משתמש:DNA-Mald/ השפעה חברתית נורמטיבית
השפעה חברתית נורמטיבית:
[עריכת קוד מקור | עריכה]השפעה של אנשים מובילה פרטים להתנהגות קונפורמית וזאת על מנת שיקבלו אותם מבחינה חברתית ובכדי להימנע מדחייה, סנקציות והגבלות.[1]
ההשפעה החברתית תורמת ליציבות החברה. בדרך זאת החברה הופכת למאוחדת יותר ואפקטיבית יותר בדרך למילוי מטרות משותפות[2]
1.תיאוריות בסיס
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכוח של השפעה חברתית נורמטיבית נובע מהצורך הבסיסי של אנשים בחברה בזהות חברתית. זהות חברתית, עבור פרט בחברה, ממלאת צורך בסיסי של שייכות לחברה. [3]
גורם זה משפיע על ההיענות לנורמות החברתיות בחברה של הפרט. כך שלעיתים קרובות מובילה אנשים להיענות לדרישות פומבית, אך לא בהכרח להסכים עם הנורמות החברתיות של הקבוצה וזאת על מנת להשיג קבלה ושייכות חברתית. אותם נורמות חברתיות שמשפיעות על הפרט מתייחסות לחוקים הלא כתובים המשפיעים על התנהגותו החברתית. אלה סטנדרטים נהוגים של התנהגות שמשותפים לרוב הפרטים של חברה מסוימת. [4]
לדוגמה, במחקרו הקלאסי של אש לגבי קונפורמיות, נבדק בקרב קבוצות של 8 סטודנטים, המורכבים מ7 משתפי פעולה ונבדק אחד, אם נבדקים יתנהגו בקונפורמיות כאשר תוצג מולם מטלה וויזואלית של זיהוי קווים דומים, כאשר התשובה למטלה מובנת מאליה. התוצאות הראו שנבדקים דווחו שצמדי קווים שונים שהוצגו בפניהם הם דומים, עקב כך שמשתפי הפעולה של המחקר אמרו שהקווים דומים. אפקט זה לא נמצא כשהקווים הוצגו לנבדקים ביחידות. [5]
דוגמה נוספת להשפעה החברתית הנורמטיבית של החברה על הפרט הינו מחקר שהראה שבבתים שקיבלו יותר הודעות נורמטיביות לגבי שימור אנרגיה בבתים, התקיים שימור ביתי רב יותר של אנרגיה. כשהנבדקים נשאלו בסוף המחקר מה השפיע על התנהגותם הם ייחסו התנהגות זאת לדאגה סביבתית יותר מאשר להודעות שנחשפו אליהם.[6]
2.גורמים משפיעים:
[עריכת קוד מקור | עריכה]2.1 תיאוריית השפעה חברתית:
[עריכת קוד מקור | עריכה]החוקר לאטנס הציג 3 גורמים שמשפיעים על רמת הקונפרמיות של פרט בחברה: 1.חשיבות אישית של הקבוצה 2. קירבה פיזית 3. גודל הקבוצה. כאשר הקבוצה של הפרט יותר חשובה לו ברמה האישית, בעלת משמעות אישית. קרובה אליו פיזית, כך שהפרט נפגש עם הקבוצה באופן תדיר וגדולה יותר במספר הפרטים בקבוצה, מידת הקונפורמיות תעלה. אולם, לגבי גודל הקבוצה, כאשר הקבוצה עולה מ 3-5 פרטים, מידת הקונפורמיות תרד באופן יחסי. [7]
2.2 אחדות דעים:
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר יש אחדות דעים לגבי נורמה חברתית, גדל הלחץ על הפרט בקבוצה למלא אחר הנורמה. אולם, כאשר אחדות הדעים מתערערת ההשפעה החברתית תרד. במחקרו של אש נמצא שכאשר אחד מחברי הקבוצה במחקר הפר קונפורמיות במטלה שהקבוצה התבקשה לעשות ודיווח על תשובה נכונה או אפילו שגויה, אך שונה מיתר חברי הקבוצה, נראתה ירידה בקונפורמיות של שאר חברי הקבוצה. התוצאות הראו שכאשר אחד מחברי הקבוצה הציג דעה אחרת, הנבדקים התנהגו בצורה קונפורמית רק ברבע מהמקרים. [8]
2.3 פומבי מול פרטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשפעולות של פרטים נעשות בפומבי, הלחץ החברתי גדל, מאידך הלחץ החברתי יורד בפעולת שנעשות בפרטיות. לדוגמה, במחקר של אש נבדקים רשמו תשובה לשאלה בפרטיות, במטלה שהתבקשו לעשות, לאחר שמשתפי פעולה של המחקר כבר ציינו את תשובתם בפומבי. במצב זה רמת הקונפורמיות ירדה כך שתשובתם של הנבדקים לא תאמה את תשובות שאר חברי הקבוצה.[9]
2.4 הבדלים מגדריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחקר נמצא פער קטן בין נשים וגברים בקונפורמיות במצבים של השפעה נורמטיבית, כך שבמצבים פומביים נשים יגיבו מעט יותר בקונפורמיות.[10]
3. דוגמא להשפעה חברתית נורמטיבית
לחץ חברתי מופעל על נשים להיות עם גוף אידיאלי, כפי שמוגדר בחברה מסוימת. נשים ירצו להתקרב לאידאל זה בכדי לא להידחות חברתית. תהליך דומה מתרחש בתקופה האחרונה גם בקרב גברים שמצופים מבחינה חברתית להיות חטובים ושריריים.1
4. מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה][1]Aronson, E., Wilson, T.D., & Akert, A.M. (2005). Social Psychology (5th ed.). Upper Saddle River, NJ: Prentice Hall.
[2] Heuser, L., Brian. (2005). Social Cohesion and Voluntary Associations. Peabody Journal of Education, 80, 16–29
[3] Aronson, Eliot; Timothy Wilson; Robin Akert. "Conformity: Influencing Behavior". Social Psychology. Pearson. Retrieved 15 November 2013
[4] Schacter, Daniel L. (2012). Psychology (2nd ed.)
[5] Asch, Solomon (November 1955). "Opinions and Social Pressure". Scientific American. 193 (5).
[6] Nolan, J., Schultz, P., Cialdini, R., Goldstein, N., & Griskevicius, V. (2008). Normative social influence is underdetected. Personality and Social Psychology Bulletin, 34(7), 913-923
[7] Latané, B (1981). "The psychology of social impact". American Psychologist. 36: 343–356
[8] Asch, Solomon (1956). "Studies of Independence and Conformity: I. A Minority of One Against a Unanimous Majority". Psychological Monographs: General and Applied. 70 (9): 1–70
[9] McLeod, Saul (2008). "Asch Experiment". SimplyPsychology. Retrieved 20 November 2013
[10] Eagly, Alice; Linda Carli (July 1981). "Sex of researchers and sex-typed communications as determinants of sex differences in influenceability: A meta-analysis of social influence studies". Psychological Bulletin. 90 (1): 1–20