משתמש:Blind Dare/טיוטה
נתן ברין (1901–1966) היה מהנדס ואדריכל שחי ופעל רוב ימיו בירושלים, ישראל. ברין תכנן, בעצמו או עם אדריכלים אחרים, עשרות בניינים ברחבי ירושלים ונודע כאחד מחשובי אנשי-המקצוע בתחומו בעיר בשנות ה-30 וה-40. רבים מן המבנים שתכנן היו בסגנון הבינלאומי המוקדם (סגנון זה מכונה לעתים בטעות "סגנון הבאוהאוס").
ברין נולד ב-1901 בבודפשט, הונגריה, בשם אימרה ברון (Imre Brünn), אחד מעשרה אחים ואחיות במשפחה דתית-ציונית. תוכניות משפחתו לעלות לארץ-ישראל שובשו עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. ברין הגיע עם משפחתו לירושלים ב-1921, במסגרת עליית רבים מבני המעמד הבינוני מקרב יהודי הונגריה בעליה השלישית. כמה מאחיו וקרובי משפחתו השתלבו מיד בעבודות תכנון ופיתוח ברחבי הארץ בתור אדריכלים, קבלנים ובנאים. גם ברין עבד שנתיים כפועל בנין ומודד. ב-1923 נסע לגרמניה לשלוש שנים של לימודי הנדסה ואדריכלות בפוליטכניקום של פרידבורג. לירושלים שב ב-1926.
בשנותיו הראשונות כמהנדס ואדריכל הועסק ברין במחלקה לעבודות ציבוריות (Public Works Department) של ממשלת המנדט הבריטי. בסוף שנות ה-20 היה שותף לתכנונה של כנסיית סט. אנדרוז (St. Andrews) הסקוטית-פרסביטריאנית שמעל לגיא בן הנום. ב-1930 פתח משרד עצמאי שהעסיק מספר עובדים. יותר מאוחר היה שותפו, לפחות לזמן מה, של האדריכל שמשון (זולטן) הרמט, גם הוא יוצא הונגריה. בשנים שלפני תום המנדט והקמת המדינה עבד ברין בעיקר בירושלים, בה תכנן כמה עשרות בתי-דירות ובתי-מגורים פרטיים. חלקם הקטן תוכננו בסגנון אקלקטי (לקטני), המשלב יסודות אדריכליים ועיטוריים שונים. יצירתו המפורסמת ביותר מן הבחינה הזו, המשלבת בין הסגנון הבינלאומי המוקדם למרכיבים קלאסיים, הוא בית ויגאליק ברח' הקרן הקיימת 20, בגבולה הצפוני של שכונת רחביה. הבניין, שנבנה ב-1936, בנוי אבן אדמדמה וחזיתו מעוטרת בקשתות, עמודים בעלי כותרות מסוגננות וקשתות ניאו-מזרחיות. עבודה ידועה נוספת ברחביה היא בית הדירות ברח' עזה 32 (אשר נבנה באמצע שנות ה-30 במתכונת הסגנון הבינלאומי המוקדם), ולו חזית בעלת שתי מרפסות מעוגלות ועיצוב א-סימטרי בקווים ובזוויות ישרים. מחוץ לרחביה תכנן ברין בתים רבים בשכונות כרם אברהם, גאולה (כולל מבנה הישיבה הגדולה ב"כיכר השבת", רח' ישעיהו) ובית הכרם. במרכז העיר תכנן מספר בתי-דירות ומשרדים לאורך הרחובות יפו, אגריפס ובן-יהודה, וכן את קולנוע "עדן"[1] – ככל הנראה המבנה הראשון בעיר שלו מפתח רחב שהתאפשר על-ידי שימוש בקורות פלדה. בבית-הכרם בנה את פנסיון "רייך".
למרות שרבות מיצירותיו של ברין הוגדרו עם השנים כמבנים לשימור, חלקן נהרסו ולאחרות בוצעו תוספות שבחלקן מעוותות במידה רבה את מראן המקורי.
בשנים 1942-3 לקח ברין חלק בתכנון ארמון החורף של האמיר עבדאללה (לימים מלך ירדן עבדאללה הראשון) בעיירה שונה הדרומית, אל מול יריחו. בהמשך תכנן גם בית קולנוע בעיר אירביד.
לאחר קום המדינה המשיך ברין לתכנן בתי דירות בירושלים, במיוחד בשכונת קרית שמואל. הוא נפטר בירושלים ב-1966.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נועם דביר, לדבר בשפת הרחוב, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2011