משתמש:Davekatz/פסיכותרפיה אינטגרטיבית

פסיכותרפיה אינטגרטיבית מזרח-מערב

=== פסיכותרפיה אינטגרטיבית מזרח-מערב היא גישה פסיכותרפויטית הנשענת על שתי גישות ותיקות יותר בפסיכותרפיה: פסיכותרפיה אינטגרטיבית ו פסיכותרפיה מזרח-מערב. ===

i.

פסיכותרפיה אינטגרטיבית מתייחסות לקשרים ולאינטראקציות בין היבטים נפשיים, גופניים ורוחניים בטיפול הנפשי. גישה זאת צמחה מתוך גישות הומאניסטיות בפסיכותרפיה שהעמידו במרכזן את הסובייקטיביות של היחיד כמעוגנת בהקשר של נסיבות חייו ושל בחירותיו

. הפסיכותרפיה האינטגרטיבית מדגישה:

1. הכרות עם תהליכים התפתחותיים, תוך-אישיים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים על התפתחות האדם וקשריו עם סביבתו.
2. א ת הפוטנציאל הגלום בכל אדם והחתירה להביא לגילויו ולביטויו.
3. את השותפות בין מטפל למטופל במהלך הטיפולי.
4. את המחויבות והאחריות העמוקה של המטופל להתנהלותו במסע חייו.
5. את הקיום והקשר המתמשך בין היבטים גופניים, רוחניים ונפשיים בדמות האדם ומתוך כך גם בקשר הטיפולי.
6. את הצורך לקיים אינטגרציה אינטר-דיסציפלינארית המושתתת על הנחות אלו על מנת לחתור לאינטגרציה אישית, וזאת בניגוד לאינטגרציה תיאורטית, "חיצונית" למטופל.

הפסיכותרפיה האינטגרטיבית צמחה מתוך מגע קרוב עם גישות ופסיכותרפיות ההומאניסטיות, אינטרפרסונאליות ואקזיסטנציאליסטיות, ומתוך דו-שיח עם היבטים פרה ורבאליים בתיאוריות הפסיכודינאמיות. בין הדמויות הבולטות שעיצבו את דמותה של הפסיכותרפיה האינטגרטיבית ניתן למנות את וילהלם רייך, אוטו פרנזי, פריץ פרלס ופסיכותרפיסטים בני-זמנינו כדיוויד בואדלה.

ii. פסיכותרפיה מזרח-מערב ניזונה מתרומתן של גישות הינדיות, בודהיסטיות ודאואיסטיות לפסיכולוגיה היונגיאנית והפסיכואנליטית. היא המשיכה והתפתחה בזיקה הדוקה לזרם ההומאניסטי-אינטגרטיבי בפסיכותרפיה. פסיכותרפיה מזרח-מערב מדגישה את:

1. נוכחותו המתמדת של הממד הרוחני בחיים כתשתית להווייתו של האדם, ליחס האדם אל עצמו, וליחסיו אל אחרים ואל סביבתו.
2. החיבור העמוק אל העולם והתלות ההדדית העמוקה כתשתית לחיים ולהוויה האנושיים.
3. האחדות בין הממדים הנפשי, גופני ורוחני של ההוויה.
4. התקיימותם המקבילה של רבדים שונים של קיום ושל תקשורת בין אישית, בנוסף למימד ה שפתי.
5. הממד של השתנות מתמדת כמהותי לקיום, ובמשתמע, גם לתהליך הטיפולי.
6. את הממד של הוויה ושל קשר שאינם מושתתים על פרוש מילולי.

בין הדמויות הבולטות בעיצוב דמותה של הפסיכותרפיה מזרח-מערב ניתן למנות את קרל יונג, אריך פרום והוגים בני זמנינו כגון מארק אפשטין, מייקל אייגן ואחרים.

במערב התמסדו גישות אלו והן נלמדות היום במוסדות אקדמיים ובעלי הכרה אקדמית ומקצועית כתוכניות להכשרת פסיכותרפיסטים. דוגמא למסגרות מסוג זה הן מכון C.I.I.S בארה"ב, ומכון Karuna באנגליה. בישראל ניתן ללמוד היבטים של פסיכותרפיות אינטגרטיביות ושל פסיכותרפיה מזרח מערב במרכז הישראלי לרפואת גוף-נפש,ובמכון שילוב, ובבה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב. מסגרת זאת מציעה גם תוכנית הכשרה מלאה בפסיכותרפיה אינטגרטיבית מזרח-מערב.

‏Humanistic integrative What uniquely characterises Integrative Humanistic Psychotherapy is the commitment to working with the full range of influences that inform the development of the individual, their relationship to others and society. IH psychotherapies have evolved areas of specialism and expertise but share a capacity to integrate these into a coherent system of IHP. They seek to evaluate and integrate new information from clinical practice, a wide range of relevant research including neuroscience, infant studies, memory and consciousness studies, as well as other disciplines. The primary concern is the integration of affective, cognitive, behavioural, physiological, transpersonal and contextual dimensions of the person as they interact with others. IH Psychotherapies share a commitment to relationship-based, dialogical and experiential methods to facilitate this. Both client and psychotherapist are actively engaged in shaping the processes of assessment, intervention and evaluation of outcomes. Practice centres on the collaboration between client and psychotherapist to explore the explicit and implicit dynamics of the therapeutic relationship and the implications of the perceptual perspectives of both client and psychotherapist in the process. It is understood that the individual's capacities for self-regulation, self-actualisation, responsibility and choice underpin the process of change in IH approaches and IH psychotherapists work with the client to realise these potentials. IH psychotherapists take into account the impact of the external world on the internal world. They explore the significance of social, cultural and political dimensions of experience as well as interpersonal and developmental;.

- שותפות המטופל בתהליך הטיפולי. - התקיימותם של היבטים גופניים ורוחניים במקביל וכתשתית למבנים הנפשיים. - יכולתו האינטגרטיבית של המטפל כתנאי ליכולתו ליצור אינטגרציה החותרת את ה שלם. פסיכותרפיה אינטגרטיבית נבדלת מגישו תאקלקטיות בחתירתה אל קיום חווייתי והבנה של הקיום הנפשי הכולל מרכיבים אלו, ובתביעה המופנית כלפי המטפל להכיר את עולמו הפנימי בצורה שתאפשר נוכחות שהיא אינטגרטיבית עבור המטופל. על אף שנקדות המוצא של הפסיכותרפיות האינטגרטביות היא הומאניסטית משמעות המונח כיום כוללת את ההכרה הגוברת בערכן של דיסציפלינות אחרות בפסיכורתפיה. מתוך הכרה ש"האמת" אינה חיצונית להתרחשות הטיפולית חותרת הפסיכותרפיה האינטגרטיבית לשלב גישות פסיכודינאמיות, הומאניסטיות וטראנספרסונאליות באופן שישרת בצורה המדוייקת ביותר את תפסיתו של המטפל ואת צרכיו ועולמו הפנימי של המטופל.