משתמש:AwesomeWorld1010/אסתטיקה טרנסצנדנטלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמנואל קאנט

אסתטיקה טרנסצנדנטלית (בתורת ההכרה של עמנואל קאנט) היא התורה עוסקת בהבנת וחקר החלל והזמן כצורה אפריורית של התפישה.

כדי להבין את ההגדרה קודם נבין את משמעות המושג 'אפריורי'- ידע אפריורי הוא מידע שלא הגיע כתוצאה מנסיון ומהחושים. הוא קיים בתודעה מסיבות אחרות, שלא קשורות למציאות או לפעולות שאותו האדם עשה במציאות.

עכשיו נבין מהי משמעות המושג 'טרנסצנדנטליות'- טרנסצנדנטליות היא השם הלועזי לתורת ההכרה (ראה ערך לפירוט).

מכאן נוכל להגיד בפשטות:

אסתטיקה טרנסצנדנטלית היא התורה העוסקת בהבנת וחקר החלל והזמן כמידע שלא כתוצאה מהחושים, אלא מגורמים אחרים.[1]

ישנו הבדל בין אסתטיקה טרנסצנדנטלית לבין אידאליזם טרנסצנדנטלי.

הגדרתו המקורית של קאנט[2][עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרו של קאנט- ביקורת התבונה הטהורה:

"בשם "אסתטיקה טרנסצנדטלית" אני מכנה מדע של כל העקרונות החושיות האפריורים". צריך אפוא שיימצא מדע מעין זה, המהווה את החלק הראשון של תורת היסודות הטרנסצנדטלית, בניגוד למדע המחזיק בתוכו את עקרונות החשיבה הטהורה, שיכונה "לוגיקה טרנסצנדטלית".

מושגים להבנת התורה על פי קאנט[3][עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עמנואל קאנט כדי להבין את המושג 'אסתטיקה טרנסצנדנטלית' אנו צריכים קודם להבין את המושגים הבאים- אלו הם מושגים ביסיים על פי קאנט באסתטיקה טרנסצנדנטלית:

  1. ההכרה מתייחסת למושאים (נושאים, מחשבות), והאמצעי של כל מחשבה הוא ההסתכלות. כלומר, כדי לחשוב בצורה הכרתית (אפוסטריורית) אנו חייבים לבסס את המחשבות שלנו על סמך מידע מהשטח. זאת העובדה הראשונה שחשוב לדעת על פי קאנט.
  2. ההסתכלות יכולה להתרחש רק כשהאובייקט כשחושבים עליו נתון בשטח, וזה אפשרי רק עקב כך שהוא פועל על פי התודעה (Gemüt).
  3. היכולת לקליטת והבנת דימויים באמצעות האופן בו האובייקט משפיע על האדם נקרא חושיות.
  4. בסופו של דבר כל מחשבה חייבת להתייחס להסתכלויות בצורה מסוימת.
  5. במקרה שקאנט עומד לתאר (מקרה אפריורי) החשיבה חייבת להתייחס לחושיות, מפני שבלעדיה לא היינו יכולים להבין ולקלוט מידע על אובייקט מסוים מהשטח.
  6. האובייקט שכל פעם אנחנו בוחרים להתעמק בו נקרא 'תופעה'.
  7. קאנט החליט לקרוא לתחושה (מה שמרגישים) בתוך התופעה 'חומר של התופעה'.
  8. הריבוי והמגוון והשוני בתוך התופעה נגרם על ידי מושג הנקרא על פי קאנט 'צורת התופעה'.
  9. כל הדימויים הקיימים הלא קשורים כלל לתחושה נקראים 'טהורים' (במובן הטרנסצנדטלי).
  10. אפשרי למצוא בתודעה באופן אפריורי (מנותק מניסווים בשטח) את הצורה של ההסתכלויות החושיות כולן, לפעולה זאת קוראים 'הסתכלות טהורה'.

החלל באסתטיקה טרנסצנדטלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק "בירור מטאפיסי של מושג החלל" מציין קאנט כי קיים לבני האדם חוש חיצון (תכונה מסוימת שבחר של המודעות שבחר לכנות כך) . יש לציין שעקב אותה תכונה נקבעים התבנית, הגודל והיחס ההדדי של מושאים (אובייקטים) ביקום. לצד החוש החיצוני קיים גם חוש פנימי, בעזרתה המודעות מסתכלת על תוככי עצמה ועל המצב בו היא נמצאת ברגע נתון.

קאנט הסיק שהחלל הוא לא אובייקט אמפירי- כלומר שאי אפשר להסיק ולהבין את המשמעות של חלל (viod) דרך החושים. הוא טען כי אי אפשר להבין באמת את החלל באמצעות ניסיון אלא מתוך יחסים שבין אובייקטים ותופעות ביום יום. יותר מכך, ניסיון או פעולה לחקר החלל והמרחב יכול להיות אפשרי רק אם הייתה מחשבה לפניו שהובילה אותנו לעשות את אותה הפעולה. ההבנה של מהו בעצם חלל מבוססת על המציאות והסתכלויות חיצוניות. נעשה תרגיל:

נסו לחשוב על מקום מסוים בלי חלל כלל. האם הצלחתם? קאנט סבר כי המושג 'חלל' נמצא ביסודם של כל האובייקטים הקיימים, כי הרי בכולם לא הצלחנו לא לדמיין חלל מסוים. קאנט הסיק כי אפשר תמיד לדמות רק חלל אחד בכל פעם. אם מדברים על מקומות או חללים מרובים, הם הרי חלקים מאותו חלל אחד גדול. קאנט האמין כי ריבוי של חללים בתוך חלל אחד נשען על הגבלה מסוימת, כי אי אפשר לדמות יותר מחלל אמיתי אחד וגדול. כלומר הגבלה מסוימת שקיימת במחשבה אך לא נראת במציאות היא דבר אפריורי (שלא נסמך על ניסויים) אך עדיין דבר שאנחנו עדיין יודעים מסיבה מסוימת, והיא הרי סיבה אפריורית. [4]

הזמן באסתטיקה טרנסצנדטלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאנט היה סבור כי הזמן הוא אינו מושג אמפירי (שהידיעה עליו נבעה לנו עקב ניסויים במציאות) אלא מושג אפריורי. המושג זמן יסודי בתהליך ההסתכלות, וקאנט האמין כי לא היה אפשר לבטל את קיומו של הזמן ונוכחותו בעולם. למשל אפשר לקחת פעולה ולהעלים אותה אך לא את הזמן בו התרחשתה.

לדוגמא- "אכלתי קורנפלקס היום בבוקר"

אפשר להוציא את המושג אכלתי קורנפלקס ולהמיר אותו כביכול בפעולה אחרת אך אי אפשר לקחת את הזמן ולהעלים אותו. אז יתקבל מצב שקיים לילה, צהריים, ערב וזה לא אפשרי לפי קאנט שלא יתקיים בוקר קודם לכן.

קאנט האמין כי לזמן יש מימד אחד בלבד, מפני שפעולות עוקבות אחת אחרי השנייה. עמנואל סבר גם כי הידיעה האנושית על המושג זמן לא יכולה להגיע מן הניסיון, כי ניסיון לא מספק לבני האדם וודאות מוחלטת. למשל נוכל להגיד אחרי שעשינו פעולה מסוימת ונחשפנו למושג זמן את הדבר הבא: "כך מלמדת התפיסה הרגילה", אך לא נוכל להגיד "כך מן ההכרח שיהיה הדבר", כלומר לא נוכל להיות בוודאות שזמן קיים עקב ניסיון. מסיבה כלשהי שלא ציין קאנט בחלק זה, הוא האמין כי הזמן לא אפשרי לתפיסה ולהבנה על ידי התבוננות בלבד אלא הוא טמוע כבר במוח האנושי מגורמים אחרים ולא עקב תצפיות.[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Andrew Janiak (2012-01-01). Kant's Views on Space and Time (Winter 2012 ed.).
  2. ^ עמנואל קאנט, ביקורת התבונה הטהורה, הקיבוץ המאוחד, עמ' 136
  3. ^ עמנואל קאנט, תרגום: ירמיהו יובל, ביקורת התבונה הטהורה, הקיבוץ המאוחד, עמ' 135
  4. ^ עמנואל קאנט, ביקורת התבונה הטהורה, הקיבוץ המאוחד, עמ' 137-138
  5. ^ עמנואל קאנט, ביקורת התבונה הטהורה, הקיבוץ המאוחד, עמ' 142

קטגוריה:עמנואל קאנט