לדלג לתוכן

משתמש:BARPRESBERG/עיצוב פרמטרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עיצוב פרמטרי מתייחס למתודולוגיה שיטתית בתכנון שבה מאפיינים ואלמנטים בתוך מערכת מוגדרים ומותאמים על ידי שינוי פרמטרים ולא על ידי שינוי ישיר. שימוש בעיצוב פרמטרי יכול להקל על יצירת פתרונות עיצוב מגוונים העומדים בתקנים או מגבלות שנקבעו מראש. השיטה כרוכה ביצירת קשר בין משתני קלט לאלמנטים המתקבלים, תוך שימוש בטכניקות אלגוריתמיות או חישוביות.

בין המעצב לתוכנה מתקיים דיאלוג. התוכנה מכילה מערכת של משתנים קבועים ודינאמיים אותה המעצב קובע אך השליטה מוגבלת. בעקבות השליטה והמגבלות אין למעצב את היכולת לחזות באופן ברור את התוצר העיצובי.

המעצב מנהל דיאלוג בין התוכנה לרצונותיו העיצוביים. עיצוב פרמטרי ניתן לתיאור כמערכת יחסים בין משתנים קבועים ודינאמיים, בנוסף מתקיימת מערכת יחסים בין הפרמטרים שהמעצב יכול להזין, לבין התוצר והצורות המרחביות שהתוכנה מניבה בעקבות הזנה ושינוי פרמטרים בהחלטת המעצב. יש לציין כי ניתן להגיע לתוצר על פי בקשתך אך ברוב המקרים המעצב אינו יודע בדיוק איך העיצוב הסופי ייראה, זאת מכיוון שאלו פעולות דיגיטליות, ממוחשבות אשר לא ניתן לחשב במוח האנושי. השדה הממוחשב בשילוב עם הרצונות היצירתיים והעיצובים יכולים להביא אותנו לתוצרים חדשניים, עתידניים אשר לא נצפו קודם לכן.

עיצוב פרמטרי משתמש בשיטות וטכניקות שונות, כולל עיצוב אלגוריתמי ועיצוב גנרטיבי .שיטות אלו מאפשרות למעצבים ליצור מודלים פרמטריים שיכולים להגיב באופן דינמי לפרמטרים משתנים ולאילוצי עיצוב.

היסטוריה:

עיצוב פרמטרי נוצר מההתכנסות של תיאוריה אדריכלית, גיאומטריה חישובית וטכנולוגיות. טכניקה זו תפסה תאוצה בסוף המאה ה-20 כאשר אדריכלים ומעצבים ביקשו למנף כלים חישוביים כדי ליצור צורות מגיבות. התיאוריה האדריכלית של עיצוב פרמטרי התבלטה בסוף המאה ה-20 כאשר אדריכלים מינפו כלים חישוביים לפיתוח צורות מגיבות.

מבנה הסגרדה פמיליה מאת האדריכל אנטוניו גאודי נחשב לפרדיגמה בתחום הייצור הדיגיטלי ולמקרה מפורסם שנותח על ידי אדריכלים ומעצבים דיגיטליים עכשוויים. גאודי פיתח את הפרויקט שלו באמצעות יצירת מודלים פיזיים ולעתים קרובות עבד בתחום הבנייה בעבודת יד, שכן, באותה תקופה, הסימנים האדריכליים לא יכלו לייצג בדיוק את מה שהוא התכוון.

אנטוני גאודי החל לתכנן אדריכלות עם עקומות צינור פרמטריים בסוף המאה התשע עשרה. ניתן לראות את השימוש במשוואות פרמטריות בהיבטים רבים של הארכיטקטורה של גאודי, אך הוא מומחש טוב יותר באמצעות השימוש שלו במודל השרשרת התלויה שלו. גאודי השתמש בעיקרון זה כדי לעצב את הקפלה גואל, ויצר דגם הפוך של הקפלה באמצעות חבלים עמוסים במשקולות. לפיכך, באמצעות שינוי הפרמטרים במודל הפרמטרי, גאודי יכול ליצור גרסאות אחרות של הקפלה. בנוסף, שיטת המחשוב האנלוגי התפתחה וגדלה על ידי פריי אוטו, אדריכל שהתמחה במבני מתיחה קלים והיה מחלוצי ההתקדמות במתמטיקה מבנית והנדסה אזרחית.

כיום, עיצוב דיגיטלי משמש אדריכלים רבים שיש להם בהשראת הניסויים של גאודי ופריי אוטו.

אדריכלות ועיצוב היום:

עיצוב פרמטרי השפיע עמוקות על אדריכלות ועיצוב עכשוויים על ידי הצעת גישה רב-תכליתית ליצירת צורות מורכבות ואופטימיזציה של פתרונות עיצוב. באדריכלות, עיצוב פרמטרי מאפשר לאדריכלים לחקור צורות חדשניות, לייעל את הביצועים המבניים ולהגיב לתנאים ספציפיים לאתר בדיוק רב יותר. גישה זו הקלה על מימושם של מבנים איקוניים המאופיינים בגיאומטריות מורכבות, כגון מרכז היידר אלייב של זאהה חדיד ומוזיאון גוגנהיים בילבאו של פרנק גרי.

יתרה מכך, עיצוב פרמטרי הרחיב את טווח ההגעה שלו מעבר לארכיטקטורה לתוך דיסציפלינות עיצוב שונות, כולל עיצוב מוצר, אופנה ותכנון עירוני. בעיצוב מוצר, מידול פרמטרי מאפשר יצירת מוצרים הניתנים להתאמה אישית ואופטימלית, החל מרהיט ועד מוצרי צריכה אלקטרוניים. באופנה, מעצבים משתמשים בטכניקות פרמטריות כדי ליצור דפוסים מורכבים ועיצובי טקסטיל. בתכנון עירוני, כלים פרמטריים מסייעים בניתוח וייעול סביבות עירוניות, מרשתות תחבורה ועד למרחבים ציבוריים.


תוכנות: כיום ישנם מגוון תוכנות המציעות פלטפורמה לתכנון פרמטרי,מספקות למעצבים ממשק ויכולות חישוב התורמות לעיצובים החדשניים אנו רואים היום ברחבי העולם כגון:

  • Rhino- Grasshopper
  • Autodesk Revit
  • Autodesk Dynamo
  • CATIA
  • SolidWorks
  • Autodesk Inventor
  • Autodesk Maya
  • Fusion 360
  • Vectorworks
  • Marionette
  • 3ds Max


ביבליוגרפיה:

Gilfranco Alves, Rodrigo Makert. (2016). Between Designer and Design: Parametric Design and Prototyping Considerations on Gaudí’s Sagrada Familia.

Kolarevic, B. (2003). Architecture in the Digital Age: Design and Manufacturing. Spon Press

Reas, C., & Fry, B. (2007). Processing: A Programming Handbook for Visual Designers and Artists. The MIT Press

Stiny, G. (2006). Shape: Talking about Seeing and Doing. The MIT Press

Terzidis, K. (2006). Algorithmic Architecture. Architectural Press