משתמש:CapaxDei/טיוטה

היסטוריה של טאלין

חשיבותה של טאלין

טאלין כעיר מסחר

טאלין מבחינה היסטורית יכולה להמנות בקלות עם אחת מהערים החשובות ביותר שעל חופי הים הבלטי, כאחת מערי ההנזה החשובות ביותר אך גם כזאת אשר חשיבותה יכולה להיות מוקבלת לסטוקהולם של ימי הביניים, אשר גם הייתה למוקד חשוב של מסחר בזכותה שלה.

היסטוריה של רוואל (טאלין)

היסטוריה של טאלין שלפני מסעי הצלב הצפוניים

על רוואל (או טאלין בשמה ההיסטורי) שלפני התקופה הדנית ידוע מעט מאוד, והמידע הנתון כיום לקוח בעיקר מהכרוניקה של הנריקוס דה לטיס (Henricus de Lettis) המתארת נוכחותו של מבצר בעיר עוד בשנת 1219. בהחלט אפשר להניח כי טאלין הייתה למרכז מסחר חשוב כבר אז מהיותה ממוקמת בנקודת מפגש של מספר דרכים חשובות באזור. היפותזה מקובלת כיום, שקודמה על ידי אוואלד טוניסון (Evald Tõnisson ) סובבת סביב שלושה נקודות מפתח עיקריות, ומאוד פונקצונליות שהצדיקו את קיומה של התיישבות זו והן בעיקר הנמל, מרכז המסחר והמצודה. עם זאת, סברה מקובלת היום רואה את ההיסטוריה של התיישבות זו, אשר הייתה לממוקמת סביב אלמנטים אלו, כהתיישבות ללא אוכלוסייה קבועה לאורך זמן וזאת מאידך היעדר האיזכור של אוכלוסייה זו או כל רמיזה לכך במקורות ההיסטוריים (אם בכרוניקה של דה לטיס או אם ב-Liber Census Daniae). עם זאת כן ידוע כי במרחק של כחמישה קילומטרים מההתיישבות כן היו לשתי התיישבויות אחרות אשר להן כן הייתה אוכלוסייה קבועה. טאלין, עם ערים אסטוניות אחרות באותה התקופה קיבלו בין היתר הגירה גדולה של קבוצות אתניות מאזור גרמניה של היום באימפריה הרומית הקדושה דאז, ותופעה זו נפשת היום כמחדדת אותה התקופה ואף המאגדת את בני המקום, בהקשרים שפתיים ותרבותיים יחדיו.

מדוכסות אסטוניה הדנית ועד לתחילת השלטון הטבטוני

ראשיתו של השלטון הדני בטאלין טמון בכיבוש העיר שנלקח על ידי וואלדמאר השני, מלך האומה הדנית. הוא נלווה בצבא המתואר במסמכים היסטורים מאותה התקופה כגדול-מימדים, ואף כרוניקות אשר מקורן בצד הדני אומדות את מספר הספינות אשר היינו בשימוש להעברת צבא זה לאזור על כ-1,500 (אך אשר נלקח בערבון מוגבל ביותר היום).חיילים הערוכים לקרב הגיעו אז מהממלכה הדנית אך גם מצפון האימפריה הרומית הקדושה, אשר הכילה מספר אומות אשר היו נתונות בחסות פיאודלית תחת השלטון הדני והאימפריאלי יחדיו. הכיבוש מתוארך לשנים 1219-1220 וזהו גם הזמן אשר מתוארכת אליו תחילת בנייה המצודה הדנית שהייתה ממקומת על גבעת טומפאה אשר השקיפה אל כל עבר.

כיבוש טאלין בידי הדנים היה חלק מהמערכה הארוכה והממושכת של מסעי הצלב הצפוניים. מסעי הצלב הנידונים לא היו מבלי הצדקה פוליטית דאז לקיומם, ועל כן היו מבוססים על הוראת האפיפיור אאוגניוס השלישי משנת 1147, אשר הותירה התמקדות צבאית לשם מטרה זו באזור. התמקדות זו הגיעה לאחר כיבוש ונפילת האי ריגן ובתוכו העיר ארקונה בידי וולדמאר הגדול , מלך הדנים, וזוהי למעשה הייתה יריית הפתיחה להתערבות העמים הסקנדינביים וכיבוש אזורים מידי עמים פגנאיים באזור הים הבלטי.

המערכה הצבאית והקרב על טאלין כלל בנוכחותו של הארכיבישוף אנדראס סונסן בליווי נוסף של כמה בישופים אחרים גם כן. היא לוותה גם כן בהתחייבות -סרק להמרה לנצרות בידי האסטונים הלא-נוצריים שחיו בחבל הארץ אשר נשברה לאחר שלושה ימים על פי העדויות בשעת סעודה אשר ערכו הדנים, בה החלו להיות מותקפים מחמישה כיוונים שונים. הדנים לכל אורך שלבי המערכה המוקדמים הפסידו קשות לאסטונים, ונראה שבכך כשעמדו לעזוב לחלוטין את אזור הקרב, כי התכוננו הם לתבוסה צבאית. אם זאת, ויסטלב מריגן ואביריו אשר היו בזירה ואשר החביאו עצמם בסתר מפני האסטונים מתחת לצוק, הובילו מתקפת נגד חדשה שהצליחה להדוף את התפשטות האסטונים וכיבוש טאלין שכבר קודם לכן התחילה להיות מבוצרת בידי הדנים. על פי המסורת הקיימת ב-15 ביוני במהלך הקרב ניתן לכוחות הדנים הדנבּרוֹוּ (Dannebrog),הדגל הלאומי כיום של דנמרק אשר אזכורו אשר החל להופיעה לראשונה על ידי היסטוריונים אשר תיעדו על אודות הקרב בסביבות שנת 1500.

במהלך 1220-1223 טאלין עדיין הייתה באיום על ידי האסטונים על הדנים אשר שלטו באזור והמבצר אשר הם בנו על גבעת טומפאה נפל לידי שימוש במערכות אלו. למרות האיום, הכיבושים המשיכו והובילו לנפילת כל צפון אסטוניה בידי דנמרק, ולהקמתה של הדוכסות של אסטוניה, אשר כללה בגבולותיה את המרכז האורבני טאלין. בשנת 1346 אסטוניה נמכרה לידי המסדר הטבטוני, ומכאן והלאה ההיסטוריה של העיר עד ימנו אנו השתנה לחלוטין, כאשר בעשורים מאוחרים יותר, טאלין, כעיר טבטונית חשובה, קיבלה כמעט את כל אתרייה המכרזיים המאפיינים אותה כיום באזור העיר העתיקה.