משתמש:Boraftk/טבח הארמנים בבאקו (1918)
טבח הארמנים בבאקו (בארמנית: 1918 թ. Բաքվի հայերի կոտորած) היא כינוי לתקופה במלחמת האזרחים הרוסית בספטמבר 1918, כשארמנים תושבי העיר באקו נטבחו על ידי צבא האסלאם של אנוור פאשה ובני בריתם, האזרים המקומיים שכבשו את באקו, בירת הרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן.
לפי ההערכות, נטבחו כ10,000 ארמנים באלימות, ויש מקורות הטוענים שכמות ההרוגים הייתה מעל ל30,000. חוקרים אומרים כי הטבח הוא נקמה על ימי מרץ, שהיה חודש לפני כן, שבהם נטבחו תושבים אזרים בעיר.
טבח זה היה הטבח האחרון בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז אפריל 1918, העיר באקו הייתה בשליטת הסובייטים, בהנהגתו של סטפן שהומיאן. הסובנקרום של באקו או ברית המועצות שיתפו פעולה עם הסניף המקומי של המפלגה הפדרציה המהפכנית הארמנית בשביל לבסס את השליטה בעיר, אבל עד הקיץ של אותה השנה היא מצאה את עצמה תחת איום הולך וגודל מצד האימפריה העות'מאנית. הכוחות המזוינים של שני הצדדים תקפו זה את זה בעימותים ביוני וביולי, אבל הכוחות הסוביטיים לא הצליחו להדוף את מתקפות העות'מאנים והאזרים ונסוגו מהאזור.
באוגוסט, הצבא העות'מאני, בראשות צבא האסלאם, פתח במתקפה חדשה נגד עמדות החזית, שאוישו בעיקר על ידי ארמנים. למרות כמה ניצחונות ראשוניים, הארמנים נאלצו לסגת. [1] גודלו של כוח המשלוח הבריטי התברר בסופו של דבר כקטן מכדי להשפיע רבות על ההגנה על באקו . בשבוע הראשון של ספטמבר, כוח עות'מאני-אזרי משותף שהורכב מ-15,000 אנשים התקדם ללא התנגדות רבה לכיוון העיר באקו ועד ה-13 בספטמבר, הגיע לגבולות העיר; בינתיים, האוכלוסייה המוסלמית של באקו התכוננה לברך על כניסת הצבא העות'מאני. הכוחות הארמנים הנותרים לא היו מוכנים מכדי לעצור את ההתקדמות ודנסטרוויל סירב לשמור על כוחו יותר. ב-14 בספטמבר הכוח שלו התפנה מבאקו והפליג לאנזלי, והשאיר מאחוריו את העיר כמעט ללא הגנה כלל. [2]
אירועי הטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברגע שהטורקים נכנסו אל תוך העיר הייתה בהלה איומה. [3] הארמנים גדשו את הנמל במאמץ מבוהל להימלט מהעיר. [3] חיילים עות'מאנים רגילים לא הורשו להיכנס לעיר במשך יומיים, כדי שהבלתי סדירים המקומיים - הבשיבוזוקים - יערכו לקיחת רכוש של הארמנים שעזבו. [4] [3] למרות זאת, כוחות עות'מאניים השתתפו לצד הבלתי סדירים והאזרים מבאקו בביזה, שהפנו אז את זעמם נגד האוכלוסייה הארמנית בעיר. [4] קריאות של הקצינים הגרמנים שהוצמדו לסגל הפיקוד העות'מאני להתייחס בסלחנות לאוכלוסייה הארמנית המקומית זכו להתעלמות מצד המפקדים העות'מאנים. האיש האחראי על עמדות וטלגרפים בבאקו, אחד מאלה שניהלו משא ומתן על כניעת העיר וניסה לשווא למנוע את ההפרעות הקשות ביותר, ציין: שוד, רצח, ואונס היו בשיאם (בשעה 16:00 ב15 בספטמבר) בכל העיירה נערכו מעשי טבח באוכלוסייה הארמנית ושוד כל העמים שאינם מוסלמים. הם שברו את הדלתות והחלונות, נכנסו לבתיהם, גררו גברים, נשים וילדים והרגו אותם ברחוב. מכל הבתים נשמעו צעקות של האנשים שהותקפו... בכמה מקומות היו הרים של גופות, ולהרבה היו פצעים מכדורי דום-דום. התמונה המחרידה ביותר הייתה בכניסה לשביל האוצר מרחוב סורוחנסקוי, כל הרחוב היה מכוסה בגופות של ילדים בני פחות מתשע או עשר שנים. כשמונים גופות היו בעלות פצעים שנגרמו משימוש בחרבות או כידונים, ורבים נחתכו בגרונם; היה ברור שהאומללים נטבחו כמו כבשים.
מרחוב הטלפון שמענו קריאות של נשים וילדים ושמענו יריות בודדות. מיהרתי להציל אותם. נאלצתי להסיע את המכונית על גופותיהם של ילדים מתים. ריסוק עצמות ורעשים מוזרים של גופות קרועות באו עם זאת. אימת הגלגלים המכוסים במעים של גופות לא יכלו לעמוד בפני הקולונל והשואל (המשרת). הם עצמו את עיניהם בידיהם והורידו את ראשיהם. הם פחדו להסתכל על הטבח הנורא. הנהג ביקש לעזוב את הרחוב, אך מיד התעמת עם גופה מדממת נוספת.תבנית:Anti-Armenianism [[קטגוריה:מלחמת האזרחים ברוסיה]] [[קטגוריה:טבחים באזרבייג'ן]] [[קטגוריה:1918 ברוסיה]]
- ^ Hovannisian.
- ^ Hovannisian.
- ^ 1 2 3 Walker, Christopher (1990). Armenia: The Survival of a Nation, Revised Ed. New York: St. Martin's Press. p. 260. ISBN 0-7099-0210-7.
- ^ 1 2 Hovannisian.