משתמש:Cbendor/משתמש:109.65.159.219
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
המודל היוריסטי-סיסטמתי של החוקרת שלי שייקין מהווה מודל מרכזי בתחום עיבוד המידע. המודל גורס שהאדם מעבד מידע שהוא מקבל בשני אופנים. אופן העיבוד הראשון הינו היוריסטי, כלומר, האדם נשען על רמזים חיצוניים (כמו שטף דיבורו או מראהו של האדם המספק את המידע) או ניסיון עבר. אופן העיבוד השני הינו סיסטמתי, כלומר, האדם מתייחס לתוכן המידע עצמו. כמו כן, המודל מציין את מוטיבציית האדם כגורם נוסף המשפיע על עיבוד המידע. כאשר מוטיבציה גבוהה תוביל לעיבוד סיסטמתי ומוטיבציה נמוכה תוביל לעיבוד היוריסטי. לפי המודל, לאדם יש נטייה לעבד את המידע באופן היוריסטי מכיוון שהוא מעוניין לחסוך עד כמה שניתן במשאבים העומדים לרשותו, ולכן, הוא משתמש בעיקרון הנקרא עיקרון "הכמות המספקת" הגורס שהפרט מאזן בין שימוש מינימלי במשאביו לבין סיפוק המוטיבציות שלו.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלי שייקין חוקרת בתחום ההשפעה החברתית התעניינה בעולמות העמדות, השיפוט החברתי והשכנוע, בעיקר בעובדה שבמצבים שונים אנשים מעבדים מידע בצורה שונה. לאור זאת, היא פיתחה את המודל היוריסטי-סיסטמתי[1].
תאוריות עיבוד מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאוריות עיבוד המידע מתמקדות בהתייחסות הפרט לאירועים סביבתיים, אופן קידוד מידע שנלמד, השוואתו למידע הקיים בזיכרון ושליפתו בעת הצורך. התאורטיקנים טוענים שהפרט בוחר להתייחס למאפיינים מסוימים של הסביבה, מנתח מידע שמוצג בפניו, משווה אותו למידע שרכש בעבר ומסדר את המידע על מנת לתת לו משמעות[2]. חלק מהתאוריות משתייכות לתת-קבוצה של תאוריות עיבוד מידע והן נקראות תאוריות דו-מסלוליות.
תאוריות דו-מסלוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאוריות דו-מסלוליות גורסות שתהליכים מנטאליים של האדם, הנמצאים בבסיס שיפוטים חברתיים, מתחלקים לשתי קטגוריות: תהליכים אוטומטיים ותהליכים נשלטים. לתהליכים אוטומטיים ישנם ארבעה תנאי תפעול: (1) הם מתרחשים באופן בלתי נשלט, (2) דורשים מעט משאבים קוגניטיביים, (3) לא ניתן לעצור אותם באופן רצוני ו-(4) הם מתרחשים מחוץ למודעות האדם.
לתהליכים נשלטים ישנם גם ארבעה תנאי תפעול: (1) הם מופעלים באופן רצוני, (2) דורשים משאבים קוגניטיביים רבים, (3) ניתן לעצור אותם באופן רצוני ו-(4) פועלים במסגרת מודעות האדם.
בעבר תאוריות אלה התמקדו בתופעות של תחומים ספציפיים כמו: שכנוע, סטריאוטיפים ודעות קדומות ויחסים של עמדות והתנהגות, אך בעשור האחרון תאוריות אלה עשו מעבר לחיפוש וזיהוי עקרונות כלליים שאינם קשורים לתחום ספציפי מסוים. אחד התחומים המרכזיים שתאוריות אלו התמקדו בעבר היה של שכנוע וכיצד זה השפיע על עיבוד מסרים חברתיים[3].
תאוריות דו-מסלוליות של תופעה ספציפית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים [1] - ^ (Schunk, D. H. (1996, Learning theories, Printice Hall Inc., New Jersey, 1-576
- ^ (Gawronski, B., & Creighton, L. A. (2013, Dual-process theories, The Oxford handbook of social cognition, 282-312