז'אני בפולין (כיום בלארוס). הוא היזם, מייסד ונשיא קבוצת חברות אריאל, מראשוני ומקימי חיל האוויר, תושב העיר ויקיר העיר רמת גן ויקיר התעשייה.

מהלך חייו

הרשלום נולד בשם אברהם פרידברג בעיירה פרוז'אני טקסט הדף. במזרח פולין (כיום רפובליקת בלארוס) לצירה ומשה פרידברג, אחד משני בנים, סיומה מבוגר יותר. אברהם ואחיו סיומה למדו בבית ספר העברי "יבנה" ובגמנסיה העברית "תרבות". ההורים והאח נרצחו באושוויץ בירקנאו בשנת 1943. ב – 30/6/44 ניסה אברהם לברוח בפעם הראשונה מאושוויץ, נתפס לאחר מספר ימים ולאחר חקירה נידון ל – 25 מכות במגלב ולעבודה בקבוצת עונשין בבלוק 11 בבירקנאו עם טלאי עגול אדום כפושע מסוכן לכל ימי חייו. באוקטובר 1944 החל פינוי מחנה אושוויץ בירקנאו בהתקרב הצבא האדום לאזור, פונו מאושוויץ כ – 10,000 אסירים. אנשי קבוצת העונשין וביניהם אברהם, הצליחו להתערבב בין האסירים האחרים, להוריד את סימני ההיכר שניתנו להם והגיעו למחנה בוכנוולד. לאחר ארבעה חודשים במחנה "גרבינקל" שם עבדו בהקמת לשכה חדשה להיטלר בתוך סלע ההר, בהתקרב הצבא האמריקאי לאזור פונו יושבי המחנה בצעדת מוות חזרה לבוכנוולד. מי שלא עמד במצעד בדרך, נורה למוות. אברהם הגיע לבוכנוולד, האי סדר היה גדול, אברהם וחבריו נרשמו כלא יהודים ושמו נהיה אדם פרידרסקי. לאחר מספר ימים עת החל בפינוי מחנה בוכנוולד, האסירים היהודים נשלחו לטרזין והלא יהודים ללייטמריץ שבצ'כוסלובקיה. בלייטמריץ פגש אברהם את יעקב קוזולצ'ק שהיה בין מנהלי המחנה ותוך הכרותו שלו איתו מאושוויץ נשלח בטרנספורט ברכבת שיועדה למרכז גרמניה. בדרך אברהם ושני חבריו לבריחה, ברוך גיא ודוד מוסקוביץ עברו מהרכבת שלהם לרכבת פחם, רכבת פחם זו הגיעה לפראג בצ'כוסלובקיה לתחנת הרכבת פראג 7 (הולישוביצה). אברהם וחבריו הסתתרו בין ערימות הפחם ולקראת הבוקר החליטו לפנות לעוברים ושבים ולבקש בגדים להחלפה במקום בגדי הפסים של המחנה. למזלם נתקלו בבחור צעיר שעבר במקום עם חברתו, אינדרה סובוטקה שהביא להם בגדים ולקח אותם לבית הוריו. אימו של אינדרה, יז'ינה סובוטקובה הסכימה להסתיר אותם בביתם ולאחר מספר ימים אירגנה מקום מסתור אצל אחד השכנים פרנטישק הרסטקה שהעמיד לרשותם חנות לפרחים מלאכותיות שהיתה סגורה במלחמה, כמקום מסתור. רוב השכנים ארגנו תורנויות בהבאת אוכל לשלושתם מדי יום. ליז'ינה סובוטקובה הוענק תואר חסידי אומות העולם בשנת 1963 והיא היתה מראשוני בעלי התואר הצ'כיים. במחצית השניה של חודש אפריל 1945 שהמלחמה עמדה להסתיים בכניעת גרמניה הנאצית, הרסטקה בהיותו קצין בצבא הצ'כי לקח את שלושתם מהחנות, הלביש אותם בגדי צבא ונתן להם נשק להילחם נגד הגרמנים. למרד קראו הצ'כים "על הבריקדות". בזכות השתתפותם במרד קיבלו השלושה אזרחות צ'כית והיתר להתגורר במדינה. אברהם ביודעו כי אף אחד ממשפחתו לא נשאר בחיים ועיר הולדתו נמצאת בתחומה של ברית המועצות בה שלט המשטר הקומוניסטי, החליט להישאר בצ'כוסלובקיה ובעזרת סטיפנדיה מהג'וינט לאחר שעבר קורס ללימוד השפה הצ'כית התחיל ללמוד באוניברסיטה הטכנית של פראג את מקצועות החשמל. לאחר החלטת האומות המאוחדות בנובמבר 1947 על הקמת מדינה יהודית בישראל התחילו להגיע משלחות מישראל לצ'כוסלובקיה על מנת לרכוש נשק בעבור ההגנה ולחפש מתנדבים שילחמו במלחמת העצמאות שעמדה בפתח. לאחר שסוכם עם שלטונות צ'כוסלובקיה על רכישת מטוסי מסרשמידט שיוצרו בצ'כוסלובקיה עבור הגרמנים ומטוסי ספיטפייר שהצבא הצ'כוסלובקי קיבל מאנגליה, החל גיוס מתנדבים יהודיים לקורס טייס באוניברסיטאות של פראג. אברהם היה בין 22 המתנדבים שגוייסו לקורס טייס באולומוץ שבצ'כוסלובקיה (קורס 1-). הקורס הופסק בחודש דצמבר 1948 עקב שינוי בתמיכת ברית המועצות בעזרה לעם היהודי בישראל. בהגיע הקבוצה לארץ בתחילת 1949 לפי בקשת ראש הממשלה ושר הבטחון, נתבקשו הטייסים המתנדבים לעברת את שם משפחתם ופרידברג נהפך להרשלום. עם סיום שרותו בחיל האויר, אברהם התחתן בטקס שנערך על ידי הרב הראשי של חיל האויר, עם רחל לבית רוזנברג ולהם שלושה ילדים - צעירה, משה ואהרון.

פעילות עסקית

מלחמת העצמאות נסתיימה ואברהם החליט להשתחרר מחיל האוויר ובתחילת שנת 1951 הקים יחד עם עוד קצין מחיל האוויר , מהנדס חשמל כמוהו, בית מלאכה להנדסת חשמל וקראו לו "אריאל" על שם מטה חיל האוויר שהיה ביפו. בית המלאכה נהפך עם השנים לקבוצת חברות שעסקו בביצוע עבודות חשמל, ייצור מערכות חשמל, ייצור מערכות בקרה אלקטרוניות וציוד מחשבים. בשנות ה – 80 כללה הקבוצה כ – 11 חברות בארץ, בצרפת ובארה"ב והעסיקה כ – 1,200 עובדים.

הנצחה פרסים ועיטורים

לאחר שאברהם עשה חייל בעסקיו החליט אברהם להנציח את משפחתו ואת קורבנות השואה ולתרום למוסדות וארגונים הקשורים לכך, ביניהם בית התפוצות, יד ושם, בית חיל האוויר, אוניברסיטת בר אילן ואתר זכרון בעיר הולדתו פרוז'אני. במשך השנים מאז נפילת המשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה וחידוש הקשרים הדיפלומטיים בין ישראל וצ'כוסלובקיה (ולאחר מכן עם צ'כיה), קיים אברהם קשרים הדוקים עם חבריו וידידיו מזמנים עברו ונציגי הממשל וחיל האויר הצ'כי. אברהם משמש נשיא האגודה הישראלית של ידידי הרפובליקה הצ'כית. לאות הוקרה הוענקה לו דרגת קצונה בחיל האויר הצ'כי. בארועים חגיגיים בקבלות פנים אצל הנשיא, ראש הממשלה והסנאט הצ'כי, הוענקו לו עיטורים רבים, ביניהם תואר Gratias Agit, מדליה של הסנאט, מדליה על שם Karel Kramar, מדליה על שם Rudolf Medek. לרגל חגיגות 60 שנים לסיום מלחמת העולם התקיים טקס חגיגי בבית חיל האויר בהשתתפות שרת הביטחון הצ'כית ומפקד חיל האויר הצ'כי בו העונקו כנפי טייס לבוגרי הקורס שנפסק בשנת 1948.

קישורים חיצוניים

• אתר אינטרנט, http://harshalom.com, אתר האינטרנט של משפחת הרשלום
• הספר "חיים מן האפר" שיצא לאור ב-4 שפות: עברית, אנגלית, צ'כית וגרמנית, http://www.fisherlibrary.org.il/Product.asp?ProdID=882, אתר ספריה דיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
• הסרט "לחיים מן האפר" (תולדות חייו) עם כתוביות ב – 8 שפות http://www.harshalom.com/media.asp
• הסרט "נולד מחדש מן האפר" בשפה הצ'כית שהוכן והוקרן בטלוויזיה הצ'כית.
• השקת קטלוג הסרטים המקוון ביד ושם http://db.yadvashem.org/films/supported.htm?language=iw , אתר יד ושם.
• מדליק משואה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ה http://www.yadvashem.org/yv/he/remembrance/2015/harshalom.asp] אתר יד ושם.
• מקבל את אות יקיר העיר רמת גן 2008 http://www.tm-it.co.il/krinizi-ramat-gan/vf/ib_items/342/12504_11%20harshalom%20avraam%202008.jpg אתר עיריית רמת גן.
• הטובים לטייס באיחור של 60 שנה https://www.haaretz.co.il/misc/1.1315012 יוסי מלמן, עיתון הארץ.
• התורמים בבית התפוצות https://www.bh.org.il/he/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95/%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95/,אתר בית התפוצות.
• חנוכת תערוכת "ליברץ" והכנפיים למען ישראל במוזיאון התעופה בעיר ליברץ https://www.genusplus.cz/zblizka/styl/liberec-a-kridla-pro-izrael-opravdu-pozoruhodna-a-objevna-vystava, כתבה מאתר GENUS PLUS TÝDEN.
• דמעותיו של איש הברזל – ראיון מיוחד לכבוד יום הולדתו ה – 80 (ידיעות אחרונות).