משתמש:Danny-w/מדפיו של Erezo/דמוגרפיה במזרח התיכון

‏אמונה דתית המכתיבה לחלק מהאנשים את מדיניות תכנון המשפחה שלהם. אנו חושפים את מידת המחויבות של האדם לאמונה הדתית.
הערה: אי אפשר להסיק שמשפחתו של מישהו היא גדולה בגלל אמונתו, יכולות להיות סיבות אחרות, אבל יש להניח שאם משנתה ההתנהגות הדמוגרפית ואם היא נובעת מאמונה דתית אז אפשר להניח שכשהיא מצטמצמת, אז השתנה משהו בין ההתנהגות הדמוגרפית לבין האמונה. ניתן להמשיך להאמין ותוך כך להקטין את המשפחה, ניתן ליצור זיקות נוספות בין ההתנהגות הדמוגרפית לבין התנהגות האדם. לדוגמא לקשור את ההתנהגות הדמוגרפית עם הכלכלה. יש להכניס גורם נוסף על האמונה, רווחת המשפחה.

מערכת היחסים של האדם הפרטי עם הסביבה היא מורכבת יותר מהזיקה הדתית. קיימים מתווכים בדרך המסוגלים לשנות את התנהגות בני האדם. לכן המסקנה היחידה היא שמערכת היחסים של האדם עם דתו מורכבת יותר מאמונה, מצוות וכד.'

מודל התמורה הדמוגרפית:

קיימת טענה תיאורטית האומרת שבני אדם עוברים תהליך שינוי ומודרניזציה. תהליכי השינוי מקרינים על רמת הפריון שלהם. אחד מהמרכיבים הוא כניסה למערכת עירונית, אבל, כדי שההתנהגות הדמוגרפית תשתנה צריכים להתרחש סדרה של תהליכים נלווים. עצם התנועה העירה היא לבד משפיעה באופן מועט יחסית על ההתנהגות הדמוגרפית.

דמוגרפיה במזרח התיכון

בדיקה שנעשתה על נשים אלג'יריות לצרפת מראה כי ההתנהגות הדמוגרפית נשארה זהה - 3.4 ילדים לאישה פורייה. לעומת זאת נבדקו נשים שהיגרו מהקריביים והן התנהגו כמו נשים בריטיות. על מנת שיהיה שינוי צריך שיקרו עוד שני דברים: הנשים תרכוש השכלה ותצאנה לשוק העבודה. ניתן לשמור על אמונה דתית הדוקה ועדיין להימצא ולהשתלב בתהליך שינוי של התנהגויות. המסקנה היא שהדת היא איננה בהכרח בלם למודרניזציה. הערה: נקודה זו חשובה הנושא נבדק אמפירית.

בתוך המילה דמוגרפיה יש פטריארכיה. כל עוד המעמד הפטריארכאלי הוא חזק האישה היא גורם סביל המקבל תכתיבים. במערכת יחסים כזאת יש קול אחד, קול הגבר. אם מתקבלת תמונה רצופה ומתמשכת המראה ירידה, נוכל לומר שבתוך המערכת הפטריארכאלית ניתן מקום גדול יותר לאמירת האישה ובלבד שהיא תורמת לסל המשפחה. כשאישה מביאה את משכורתה לסל מעמדה עולה והיא הופכת לגורם פעיל. בשלב זה נכנסים צרכי האישה – מה היא צריכה כדי לממש עצמה.

אופק כלכלי: נשים תדענה שלילדים יש סיכוי לשפר את מצבם בהשוואה להן. במילים אחרות לילדים יש עתיד. עצם קיום האופק מייצר אינרציה בצמצום המשפחה.

אין צורך לבדוק את הקשר הישיר בין צמיחה כלכלית לצמצום בנקודה ספציפית, אלא, שיש סיכוי לצמיחה כלכלית. אם מתחולל שינוי דמוגראפי סביר להניח שאחד מהבאים התרחשו:

• המדינה הצליחה לייצר אלטרנטיבה לגיטימית לציווי הדתי.
• נציגות המדינה הצליחה לחדור למקום הכי אינטימי של המשפחה.
• ניתן, באמצעים כלכליים לשכנע את האנשים.

ההיבטים הללו הם הנחלה של רעיונות מודרניים באוכלוסיות מסורתיות.
מדינות מתקשות להניע את המהלך (חברות מוסלמיות מסורתיות):

• האישה במעמד נחות שאין לו זכויות לנהל את המשפחה.
• בערות (בניגוד לאוריינות).
• המנהיגות הדתית הרוחנית.

כנס דמוגראפי ראשון בבוקרשט

בשנת 1974 התקיים כנס דמוגראפי ראשון בבוקרשט – במטרה להאט את הריבוי.
"מצב מלטואיסטי": (מלטוס, אבי הכלכלה המדינית 1798): קצב הריבוי של בני האדם הוא אקספוננציאלי בעוד קצב ייצור המזון הוא לינארי.
תיאוריה הפוכה של ספנסר: העולם נמצא בתת-ניצול. היכולת השכלית של האדם מסוגלת ליצור בלי קשר למשאבים של כדו"א (גידולים, הנדסה גנטית).

לכנס הגיעו נציגים מוסלמים ואמרו שלא יתכן שהמדינות המוסלמיות יכנסו למצב של צמצום הילודה.
לאחר שנה תוניס אומרת שההצהרה מ-74 (של המוסלמים) לא רלוונטית. ומתחילים לפתח תוכנית לתכנון המשפחה.
משלב זה התוכניות התפשטו לכל המזה"ת:

• פותחים את שערי בית הספר לילדות. (לא רק בי"ס יסודי)
• בפועל מוכפלת האוכלוסייה במזה"ת (נוספה אוכלוסיית הנשים) – הנשים הופכות להיות מתחרות פוטנציאליות בבי"ס, במקום העבודה וכד'.
• המדינות אומרות לאנשי הדת שהם חייבים להיות מגויסים למען עניין.
  • החברה היא אינה אוריינית (נתקשר עם המשפחה באמצעות מערכות הכריזה)
  • אנשי הדת יוציאו מנשרים (ויהיו חתומים עליהם)ובכך יעבירו לגברים את אותו המסר.

אנשי הדת מכירים בכך שחלק מהמצוקה של האוכלוסייה נובעת מגודל המשפחה. בעבר חשבנו שבערות ועוני היא המצב הרצוי בנקודת ראייתם של אנשי הדת. חלק מאנשי הדת סרבו לשתף פעולה במדיניות אך המדינה הצליחה לייצר תמיכה דתית במהלך חילוני.

שינויים מבניים יכולים להתרחש (מתרחשים הלכה למעשה) בתחום העדין ביותר שבו התחולל השינוי – הדמוגרפיה.

שינויים דמוגראפיים 1985 – 2001

מתוך שקף.

באירן תוך דור ירדו מ – 3(לא בטוח) ל 1.88%. בתורכיה שיעור הריבוי הטבעי הצטמצם בחצי. במצרים ירד ל-1.82%. קיימות שתי מדינות בהן לא ניתן לטפל: תימן ולבנון.

מסקנות:

• מעמד האישה משתנה בזכות העובדה שהמדינות נותנות לאישה זירה להביא את עצמה ליידי ביטוי. הזירה היא משולשת- השכלה, עבודה, משפחה.
• המדינות רואות את עצמן מחויבות להתמודד על היציבות הפנימית שלהן גם באמצעות הדמוגרפיה. נוזרת זיקה בין יציבות פוליטית, כלכלה ודמוגרפיה.

כדי לבסס יציבות פוליטית יש לשפר תוצאות כלכליות וכדי לשפרן יש להתמודד את הדמוגרפיה.

• המעמד של הפטריארך – הפטריארך משנה את מעמדו בכך שהוא מקבל שותף עסקי (בדמות אישה).

ניתן לומד כי דרך הדמוגרפיה משתקף שינוי בשורה של היבטים

מאפייני השינויים בחברות במוסלמיות

מתוך שקף שהוצג.

• רמת פריון שהיתה גבוהה יחסית: הרמה ירדה.
• שיעור גבוה של אוכלוסייה לא אוריינית: השיעור עלה, שיעור הבנות באוניברסיטאות גבוה מאוד ביחס לשנות -70. בירדן 50% מהסטודנטים הם נשים.
• "שיח הלכה" חברתי פוליטי: יש שת"פ למען רווחה כלכלית. גם בכנא (מוקד בו נמצאים האחרים המוסלמיים במצרים) במצרים אנשים שואפים ל-3 ילדים במשפחה.
• מתח בין פלגים דתיים: הכלכלה מתקשה למתן את המתח בין הדתות ואף מחריפה אותו. קבוצות שמפנימות מהר יותר את הגלובליזציה מתקדמות מהר יותר בהשוואה לאחרות. ברגע שהפערים הכלכליים פרושים כמו הפערים הדתיים תתגבר האיבה כלפי הפלג המצליח.
• יסודות חשיבה פטריארכלים: נותר מרכזי אבל עובר שינוי. הוא מאפשר להוביל תהליך שינוי בתרבות הפוליטית של מדינה. בגלל השינוי בחשיבה הפטרי' יש פתח לשיתוף גורמים נוספים בקבלת ההחלטות. כשיש שיתוף ניתן לקבל יציבות בעזרת פחות כוח.
• אי שוויון בסיסי בין גברים לנשים: היה, נותר אך נשחק
• משפחה \ שבט - חלופות תפקודיות וזהותיות למדינה: היה גורם שהכשיל את המדינה. החמולה הגדולה היתה סימן לחוזק והנכונות לצמצום מראה על הצלחתה של המדינה
• רתיעה מקבלת "תרבות הידע": הרתיעה קיימת. אך ככל שיותר אנשים ירכשו יותר השכלה יותר אנשים (יחסית) ייפתחו לידע והרתיעה תקטן.
• סוגיית חופש ההגות והביטוי: הנושא נשחק – "אלג'זירה"
• סוגיית הרעיון הדמוקרטי: מוקדם מידי לראות את הרעיון במזה"ת אך יש קרקע פורייה יותר לשיתוף אנשים בממשל.
• משטר אוטוריטארי אוטונומי: כשיש חשיבה פטריארכלית מקשיבים למי שעומד למעלה ולכן כשהוא משנה את דעתו ישתכנעו מהר יותר מאחר והוא הפטריארך. ההוכחה היא השינוי.

נקודות נוספות

• הפטריארכיה (הדתית) השתכנעה שכדאי לעשות את זה.
• קיימת מודרניזציה גם ללא פיתוח, לדוגמא, צלחות לווין וטלפונים סלולאריים. לא צריך ללמד אנשים לקרוא ולכתוב על מנת להעביר להם מסרים.

סיכום

אנו נמצאים בתהליך שינוי של מרכיבי ייסוד בכל המרכיבים שמקיפים את יסודות ההתנהלות של המזה"ת: אמונה, חיי היומיום, כלכלה, מערכת היחסים הפוליטית וכד'. יש לציין שאין ממצאים אמפיריים לשינוי בהתנהלות הדתית.