משתמש:Awolloch/הרוזן אורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה

הרוזן אורי (Le comte Ory) היא אופרה קומית בשתי מערכות מאת רוסיני. זו האופרה הלפני אחרונה שלו, נכתבה בצרפתית ב 1828 והבכורה התקיימה ב 20 באוגוסט באותה שנה, בפריז. חלק רב מהמוזיקה נלקח מאופרה קודמת שלו, המסע לריימס (Il viaggio a Reims). הליברית נכתבה על ידי אז'ן סקריב (Eugène Scribe) ושרל-גספר דלסטרה-פוארסון (Charles-Gaspard Delestre-Poirson) על פי מחזה מפרי עטם. עלילת האופרה מתרחשת בצרפת במאה ה 11. אדון הטירה וחלק מתושבי הכפר יצאו למסע הצלב. אחותו, אדלה, מסתגרת בטירה עם אלמנות הקש מהכפר ונשבעת שאף גבר לא יכנס לטירה עד שיחזרו ממסע הצלב. הרוזן אורי, נואף ידוע, חושק באדלה ולשם כך מתחפש לנזיר עושה נפלאות, מבקש מקלט בטירה עם כל אנשיו כשהם מחופשים לעולות רגל וככה מחפש את דרכו למיטתה. בסיפור מעורבים גם איזוליה, המאהב הוותיק של אדלה, המחנך של אורי ועוד. בסוף חוזר אחיה ממסע הצלב והכל מסתדר.

נסיבות חיבור האופרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Metropolitan Opera Playbill, March 2011, Paul Thomason

"הרוזן אורי" היא הקומדיה האחרונה שכתב רוסיני, והאופרה הלפני אחרונה שלו בטרם החליט בגיל 34 לפרוש מכתיבת אופרות. הליברטנים הרחיבו מחזה וודוויל במערכה אחת שכתבו והעלו בהצלחה ב 1817, ואשר נסב סביב בכניסת עולות הרגל המדומות לטירה, והוסיפו לו את המערכה הראשונה. גם המחזה עצמו התבסס על יצירה קודמת, בלדה צרפתית מהמאה ה 18 שעסקה ברוזן אורי המקורי, מימי הביניים שנודע כרודף נשים נוסח דון חואן.

סיפור האופרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתרחש בצרפת של המאה ה11 או ה 12 בחבל פיקרדי

הנפשות:

·        אדלה (Adele) – אחותו של הרוזן מ Formoutiers שיצא למסע הצלב.

·        ראגונדה (Ragonde) -  חברתה של אדלה שגם בעלה יצא למסע הצלב.

·        הרוזן אוֹרי (Ory)– בליין צעיר ורודף נשים.  שואף לפתות את אדלה.

·        ראימבו (Raimbaud) – ידידו ועוזרו של אוֹרי.

·        המורה הקשיש של אוֹרי ושליחו של אביו.

·        איזוליה (Isolier) – הפאז' (page) של אוֹרי, אהובה של אדלה.

מערכה ראשונה

אחיה של אדלה, אדון הטירה, יצא למסע הצלב בראש חבורה מגברי הכפר. אדלה מסתגרת עם אלמנות הקש  בטירה ונשבעת שאף גבר לא יכנס לשם עד שאחיה ואנשיו יחזרו ממסע הצלב.

אוֹרי מתחפש לנזיר קדוש נודד. אנשיו ובראשם ראימבו, דואגים להפיץ את תהילתו כעושה נסים. נשות הכפר והטירה , שגבריהן נסעו למסע הצלב, באות לבקש עזרה רוחנית ומקבלות בהזדמנות גם "מגע אישי" מאוֹרי.

ראגונדה מספרת ל"נזיר"  כי נשות הטירה נדרו לחיות כאלמנות עד שגבריהן יחזרו ואילו אדלה במצב רוח רע ומלנכולי. לכן גם היא תבוא לקבל עזרה רוחנית מהנזיר הקדוש.

מגיעים איזוליה והמורה. איזוליה הולך שולל אחרי התחפושת אך המורה חשדן. הוא מכיר את השטיקים של אוֹרי ומחפש אחריו בשליחות אביו. איזוליה מספר לנזיר (אוֹרי) כי הוא מאוהב באדלה וכי בתוכניתו להתגנב לטירה בתחפושת של עולת רגל. הוא גם מבקש מאוֹרי שייעץ לאדלה לנהל פרשת אהבים.

הנזיר משחרר את אדלה משבועת ההינזרות והיא מודה כי היא מאוהבת באיזוליה, אך הנזיר (אוֹרי) מזהירה מפניו כי הוא הפאז' של הרוזן אוֹרי הידוע לשמצה. אדלה מזמינה את הנזיר אל טירתה אך המורה חוזר וחושף את זהותו האמיתית של תלמידו אוֹרי. כולם נדהמים. במקביל מגיעה ידיעה כי הגברים כבר בדרך חזרה ממסע הצלב ויחזרו בקרוב. אוֹרי מחליט להשתמש בתוכנית של איזוליה ולהיכנס לטירה עם אנשיו המחופשים לעולות רגל.[1]

מערכה שנייה

בערב  משתוללת סערה. בזמן שנשות הטירה מדברות על תעלוליו של הרוזן אוֹרי נשמעות דפיקות על הדלת: עולות רגל שנלכדו בסערה ונמלטות מהרוזן אוֹרי מבקשות מחסה. אדלה מורָה להכניסן. אוֹרי המחופש עכשיו לעולת רגל מודה לאדלה על הכנסת האורחים. אדלה מצווה להגיש לאורחות ארוחת ערב הולמת, אבל ראימבו  משוטט בטירה ומוצא את מרתף היינות. אנשי אוֹרי משתכרים ובינתיים מגיע איזוליה ומזהה אותם. הוא מזהיר את אדלה כי האורחות שלה אינן אלא הרוזן אוֹרי ואנשיו.

אדלה ואיזוליר מתכננים להפיל את אוֹרי בפח, מה גם שאחיה ואנשיו צפויים לחזור בכל רגע. איזוליה  נכנס עם אדלה לחדר השינה שלה כדי להגן עליה. הם מכבים את כל האורות. זו ההזדמנות שאוֹרי חיכה לה. הוא מתגנב לחדר השינה של אדלה וחושב שהוא מנשק ומלטף את אדלה, אך לא – זה איזוליר!

 (הערה: הבמאים השונים מנצלים היטב את הסיטואציה של אדלה במיטה עם שני הגברים!)

חצוצרות מבשרות שגברי הטירה חזרו. האורות נדלקים ואוֹרי מגלה את האמת ואין לו אלא לברוח מובס ומבוזה הרחק מחמתה של אדלה.[1]

  1. ^ 1 2 The Earl of Harewood, Kobbe's Complete Opera Book, 9th edition, Putnam and Conpany, 1976, עמ' 431 - 434