משתמש:Danielophir/דניאל אופיר
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דניאל אופיר נולד בתל-אביב (1941). למד בבית ספר תחכמוני, דבר שהשפיע על עבודתו כאמן וכצייר.
דניאל שומר בקפדנות על הייחוד שבו, ומגשר בכישרון רב בין יכולת מקצועית רבת-ניסיון בכל הקשור בציור מגוון-נושאים,לבין ציור חושני, נושא חותם אישי, אשר שורשיו נעוצים במורשת שייכות למראות ילדות.
דניאל למד במכונים הישראליים לטכנולוגיה, גראפיקה וציור ובמכון אבני לציור ופיסול. נימנה עם מייסדי ההוצאה לאור של משרד הביטחון. כעשר שנים היה אחראי לפרסומים מגוונים, אלבומים על מלחמת ששת הימים ביוני 1967.
מונה כמנהל ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה בשנת 1977 בתפקיד זה שימש 10 שנים. תרם מאישיותו כאמן וצייר לעיצוב חומר הלימוד של האוניברסיטה, בה כלולה מחלקה גראפית נרחבת, המעצבת את החומר הלימודי רב-הנושאים שבתחומה.
בשל סממני פיוט ושאר רוח באישיותו, הוא נימשך בחבלי קסם אל הציור הטהור. ציורי הנוף של מראות ארץ ישראל הנושאים עליהן חותם מובהק של ים תיכון בחופי המזרח,אך אינן סותרות נטייה ועניין בציור של מופשט אינטלקטואלי.
דניאל עסק בציור התנ"ך במשך 7 שנים, פיתח טכניקה מיוחדת המאפשרת לצייר את סיפורי האירועים הכלולים בו, למרות האיסור - לא תעשה לך פסל וכל תמונה.
במשך השנים האחרונות משקיע דניאל את מכחולו בציורים צבעוניים על זכוכית, בטכניקה מיוחדת. רובם של הציורים מוקדשים לנופי ארץ ישראל. בניגוד לעקרון ציורי הויטראז' שהם חלקי תמונה בשלמותה, מהוות תמונות-זכוכית אלו יצירות דקורטיביות, בהן מוחשים היטב מראות ונופי ארץ ישראל.
יצירתו האמנותית של דניאל מעוגנת במרכיבים דקורטיביים, מורגשת בה עיין חומדת והתרפקות רגשית על מראות הארץ בה נולד. ציוריו אינן נצמדים לריאליה ארצית, אך ניתן בהחלט לזהות את שייכותן המהותית,השייכות הפיסית והרוחנית, המזינה את כל אשר בא לידי ביטוי-וגילוי בעולמו הרגשי. הציור משמש לו אתגר, הוא משקיע בו ידע וניסיון מעולה יחד עם דמיון של אדם השלם עם תפיסתו האמנותית. במשך השנים הציג דניאל תערוכות יחיד רבות בארץ ובחו"ל, השתתף בתערוכות קבוצתיות בחסות ראשי ערים.הציג תערוכות יחיד, בארצות הברית ובדרום אפריקה.
דניאל היה מבין יוזמי ארגון "אורביס" ושימש כמזכירו. בתקופתו נעשו פעולות עבור ציירים ואמנים, שהציגו את עבודותיהם בתערוכות קבוצתיות בחסות ראשי ערים, בגוש דן.
הוצאת מסדה בע"מ, בתמיכתה של גב' ברכה פלאי מייסדת ההוצאה, הוציאה לאור אלבום מעבודותיו בנושא "ישראל בציורי דן אופיר". האלבום הופיע בשנת 1982 לרגל תערוכת האמן שהתקיימה באוניברסיטה הפתוחה בנוכחות מנכ"ל משרד החינוך והתרבות מר אליעזר שמואלי.
בשנת 1995 יצא לאור אלבום מהודר של אוסף מציוריו בשם "פנים חדשות לתנ"ך", 114 ציורים מספר "בראשית" ועד ספר "דברי הימים", האלבום הופק במסגרת חגיגות אירועי 3000 שנה לירושלים וניתן לנשיא המדינה מר עזר ויצמן, פרופ' אמנון רובינשטיין- שר החינוך והתרבות, מר אהוד אולמרט - ראש עיריית ירושלים.
יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דניאל אופיר-אמן וצייר, במשך 50 שנה מצייר רק את ההיסטוריה של העם היהודי לדורות הבאים.
עוד בנעוריו, כשטייל בשכונות הדרומיות של תל אביב הישנה היה במוחו חלום. חלום של נער שנולד בשכונת שבזי, אין כסף, הכול קשה, אבל יש הרבה חלומות, להגשים חלום. להעביר לדורות הבאים מסר באמצעות טכניקה מיוחדת, את שעבר על העם היהודי לפני 3300 שנים, את התחושות, את ההרגשות שעברו על עמנו והכול דרך ציור.
לפני 30 שנים התחיל בפרויקט מיוחד, לצייר את ההיסטוריה היהודית כפי שהיא משתקפת בתנ"ך, מבריאת העולם בספר "בראשית" ועד לספר "דברי הימים". היסטוריה מפוארת, מנהיגים בעלי שעור קומה ואירועים שהשאירו את חותמם בעברנו.
בכדי להעביר מסר בציור, היה עליו לחשוב על שיטה וסגנון מיוחדים, כדי שהמתבונן יבין את הספור מאחורי הציור למרות המגבלה –לא תעשה לך פסל וכל תמונה.
דניאל צייר את ארץ ישראל המתחדשת, מהצפון ועד הדרום, מקומות מההיסטוריה היהודית, ישן, עתיק, חדש, היסטוריה שלמה על גבי בדים וזכוכית, בשמן, באקוורל ובצבעי זכוכית.
לאחר שסיים פרויקט זה, מפנה דניאל את עבודתו לדור הצעיר. התמזל מזלו לצייר לדורות הבאים את ההיסטוריה של עם ישראל.
אין עתיד לעם בלי לדעת את עברו המפואר, דרך הציורים הרבים שצייר, פונה לדור הצעיר בכדי שיתחבר ויבין את המורשת היפה והחשובה שלנו במדינתנו המתחדשת.
אנו חוגגים את חג הפסח, חג החרות, חג עם סמלים רבים ומסר מאוד חשוב, היינו עם של עבדים ויצאנו לחופשי, עברנו תלאות, הגענו לארץ המובטחת, נלחמנו בעבורה, עברו אלפי שנים, הקמנו מדינה ועד היום אנחנו נלחמים בעבורה.
"עלינו לספר ביציאת מצרים וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח" (מתוך ההגדה של פסח)
אלבום - ישראל בציורי דן אופיר- בהוצאת מסדה 1982[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקדמה לאלבום - ישראל בציורי דן אופיר: שנכתבה ע"י גב' רבקה כצנלסון.
אמנות הציור של שנות ה-80 משאירה מאחוריה בישראל זרמים ואופנות שהיו כתכתיב בלעדי בעשור הקודם, ורובם אף רמזו על נטע של- יבוא מנופים וחיים רחוקים ממראות וחוויות שייכים לארץ ישראל. כבר בראשית העשור הנוכחי גוברת "חירות האמן" לבחור לעצמו נתיב-יחיד, עונה לכישוריו ומעוגן בעולמו האישי.
דניאל אופיר שומר בקפדנות על הייחוד שבו, ומגשר בכישרון בין יכולת מקצועית רבת-ניסיון בכל הקשור בגראפיקה מגוונת-נושאים, לבין ציור חושני, נושא חותם אישי, אשר שורשיו נעוצים במורשת שייכות למראות ילדות, יתכן גם בזיקה בלתי- מודעת למוצא ועדה, ובהשקפת עולם ברורה ומפורשת.
דניאל אופיר נולד בשכונת שבזי הצבעונית על גבול תל אביב הקטנה ויפו הקדומה, והייתה יתכן גם היא כגשר רופף בין מראות וריחות של יפו הנושאת חותם ים-תיכוני מזרחי מובהק, לבין הוויה צעירה ורעננה של תל אביב בראשית התהוותה. אביו עלה לארץ ישראל מאיסטנבול שבתורכיה, דניאל אופיר עצמו למד גראפיקה וציור במכונים הישראליים לטכנולוגיה ובמכון אבני לציור ופיסול. ב-1962 נימנה עם המייסדים של ההוצאה לאור בבעלות משרד הביטחון במדינת ישראל, וכעשר שנים היה אחראי לפרסומים מגוונים, ביניהם האלבומים המרשימים שתיעדו בצילומים וערכים גראפיים מוחשיים את מלחמת ששת הימים הנודעת ביוני 1967.
מזה כעשר שנים ניהל דניאל אופיר את בית ההוצאה לאור שבמסגרת "האוניברסיטה הפתוחה", ברמת אביב: במחלקה זו כלולה גם מחלקה גראפית נרחבת, הקשורה לחומר הלימודי רב-הנושאים שבתחומי אוניברסיטה מיוחדת זו. ברם, כל אלה שייכים ל"חולין", אף כי דניאל אופיר שייך באופיו ל"דבקים" בכל עבודה השייכת לתחומי עיסוקיו.
בשל סממני פיוט ושאר רוח באישיותו הענווה, הוא נימשך בחבלי קסם אל הציור הטהור. קוסמים לו נושאים שונים, אך כולם כשייכים למורשת ולנופים מאז ילדותו ועד היום: ארץ ישראל. זו השוכנת לחוף הים התיכון המזרחי, והיא חטיבה מיוחדת לעצמה. מכאן הנהייה החוזרת להעלות במכחול אמן, לרוב בצבעי שמן ספוגי אור וחום את ירושלים, חברון ובית לחם: יפו, עכו, קיסריה וטבריה: וגם מצדה, מפרץ סיני וכנרת. בתמונותיו אלו בולטים כ"רמזור סמלי" מגדלים דמויי צריחי מסגדים, וקו רצוף של מבנים צפופים, שהם יוצרים במלוכד מראה של חומה בצורה ומגינה. מעבר לחומה, רוחצת בשמש עזה, נרמזת שלמות של עולם צבעוני מלבר, סגור ומכונס מלגו, שהוא מעבר לחומת "המעגל הסגור". קורצים הרבה לדניאל אופיר קטעי חוף צרים, רחוצי ים ועדיין שומרים על מראה היולי בשטח הפקר הולך ונעלם שבין תל אביב לנמל יפו, נוף חוזר לעיניו בדרכו אל מקום עבודתו. לחוויה נופית זו נוכחות בולטת בתמונותיו.
תמונות הנוף של מראות ארץ ישראל עדיין נושאים עליהן חותם מובהק של ים תיכון בחופי המזרח, אך אינן סותרות נטייה ועניין בציור של מופשט אינטלקטואלי. מבחינה זו מעניינת סידרה של שש תמונות מוקדשות ל"בריאת העולם" בעקבות שורות מתחילות בספר "בראשית": והארץ הייתה תוהו ובהו: חושך על פני תהום... ויהי אור... ויבדל אלוהים בין האור והחושך ויקרא אלוהים לאור יום ולחושך קרא לילה...ויהי מבדיל בין מים למים: אל סידרה, מופשטת, צבעונית-גראפית זו, הוסיף דניאל אופיר סידרה מעניינת של קטעי "יער היולי"- כרמז להמשך בריאת העולם: ויאמר אלוהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע... הגישה והביצוע בנושאים אלה מעידים על התמודדות של האמן עם מחשבה שמורה יתכן מימי ילדות וראשית קריאה, ורצונו להמחיש נושא קשה ומגרה. לסדרה זו שייכות שלוש תמונות נוספות במופשט מרומז: הן שאובות מראשוני סיפורי התורה: יציאת מצרים: נס קריאת ים סוף - הניתנת בשער.
לאחרונה משקיע דניאל אופיר את מכחולו בציורים צבעוניים על זכוכית בטכניקה מיוחדת. רובם של הציורים מוקדשים גם הם לנופי ארץ ישראל. מעל ללוחות קטנים-עגולים של זכוכית מקומרת בגודל אחיד, ניתנת תמונת נוף בשלמותו, בניגוד לעקרון ציורי הויטראז' שהם חלקי תמונה בשלמותה. תוך מגבלות שטח וניצול מרבי של צבעוניות שקופה, מהוות תמונות-זכוכית עגולות אלו יצירות דקורטיביות- דינאמיות בהן מוחש היטב מראה – עיניים מהיר וחזק.
יצירתו האמנותית כולה של דניאל אופיר מעוגנת במרכיבים דקורטיביים, ומורגשת בה עין חומדת והתרפקות רגשית על מראות הארץ בה נולד, גדל, למד, ספג ונספג. תמונותיו אינן נצמדות לריאליה ארצית, עם זאת ניתן בהחלט לזהות את שייכותן המהותית. השייכות הפיסית והרוחנית של דניאל אופיר היא גם המזינה כל אשר בא לידי ביטוי וגילוי בעולמו הרגשי האסטטי. מלאכת הציור משמשת לו אתגר ופורקן, תוך שהוא משקיע בה ידע וניסיון גראפי מעולה יחד עם דמיון טבוע בחותם "מזרח", של אדם שלם עם עצמו.
אלבום - פנים חדשות לתנ"ך- בהוצאת המרכז לתודעה יהודית-שירה תודעה בע"מ 1995[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקדמה לאלבום: פנים חדשות לתנ"ך: שנכתבה ע"י פרופסור חיים גבריהו. פנים הרבה לספר הספרים העברי- התנ"ך; פנים לאומיות מיועדות לעם ישראל, ופנים אוניברסאליות כביטוי וגילוי לכל משפחות האדם עלי אדמות. רבבות פירושים נכתבו על ספר הספרים, דור ופירושיו, וכל דור חיפש ומצא בתנ"ך העברי מקורות לאשראה רוחנית ומוסרית. המפרשים בני העם היהודי שונים בגישתם ובתפישתם מן המפרשים הנוצרים, שגם הם היו רבים לאין ספור, וכן מן המפרשים המוסלמים שראו אף הם בתנ"ך את ספר היסוד לאמונה המונותיאיסטית. על החוקרים נוספו עוד סופרים ואמנים, בני אומות רבות, שגילו בתנ"ך אוצרות-רוח כבסיס ליצירותיהם בתחומים של ספרות, מוסיקה, ציור ופיסול, תוך גיווני נוסח וסגנון, אך תוך דביקות בנושא השאוב מן התנ"ך על סיפוריו, גיבוריו ועלילותיו. לא מיצו ראשונים את אשר באו ליצור אחרונים, בני ימינו אלה. הצייר דניאל אופיר חיפש ומצא מבע מקורי משל- עצמו לדמויות לעלילות מתוך ספר הספרים העברי. הוא אף גילה יחוד מרשים בטכניקה שיצר לצורך המחשת סיפורי התנ"ך שלו ב-114 ציוריו החדישים והמרתקים, שבהם לא פסח על שום ספר והעלה גם דמויות ופרשיות כאלה אשר בעבר לא הדליקו כמעט את דמיונם של אמנים. בשיטתו הייחודית, תוך עמל שקדני משך שנים, צייר את פרי רוחו במכחול רב צבעים וגוונים, בעיקר על זכוכית; וזו – בשקיפותה, בקשיותה ובמשחקי אור וצל – החזירה במימד ציורי-אמנותי את הדמות והסיפור התנכי מזווית ראייה חדשה: כביכול באותו חיבור שבין "ירושלים של מטה" ו"ירושלים של מעלה" לפי תפיסת חכמי המדרש.
תורת ישראל אמנם מטיפה להכרה אלוקית מופשטת: "כי לא ראיתם כל תמונה". ברם, התורה התירה את מלאכת-המחשבת של מנורת שבעת הקנים ואת עיצוב דמות הכרובים, ואלה סמלים מקודשים השייכים למשכן השכינה בבית המקדש. דניאל אופיר בחר גם הוא בדרך של תפיסה מופשטת-למחצה, כדי להעביר את ההתרחשות החבויה בין השיטין בפרקי התנ"ך, ולעצב מעין שילוב של "מראה עיניים" עם "הלך נפש". רואים אנו את הציור הפותח: בראשית הימים, "תוהו ובהו". לכאורה – עולמות של אין...אך ב"אין" זה טמונה אנרגיה אלוקית, שעוצמתה לאין שיעור. זהו פירוש אמנותי מקורי למושג התנכי הקדום של האין: הבריאה הולכת ומקבלת צורה ממשית של ארץ ושמים, צומח וחי.
כן מרשים הציור של העולם המוצף במבול עקב החטא: הקיים שוקע מטה, יורד אל מצולות, ומעליו כבר ניכרים ניצני עולם חדש, זה שלאחר המבול; עולם חרב ועולם ניבנה. בציור, "הסנה הבוער", הצליח דניאל אופיר לבטא את יצירת הברית בין ה' לעם ישראל, וזאת על-ידי המחשת הסמל של "הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל". התמונה מעוררת מחשבה, כי אכן עם ישראל הריהו בבחינת עם-עולם, אשר אש- התמיד שלו תוקד ולא תכבה לעד.
ציור אחר בסדרה, קבלת התורה במעמד הר סיני, מציג תמונה דינאמית של כוחות-טבע היוליים מתפרצים, ואילו דבר האל מאזן ומרסן את העצמה והגעש. האור הקדושה צוררת בצרור אחד את כוחות הטבע ואת הניצוץ האלוהי שבאדם.
בציור חזון אחרית הימים נותן דניאל אופיר מבע אמנותי רב-חן לשלום האוניברסאלי המיוחל בעולם מתוקן – בין אדם לאדם ובין עם לעם, ואף בין האדם למערכת החי עלי אדמות. וכך מיזג הצייר את ראשית-הימים האגדית שלפני חטא האדם, עם אחרית-הימים האידיאלית.
דומה שהותווה כאן לפנינו נתיב אופטימי לגורל הבריאה: אמונה באדם ובנצח רוחו. ההיסטוריה האנושית הולכת לקראת הטוב, "כי מלאה הארץ דעה את ה'". (ישעיהו, יא, ט).
אמרו חז"ל: "שבעים פנים לתורה", והוסיף ר' חיים ויטאל בספרו "הגלגולים": "ששים ריבוא פנים לתורה". חלק משבעים או משישים ריבוא הפנים מתגלות בסדרת הציורים החדשה-חדישה של הצייר דניאל אופיר, המציע נתיבות לתפיסה לא-שגרתית של פרקי ספר הספרים.
בנוסף לסגולות הפשט והדרש שחברו בה יחדיו, מגישה הסדרה ציורים מרהיבי-עין כשלעצמם, המעניקים הנאה אסתטית וחוויה רגשית לכל המסתכל בהם. אכן יבול נאה לאמן לאחר שנים ארוכות של חיפושים, ניסויים ויצירה רצינית.
יהי רצון שיצירה זו יפוצו מעינותיה, בישראל ובקרב עמים אחרים, ויעמוד היוצר על הברכה.
פרופסור חיים גבריהו יו"ר החברה לחקר המקרא בישראל והחברה היהודית העולמית לתנ"ך
תקליטור "מבראשית לקוממיות" – 60 שנה למדינת ישראל מהדורה בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
סידרה היסטורית מבריאת העולם ועד מלחמת לבנון השנייה, המבוססת על ציורי הצייר והאמן דניאל אופיר.
- בריאת העולם ותקפת האבות.
- יציאת מצרים, תקופת המלכים:שאול,דוד ושלמה.
- הנביאים בנבואות הזעם,לעומת החזון לאחרית הימים.
- הגדה של פסח והמשמעות ההיסטורית.
- מלחמת העצמאות 1948,קליטת העלייה ופיתוח הארץ.
- מלחמת סיני 1956,כיבוש סיני,רצועת עזה ושרם א-שיח.
- מלחמת ששת הימים 1967, שחרור ירושלים העתיקה וחברון.
- מלחמת יום הכיפורים 1973, כיבוש רמת הגולן,סיני,צליחת תעלת סואץ.
- מלחמת לבנון הראשונה 1982.
- מלחמת לבנון השנייה, 2006
תקליטור "מבראשית לקוממיות" - מהדורה בעברית ותרגום לאנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
סידרה היסטורית מבריאת העולם ועד מבצע "עופרת יצוקה", המבוססת על ציורי הצייר והאמן דניאל אופיר דברי קישור באדיבות: תא"ל מיל' אביגדור קהלני-יו"ר האגודה למען החייל. הרב דוד לאו – הרב הראשי למודיעין. ציורים,תסריט,בימוי: דניאל אופיר צילום ציורים ,ראיונות , צילומי אוויר,מוסיקת רקע,עריכה והפקה דיגיטלית: אורי הפקות-שירותי צילום. הפקה בחסות האתר ליודאיקה מודרנית ומורשת ישראל.
אתר "מורשת ישראל"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2006 הקים האמן דניאל אופיר אתר באינטרנט http://www.danielophir.com/ המציג את יצירותיו בנושא התנ"ך, הגדה של פסח, ציורי ארץ ישראל, מלחמת העצמאות, מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע "עופרת יצוקה", חגי ומועדי ישראל, מרכזי יהדות בעולם, בית כנסת ואתר זיכרון . מטרת האתר לתת ידע בסיסי לקשר בין עם ישראל לארץ ישראל, לכל אדם בישראל ובעולם. האתר בעברית ובאנגלית.